ערביי ישראל: חרם על "אל-על"
לערביי ישראל נמאס. נמאס להם מהחקירות ומה"טרטורים" שעוברים הנוסעים הערבים בנמלי התעופה של ישראל. אחרי שנים בהם "סבלו בשקט" הם החליטו להקים קול מחאה. ולא סתם מחאה – חרם על חברת התעופה הלאומית "אל-על". הבוקר הודיע "ועד ההגנה על החירויות", הכפוף לוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל על פתיחת קמפיין החרמה נגד החברה.
במהלך מסיבת עיתונאים שקיים הבוקר הוועד בנצרת אמר ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראא'ד סלאח, כי "זכותנו לכנות את כל המוסדות של ישראל בשם כיבוש", והדגיש כי ערביי ישראל דוחים את ההגדרה לפיה מי שתומך בפלשתינים הוא טרוריסט או תומך בטרור.
חברי הוועדה הודיעו על שורה של צעדים כחלק מההגנה על החירויות של האזרחים הערבים בישראל. בראש ובראשונה הם הכריזו על פתיחת קמפיין ההחרמה נגד חברת "אל-על", כחלק מ"הסלמת המאבק להפסקת הרדיפות הפוליטיות והחקירות בנמלי התעופה ובמעברי הגבול הישראליים".
מעל הבמה הם קראו גם לגורמים בינלאומיים ידידותיים להצטרף לחרם, ומסרו כי הם בוחנים את האפשרות להחרים גופים ומוסדות נוספים שנוקטים בגזענות נגד הערבים. בשלב הראשון החרם יתבצע באופן מוסדי בלבד, ובהמשך הוא יתרחב להחרמה עממית.
"רדיפה דתית ולאומית קולקטיבית ואינדיווידואלית"
מסיבת העיתונאים שהתקיימה הבוקר מהווה למעשה הצהרת כוונות של ועד ההגנה על החירויות שהוקם לאחרונה וכפוף לוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל. בראש הוועדה עומד מנכ"ל "אתג'ה", ארגון הגג של העמותות הערביות בישראל, עמיר מח'ול, וחברים בה השייח' סלאח, מזכ"ל מפלגת חד"ש עו"ד איימן עודה, ומזכ"ל בל"ד עווד עבד אל-פתח.
יו"ר הוועדה מח'ול האשים כי "ישראל מנהלת רדיפה דתית ולאומית קולקטיבית ואינדיווידואלית נגד האזרחים הערבים", והדגיש כי ההצהרה שיוחסה בזמנו לראש השב"כ, יובל דיסקין, שלפיה הציבור הערבי מהווה סכנה אסטרטגית, פירושה שהציבור הערבי וזכויותיו נמצאים בסכנה.
חברי הוועדה העלו רשימת דרישות הקשורה לרדיפה שמנהלת לטענתם המדינה נגד אישים פוליטיים במגזר, ובראשם השייח' סלאח ויו"ר בל"ד לשעבר ד"ר עזמי בשארה, וכן את ביטול משפטו של הבמאי והשחקן מוחמד בכרי על רקע סרטו "ג'נין ג'נין", שלדברי חברי הוועדה, "מביך את פשעי הכיבוש".
בתגובה לחרם מסר דובר חברת "אל-על" כי "הבדיקות הביטחוניות בנתב"ג מבוצעות על-ידי רשות שדות התעופה, כאשר כל נוסעי החברה בארץ ובעולם עוברים את הליכי הבידוק הביטחוני על פי נהלי הביטחון אשר נקבעים על-ידי רשויות הביטחון ומחייבים את 'אל-על', הכל בהתאם להוראות החוק במדינה ובעולם".
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
