השקעה באגרות חוב

מהי אגרת חוב? - מכשיר פיננסי סחיר תחת שתי קטגוריות מרכזיות: אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני (חברות).

מנפיק האג"ח מלווה כסף ומשלם ריבית קבועה או משתנה במועדים קבועים או לפי התשקיף בעת ההנפקה בבורסה. תחת שתי הקטגוריות ישנם מספר סוגי אג"ח:

•אגרות חוב צמודות מדד.

•אגרות חוב צמודות מט"ח.

•אגרות חוב בריבית קבועה - לא צמודות למדד מחירים או דולר.

•אגרות חוב בריבית משתנה (לפי ריבית מק"מ המחושבת בכל רבעון).

•אגרות חוב להמרה (רק קונצרניות).

שוק אגרות החוב הינו שוק גדול מאוד שרק בתקופה האחרונה החל להיות מוכר יותר בשוק הישראלי ע"י עושי שוק, נגזרים של השוק וכן על ידי גיוסים רבים של פירמות.

נתחיל בהגדרות:

מח"מ - משך חיים ממוצע (שנים) - ממוצע משוקלל של הזמן לקבלת תזרים המזומנים של האג"ח. כאשר אין תשלומי ריבית או כאשר ריבית נצברת ומשולמת בפדיון יחד עם הקרן, אזי המח"מ שווה לזמן פידיון האג"ח. כאשר ישנם תשלומי ריבית במהלך חיי האג"ח אזי המח"מ קצר מהזמן לפדיון. ככל שתשלומי הביניים (ריבית או פדיון חלקי) גבוהים יותר והריבית תכופה יותר, אזי המח"מ קצר יותר. ככל שהאג"ח לטווח ארוך יותר, תשלומי הביניים יוצרים פער גדול יותר בין זמן הפדיון לבין המח"מ. ככל שהמח"מ גבוה יותר כך גדלה הרגישות של האג"ח לשינויים בריבית במשק. המ"חמ משמש בנוסף כאומדן בסיסי לסיכוני ריבית.

מקדם תשואה - פרמטר הקובע את השינוי שיחול בתשואה לפדיון של איגרת חוב מסוימת כתוצאה משינוי במחירה (או להיפך, כלומר: את השינוי שיחול במחיר איגרת החוב כתוצאה משינוי בתשואה לפדיון שלה). כך למשל אם מקדם התשואה הוא 0.8, הרי על כל עלייה של אחוז אחד במחיר איגרת החוב תרד התשואה לפדיון שלה ב- %0.8. מקדם התשואה הוא ההיפוך של המח"מ. כך למשל, אם המח"מ הינו 8 שנים הרי מקדם התשואה יהיה %0.125.

פארי - PAR - הערך הנומינלי של נייר ערך. זהו השווי של איגרת החוב אילו הייתה מגיעה היום לפדיון. הפארי כולל את הקרן, הריבית שנצברה ואת הפרשי ההצמדה שנצברו באיגרת החוב עד כה. הפארי אינו זהה בדרך כלל למחיר איגרת החוב בבורסה. אם שער הפארי נמוך מהשער בבורסה אזי האג"ח נסחר בפרמיה. אם שאר הפארי גבוה משער השוק אזי האג"ח נסחר בדיסקאונט. הערך המתואם (פארי) עולה בכל יום, גם בשבת. אם שער האג"ח לא השתנה מזה כמה ימים, התשואה עלתה. באג"ח צמוד מדד הערך המתואם כולל בתוכו אינפלציה חזויה. לאחר פרסום המדד בפועל, כל שערי הצמודים לכל הטווחים צריכים לעלות או לרדת בשעור ההפרש בתחזית ובאותו כוון. אז התשואות ישארו באותה רמה שהייתה לפני פרסום המדד.

תשואה לפדיון - YTM - התשואה השנתית הממוצעת שמעניקה איגרת חוב (תשואה ברוטו או תשואה נטו) בכל נקודת זמן, זאת בהנחה שהמשקיע מחזיק אותה עד לפדיון.

במה נשקיע במצבי ריבית שונים?

כאשר יש חששות לעליית ריבית ריאלית (ריבית במשק), צפוי להיווצר ביקוש גבוה לאג"ח צמוד קצר טווח - גליל או אג"ח קונצרני צמוד מדד (מח"מ קצר) וזאת בגלל שצפי לעליית ריבית הינו השערה הגיונית ונכונה כי האינפלציה לא מרוסנת וצפוי לעלות. כיום במדינת ישראל מתקיימת מדיניות אינפלציונית אשר "רשאית" לנוע בין 1%-3% בחישוב שנתי.

אג"ח בריבית משתנה – גילון - כאשר הריבית במשק צפויה לעלות, יגדל הביקוש לאג"ח אשר תשנה את הריבית שלה בקירוב לריבית במשק ולמגמה בשוק.

כאשר ישנן ציפיות לירידת ריבית ריאלית (ריבית במשק), ישנו ביקוש גבוה מאוד לאג"ח עם מח"מ ארוך לא צמודים – שחר. נוצרים היצעים גדולים באג"ח קצרות טווח עם ריבית משתנה, כלומר, התשואה עולה כי המחיר יורד. חששות לעליית אינפלציה יגרמו לביקוש גבוה לאג"ח צמוד מדד, והיצע כבד באג"ח שקלי לא צמוד. ציפיה לירידת אינפלציה תגרום להיצע כבד באג"ח צמוד מדד ולביקוש מוגבר לאג"ח שקלי לא צמוד.

אג"ח קונצרני צפוי לתת תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתי, לאור העובדה שהאג"ח מהווה השקעה בסיכון גבוה יותר לעומת אג"ח ממשלתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי