השקעה באגרות חוב
מנפיק האג"ח מלווה כסף ומשלם ריבית קבועה או משתנה במועדים קבועים או לפי התשקיף בעת ההנפקה בבורסה. תחת שתי הקטגוריות ישנם מספר סוגי אג"ח:
•אגרות חוב צמודות מדד.
•אגרות חוב צמודות מט"ח.
•אגרות חוב בריבית קבועה - לא צמודות למדד מחירים או דולר.
•אגרות חוב בריבית משתנה (לפי ריבית מק"מ המחושבת בכל רבעון).
•אגרות חוב להמרה (רק קונצרניות).
שוק אגרות החוב הינו שוק גדול מאוד שרק בתקופה האחרונה החל להיות מוכר יותר בשוק הישראלי ע"י עושי שוק, נגזרים של השוק וכן על ידי גיוסים רבים של פירמות.
נתחיל בהגדרות:
מח"מ - משך חיים ממוצע (שנים) - ממוצע משוקלל של הזמן לקבלת תזרים המזומנים של האג"ח. כאשר אין תשלומי ריבית או כאשר ריבית נצברת ומשולמת בפדיון יחד עם הקרן, אזי המח"מ שווה לזמן פידיון האג"ח. כאשר ישנם תשלומי ריבית במהלך חיי האג"ח אזי המח"מ קצר מהזמן לפדיון. ככל שתשלומי הביניים (ריבית או פדיון חלקי) גבוהים יותר והריבית תכופה יותר, אזי המח"מ קצר יותר. ככל שהאג"ח לטווח ארוך יותר, תשלומי הביניים יוצרים פער גדול יותר בין זמן הפדיון לבין המח"מ. ככל שהמח"מ גבוה יותר כך גדלה הרגישות של האג"ח לשינויים בריבית במשק. המ"חמ משמש בנוסף כאומדן בסיסי לסיכוני ריבית.
מקדם תשואה - פרמטר הקובע את השינוי שיחול בתשואה לפדיון של איגרת חוב מסוימת כתוצאה משינוי במחירה (או להיפך, כלומר: את השינוי שיחול במחיר איגרת החוב כתוצאה משינוי בתשואה לפדיון שלה). כך למשל אם מקדם התשואה הוא 0.8, הרי על כל עלייה של אחוז אחד במחיר איגרת החוב תרד התשואה לפדיון שלה ב- %0.8. מקדם התשואה הוא ההיפוך של המח"מ. כך למשל, אם המח"מ הינו 8 שנים הרי מקדם התשואה יהיה %0.125.
פארי - PAR - הערך הנומינלי של נייר ערך. זהו השווי של איגרת החוב אילו הייתה מגיעה היום לפדיון. הפארי כולל את הקרן, הריבית שנצברה ואת הפרשי ההצמדה שנצברו באיגרת החוב עד כה. הפארי אינו זהה בדרך כלל למחיר איגרת החוב בבורסה. אם שער הפארי נמוך מהשער בבורסה אזי האג"ח נסחר בפרמיה. אם שאר הפארי גבוה משער השוק אזי האג"ח נסחר בדיסקאונט. הערך המתואם (פארי) עולה בכל יום, גם בשבת. אם שער האג"ח לא השתנה מזה כמה ימים, התשואה עלתה. באג"ח צמוד מדד הערך המתואם כולל בתוכו אינפלציה חזויה. לאחר פרסום המדד בפועל, כל שערי הצמודים לכל הטווחים צריכים לעלות או לרדת בשעור ההפרש בתחזית ובאותו כוון. אז התשואות ישארו באותה רמה שהייתה לפני פרסום המדד.
תשואה לפדיון - YTM - התשואה השנתית הממוצעת שמעניקה איגרת חוב (תשואה ברוטו או תשואה נטו) בכל נקודת זמן, זאת בהנחה שהמשקיע מחזיק אותה עד לפדיון.
במה נשקיע במצבי ריבית שונים?
כאשר יש חששות לעליית ריבית ריאלית (ריבית במשק), צפוי להיווצר ביקוש גבוה לאג"ח צמוד קצר טווח - גליל או אג"ח קונצרני צמוד מדד (מח"מ קצר) וזאת בגלל שצפי לעליית ריבית הינו השערה הגיונית ונכונה כי האינפלציה לא מרוסנת וצפוי לעלות. כיום במדינת ישראל מתקיימת מדיניות אינפלציונית אשר "רשאית" לנוע בין 1%-3% בחישוב שנתי.
אג"ח בריבית משתנה – גילון - כאשר הריבית במשק צפויה לעלות, יגדל הביקוש לאג"ח אשר תשנה את הריבית שלה בקירוב לריבית במשק ולמגמה בשוק.
כאשר ישנן ציפיות לירידת ריבית ריאלית (ריבית במשק), ישנו ביקוש גבוה מאוד לאג"ח עם מח"מ ארוך לא צמודים – שחר. נוצרים היצעים גדולים באג"ח קצרות טווח עם ריבית משתנה, כלומר, התשואה עולה כי המחיר יורד. חששות לעליית אינפלציה יגרמו לביקוש גבוה לאג"ח צמוד מדד, והיצע כבד באג"ח שקלי לא צמוד. ציפיה לירידת אינפלציה תגרום להיצע כבד באג"ח צמוד מדד ולביקוש מוגבר לאג"ח שקלי לא צמוד.
אג"ח קונצרני צפוי לתת תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתי, לאור העובדה שהאג"ח מהווה השקעה בסיכון גבוה יותר לעומת אג"ח ממשלתי.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית
אמדוקס מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.
קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.
קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.
אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת
אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.
- אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
- אמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.
