אנחנו ומשבר האשראי: איך פונזי קשור לזה?
משבר הסאב-פריים המתרגש בארה"ב ומאיים להפוך לסופה של ממש בשווקים הפיננסיים הגלובליים, התעורר במקביל למשבר המקומי החריף בחברת הנדל"ן חפציבה. שתי הצרות הללו נחתו על השוק המקומי בלי התראה, כמו שמשברי בורסה נוטים לצוץ, אך אחד מהם הוא המדאיג באמת. למרות שמשבר חפציבה הוא חמור וקשה - מה שנעשה מעבר לים במעצמה הכלכלית הגדולה בתבל הוא החשוב באמת.
בהקשר זה, החל לעלות לאחרונה, שמו של כלכלן אמריקני בשם היימן מינסקי יותר ויותר, ויש לכך סיבה טובה. מינסקי, כלכלן מאסכולת שיקאגו (הדוגלת ב"שוק הפתוח") נפטר בשנת 1996, ואת חייו הוא הקדיש לחקר משברים פיננסיים. הוא בנה מודל בן שלושה מצבים לשוק החוב. מודל זה הפך למאוד רלוונטי בעת הזאת.
המודל טוען, כי בשלב הראשון יכולות החברות הפעילות בשוק לשלם את גם את הקרן וגם את הריבית שהן לוות כחוב (בדרך כלל באמצעות אג"ח). בשלב השני, שמתחיל להתממש בסביבות ריבית מסוימות, מתחילות להתבצע עסקאות ספקולטיביות מבחינה פיננסית על ידי החברות. הן עדיין יכולות לשלם את הריבית של ההלוואות מתזרים המזומנים השוטף שלהן. אך הן במקביל נאלצות לגלגל את הקרן של ההלוואות באמצעות הנפקות וגיוסים חדשים.
בשלב האחרון נוצרות, מה שהוגדר על ידי מינסקי, כ"יחידות פונזי". מצב שבו חברות כלכליות נאלצות לגלגל את החוב כל העת, משום שתזרים המזומנים שלהן לא מספיק בכדי לשלם את הריביות ואת הקרן על החובות שגייסו. המילה פונזי הושאלה מתרגיל העוקץ שבוצע על ידי הנוכל צ'ארלס פונזי בשנות ה-20 בארה"ב. הכוונה היא למה שמוכר לנו הישראלים כ"משחק פירמידה".
בשלב זה לפי התיאוריה של מינסקי, החברות נאלצות למכור נכסים ולהלוות כספים כל העת, בכדי לשלם את החובות שצברו. חשוב לציין שהחברות המתוארות במודל הזה, אינן "נוכלות", אלא "יצורי הזמן". כלומר, סביבת הריבית ששררה בתקופות הראשונות, סיבכה אותן במצב הזה. בשלב מסויים מגיעה הקריסה.
אז מה היה לנו בשווקי ההון האמריקנים? אחרי האחד עשר בספטמבר, הכניס הנגיד האמריקני דאז, אלן גרינספאן, את העולם לסביבת ריבית נמוכה. ארה"ב העניקה לאזרחיה ריבית נמוכה מאוד על הדולר לתקופה משמעותית. הרבה כסף זרם לשווקים, כסף שגובה בחוב. התוצאה הראשונית היתה שהשווקים הפכו לנזילים. התוצאות המיידיות הן צמיחה, עליות בבורסה, ומבחינת המודל של מינסקי - הלוואות זולות. בשלב מסוים, עם הגעת הצמיחה, החל הנגיד בתהליך של העלאת ריבית. באותן שנים, בזכות זרימת הכספים המאסיבית לשוק הנדל"ן, החלו מחיריו לעלות. עם העלייה בשווי הנכסים, יכלו הדיירים בארה"ב לקחת במקרים רבים משכנתאות הולכות וגדלות על ערך הבית שלהם שהלך וטיפס.
האינפלציה הזאת במחירי הנדל"ן, שבאה למקביל בסביבת אינפלציה רגילה נמוכה, היא המצב המסוכן שמתחיל לעורר את המודל של מינסקי לחיים. בשלב מסויים מחירי הבתים עלו, אבל גם הריבית החל לטפס מעלה. מצב זה החל לייקר את ההלוואות. בשלב זה, היו חברות רבות שנכנסו ל"שלב שתיים" במודל. כלומר, הן גלגלו עוד ועוד את החובות שלהן. וכעת, נראה שאנחנו נכנסים למצב השלישי. שוק ה"סאב-פריים", שבו הוענקו משכנתאות משנה ללווים מסוכנים, מתחיל לרעוד.
התוצאה של המשבר בשווקים כמו ה"סאב-פריים", היא שהמשקיעים נוהים לכיוון הכסף הבטוח. הם מחפשים את החברות הגדולות והיציבות. בכך הם מייקרים עוד יותר את האג"ח ה"זניחות" יותר בשוק – של החברות שבין כה התקשו לגייס. זה מחמיר את המשברים לפי מודל של מינסקי. גם אנחנו בישראל נפגעים עקב כך. משום שהמשקיעים בעולם המערבי "יוצאים" מאזורים של כסף לא בטוח. שישראל, והשווקים המתעוררים הם חלק ממנו.
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.