הסרת מחדלים - בטרם ניתנים כתב אישום והקלה בעונש

העובדות המערערות 2-1 הן חברות בע"מ, העוסקות במתן שירותי הגברת קול. המערער 3 [להלן - "המערער"] היה מנהלן הפעיל של המערערות בכל המועדים הרלוונטיים. בבית משפט השלום בחיפה, המערערת 1 הורשעה בעבירות, על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"], בכך שמסרה שתי ידיעות לא נכונות, או לא מדויקות ולא מסרה הסבר סביר (עבירות על פי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ). זאת באישום הראשון, וכן בכך ש-13 פעמים היא ניכתה מס תשומות, בלי שהיה לה מסמך עליו, כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ (עבירות על פי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ), וזאת באישום השני. המערערת 2 הורשעה בעבירה על פי חוק מע"מ, בכך שניכתה מס תשומות, בלי שהיו לה מסמכים, כאמור בסעיף 38 לעיל (עבירה על פי סעיף 117(ב)(5) לעיל), וזאת באישום השלישי. המערער הורשע בעבירות הללו, מכוח סעיף 119 לחוק, בהיותו מנהלן הפעיל של המערערות. סכום המס, שלא הועבר למשיבה כתוצאה מביצוע העבירות, הגיע לכדי 401,580 ש"ח. כתוצאה מן ההרשעה, על המערערת 1 הוטל קנס בסך 40 אלף ש"ח, שישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים. על המערערת 2 הוטל קנס בסך 10,000 ש"ח, שישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. על המערער הוטל עונש מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, וכמו כן הוטל עליו מאסר על תנאי של 10 חודשים - שלא יעבור כל עבירה במשך שלוש שנים, על פי חוק מע"מ מסוג פשע; וכן מאסר על תנאי של חמישה חודשים, שלא יעבור במשך שלוש שנים כל עבירה על פי חוק מע"מ מסוג עוון. נוסף על כך, על המערער הוטל קנס בסך 35 אלף ש"ח, או שישה חודשי מאסר תמורתו. יש לציין, כי המערערים הסירו את כל מחדליהם במסגרת הסדר תשלומים, עוד בטרם הוגש כתב האישום. המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בין היתר, הם טענו, כי היה מקום לבטל את כתב האישום מטעמי "הגנה מן הצדק", היות שהובטח להם, שאם יעמדו בהסדר התשלומים, שבו התחייבו לשם הסרת המחדלים, לא יינקטו הליכים פליליים נגדם. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין, קיבל חלק מן הערעור על גזר הדין וקבע, כאשר ההלכה בעניין דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" מכוונת למצב, שבו בית המשפט רשאי מתוקף סמכותו הטבועה לבטל כתב אישום, משום שיש פגיעה בעקרונות הצדק ובהגינות המשפטית בניהול המשפט. במקרה דנן, המערערים לא הצליחו לבסס את טענתם בדבר קיומה של הבטחה שלטונית, אשר על פיה לא יוגש נגדם כתב אישום, אם יעמדו בהסדר התשלומים לעיל. ואמנם, המערערים הסירו את מחדליהם ושילמו את קרן החוב למע"מ בתוספת ריביות, עוד בטרם שהוגש כתב האישום, אך אין בכך כדי להצביע שניתנה להם ההבטחה השלטונית. לכן, טענת ההגנה מן הצדק אינה עומדת להם. באשר להרשעה במסירת ידיעות לא נכונות, ללא הסבר סביר, אין לקבל את טענת המערער, כי העובדה, שהוא העסיק מנהלת חשבונות ורואה חשבון חיצוני, מבססת את טענתו לקיומו של הסבר סביר. אמנם, המערער אינו חייב לפקח אישית על כל פרט ופרט בדיווח לרשויות מע"מ, אך מוטלת עליו החובה לנקוט את כל האמצעים הנאותים, כדי להבטיח את קיום הוראות החוק. שכן, סעיף 67 לחוק מע"מ מטיל את חובת הדיווח על החייב במס בעצמו. בית המשפט השלום קבע, כי המערער התרשל ולא בדק היטב את פנקסי הנהלת החשבונות, לא דיווח על כל העסקאות ולא העביר את כספי המע"מ. אין מקום, שערכאת הערעור תתערב בקביעות אלה. באשר להרשעה בניכוי מס תשומות, בלי שהיה עליו מסמך, על פי סעיף 38 לחוק מע"מ, אמנם נקבע, כי עוסק המצליח להוכיח, שאכן הוצאה לו חשבונית-מס כדין, עומד בדרישת סעיף 38 לחוק מע"מ וזכאי לניכוי המס שנתבע ממנו. אולם, במקרה דנן לא הוכח שהוצאו חשבוניות כדין. כמו כן אין לקבל את הטענה, כי לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש אצל המערער. היסוד הנפשי בעבירה זו, הקבועה בסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, הוא מחשבה פלילית. על פי הגדרת העבירה, גם קיימת דרישה לכוונה מיוחדת של "מטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס". במקרה דנן הוכחו יסודות אלה. על אף שייתכן, כי המערערים אכן נקלעו למצב כלכלי קשה, מחמת עיכוב שלא כדין בקבלת תשלומים ממשרדי ממשלה שונים, ובהם משרד הביטחון, אין הדבר פוטר אותם מאחריות פלילית בגין העבירות שבהן הורשעו. ההגנות של "הצדק סביר" ונקיטת האמצעים הסבירים, או האמצעים הנאותים למניעת העבירה, אינן חלות אף אם העיכוב בהעברת כספי המסים נבע ממצוקה כלכלית קשה, שהותירה לפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית. יתר על כן חוק מע"מ מציב לפני חייב במס, הנקלע לקשיים כלכליים אמיתיים, מספר אפשרויות לפתרון הבעיה, כמו: פטור זמני מהגשת דוחות, דחיית מועד להגשת דוחות, ואף אישור לתשלום המס בתשלומים. המערערים נמנעו מלכלכל את צעדיהם, בהתאם לאפשרויות החוקיות שעמדו לפניהם. על אף החומרה הקיימת בעבירות, שבהן הורשע המערער ולמרות המגמה הקיימת בפסיקה, בדבר החמרה בעונשם של עברייני מס, בנסיבות המיוחדות של העניין, ובמיוחד נוכח הסרת המחדלים, עוד בטרם הוגש כתב האישום, יש מקום להקל את עונשו של המערער ולקצר את משך תקופת המאסר בפועל, שהוטל עליו ושיבוצע בעבודות שירות.

הערעור התקבל חלקית. המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ.