הטלטלה בשווקי ההון אצלנו ובכל העולם נמשכץ ואנו ממשיכים לנסות ולקבל עבורכם - גולשי Bizportal כמה שיותר מידע שיוכל לתמוך בהחלטות שלכם בתחום ההשקעות בתקופה הקרובה - ומביאים לכם עוד דיעות בעניין של אנשי המקצוע בתחום.

חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות "פרוקסימה" מעריך לאור החזרה לירידות בשווקים אתמול והיום (ג'-ד'), כי בתקופה האחרונה השווקים נמצאים בשיא שלהם, ולכן המשקיעים הרבה יותר רגישים לחששות שלהם ולאפשרות להפסיד. במצב כזה, תמיד יש כאלה שרוצים לצאת ראשונים ע"מ למנוע הפסדים. החששות הללו גובים מחיר מסוים, שאותו אנו רואים בשבוע האחרון בשוק ההון. זה בעצם ה"עונש" שהמשקיעים משלמים בגלל אלה שבורחים במהירות. אמנם, לפעמים זו יכולה להיות באמת האופציה הנכונה, אבל במקרה הספציפי שבו אנו נמצאים היום אני לא חושב כך.

כרגע יש חששות כבדים של המשקיעים שעדיין לא התפוגגו מהמצב בעולם בכלל ובישראל בפרט לגבי היכולת של השוק להתאושש מזה, אבל אני רוצה להזכיר שגם בפבואר מרץ כשהיו ירידות גדולות בכל העולם שכללו גם את ישראל, אף אחד לא חשב שיעשה תיקון בתקופה כל כך קצרה, אבל זה קרה.

אני לא רואה סימנים שיגרמו לשווקים בעולם לקבל תפנית למגמה שלילית, אני מאמין בשוק וחושב שהוא יתאושש.

עקרון הדומינו

אריה אהרונוב, מנהל את תחום האג"ח של אקספרט פיננסיים מעריך, כי השוק בישראל מגיב לירידות בשווקי העולם שהחלו בעקבות ירידות שוק משכנתאות הסאב פריים בארה"ב. יש לציין כי גם שווקי העולם נמצאים במגמה של גידול פרמיות הסיכון שלהם בעקבות ירידות שוק הסאב פריים בארה"ב.

אהרונוב מציין, כי מכיוון ששוק ההון הישראלי הוא קטן באופן יחסי – הוא רגיש לתנודות של השווקים העולמיים. יחד עם זאת צריך לזכור כי שוק ההון הישראלי נתפס בעיני משקיעים כדפנסיבי יותר משווקים אחרים בעולם ולכן התנודות שבו הן פחות חריפות מהתנודות אותם אנו רואים בשווקי הון בשווקים צומחים כגון: ברזיל, מכסיקו, מדינות מזרח אירופה ומדינות מזרח אירופה.

עוד אומר אהרונוב, כי משקיעים שמפסידים בתחום מסוים, רגישים יותר להפסדים בתחומים אחרים. לכן, הם מעוניינים להקטין את החשיפה שלהם לסיכונים בתחומי השקעות נוספים. הרגישות הזאת בסופו של דבר יוצרת עקרון דומינו שבו השקעות בשוק הסאב פריים גורמות לירידות בתחומים השקעות נוספים.

לדברי אהרונוב, משקיעים יעדיפו להקטין את ההפסדים שלהם באמצעות הכלים הכי נזילים כגון מניות המעו"ף – משום ששם סחירות המניות גדולה יותר. לאחר מכן עוברים המשקיעים לתחומים פחות סחירים. כתוצאה מכך, נוצרת ירידה חדה בקרב נכסים שהם פחות סחירים. לדוגמא: ראינו ביומו הראשון של המשבר כי מדד המעו"ף: ירד יותר ממדד היתר. לעומת זאת ביומו השני של המשבר ראינו כי מדד היתר ירד בצורה חריפה יותר ממדד המעו"ף. מגמה דומה ניתן לראות גם בשוק האג"ח, שבו נצפתה ירידה בשערי נכסים סחירים ביום הראשון של המשבר.

חשוב לציין כי הנתונים הכלכליים בישראל לא השתנו וכי הצמיחה המהירה יחסית תראה השנה וכנראה גם בשנה הבאה, גביית מיסים בשיא (צמיחה של 9.2% שנה אחורה משמעותית מעל שיעורי הצמיחה של המשק ושל הסקטור העסקי), שביתה שהחלה עם דרישות מרחיקות לכת ונסתיימה עם גידול לא משמעותי בשכר שיתפרס על פני חמש שנים (זניח בתקציב) וכנראה לא יתרום להעלאת האינפלציה אצלנו.

עקרון העדר

לדברי סער צפריר, מנכ"ל בית ההשקעות קריפטונייט, בשווקי ההון ניתן להרגיש את עצבנותם של המשקיעים – הגורמת לתנודתיות החריפה במסחר בשוק ההון בימים האחרונים. לפני המשבר שוק ההון נחשב לחזק, כיום משקיעים לא יודעים אם מדובר במשברון או חזרה אל הבועה של שנת 2000.

לדבריו הציבור שנכנס לשוק מפחד מאד מחזרה אל הבועה של שנת 2000 ולכן הציבור מוכר מניות בשיא הירידות. לאחר התיקון האחרון ראינו כי הציבור נכנס בשיא העליות ובכך הגביר את הלחץ – ובעצם הגביר את התנודתיות בשוק.

צפריר מציין, כי מי שמפסיד כיום הם כל המשקיעים מקרב הציבור שלא נשארו על הגדר ומשמשים כבשר תותחים. הפדיונות של הקרנות עמדו על לפחות שני מיליארד שקל בתחילת הנפילות. ככל שהזמן יעבור והשוק ימשיך לרדת והלחץ יגבר – עד לנקודה שבו השוק יצטרך להכריע בשאלה אם אנחנו הולכים להיפוך מגמה, שלא נראה סביר בשלב זה, או שהשוק הולך חזרה לשיאים חדשים. שוק ההון לא יכול לשבת על הגדר מבלי להחליט לאן מועדות פניו.