ההחלטה לא לשלם תוספת יוקר - הלאמה של שוק העבודה

כך אומר עו"ד דרור גל המייצג את לארגון המורים בבתיה"ס העל יסודיים מול המדינה, בעקבעות ההחלטה בעניין זה אתמול של בית הדין הארצי לעבודה
עו"ד דרור גל |

אתמול (ג') דחה בית הדין הארצי לעבודה עתירה שהוגשה על ידי ארגון המורים העל יסודיים באמצעות סיגל פעיל ועניינה תשלום תוספת יוקר למורים חברי הארגון לתקופה שמחודש יולי 2005 ועד 2006.

בית הדין קבע בפסק דין תקדימי כי עובדי ההוראה חברי ארגון המורים אינם זכאים לתשלום תוספת היוקר בשיעור 2.1% עבור התקופה שמ- 1 יולי 2005 ועד יוני 2006, חרף שארגון המורים העל יסודיים לא חתם ולא הצטרף להסכם הקיבוצי שנחתם בין המעסיקים במגזר הציבורי לבין הסתדרות העובדים החדשה במסגרתו נדחה מועד תשלום תוספת היוקר הנ"ל ל- 1 יוני 2006 ולא חתם ולא הצטרף להסכם הקיבוצי שנחתם עם הסתדרות המורים.

בית הדין קבע כי מאחר ותשלום תוספת היוקר מקורו בהסדר קיבוצי חד צדדי בו החילה המדינה על העובדים במגזר הציבורי תוספת יוקר בשיעור הגבוה משיעור תוספת היוקר כפי שהוחלה לגבי שכירים במשק מכוח צו ההרחבה, ומאחר והוחלה לגבי מורים חברי ארגון המורים דחית תשלום קצובת הבראה ומענק יובל כפי שהוחלה לגבי חברי הסתדרות המורים שחתמה על הסכם קיבוצי בנדון, אין עובדי ההוראה חברי הארגון זכאים לתשלום תוספת היוקר הנ"ל לתקופה האמורה.

עוד קבע בית הדין כי אין מחלוקת שההסכם שנחתם עם הסתדרות המורים ושהאריך את מועד הדחיה לתשלום אינו חל במישרין על ארגון המורים וחבריו אולם יש לבחון התמונה בכללותה, וכי ההסדר לדחית תשלום נבע מתוך אחריות לאומית שגילו ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים, ודחית התשלום מהוה חלק אינטגרלי מהסדר תשלום תוספת היוקר למגזר הציבורי ודרישת התשלום אינה מתישבת עם עקרונות צדק ושיויון והשכל הישר.

בית הדין לא בחן את הסוגיה מה משמעות השעיית תוקפו של הסכם קיבוצי והאם השעיה כמוה כביטול צו הרחבה כפי ביטולו כאשר תם תוקפו של ההסכם שהורחבו הוראותיו.

פסק דינו של בית הדין הארצי אינו יוצר שויון בין העובדים אלא מהוה למעשה הלאמה של שוק העבודה במסווה של שויון וצדק, שכן פסק הדין נותן תוקף לשלילת תשלום בשל העובדה שנחתמו הסכמים קיבוציים עם ארגוני עובדים אחרים וענינם דחית התשלום, כאשר אין חולק שהסכמים קיבוציים אלה אינם חלים ומחייבים מעצם חתימתם את חבריו של ארגון העובדים שלא חתם עליהם.

פסק הדין מעורר שאלות רבות. הגם שלכאורה מדובר בדחיה שכרוכה ושלובה בתכנית לייצוב המשק, מדוע להחיל את הוראותיה על מי שאינם צד לה? על מי שלא חתמו ולא נתנו הסכמתם בהסכם קיבוצי לתכנית זו?

ומה דינה של הענקה או דינו של תשלום שבוצע במשך שנים רבות? האם עצם העובדה כי יושם מכוח הסדר חד צדדי מעניק למעביד את היכולת והאפשרות לקרוע הסדר זה כרצונו בבחינת הסכם העבודה הינו עץ ולו ענפים וברצון המעביד הוא כורת ענף ענף? ומה דינו של תשלום ששולם במשך שנים וכך פעלו הצדדים והסתמכו על תשלומו?

ולשם מה נדרשה איפוא חקיקה להסדרת עידוד הצמיחה? שהרי תוצאת פסק הדין היא כי ספק אם היה צורך בחקיקה כאמור, מקום בו דובר בתשלום ששולם על ידי המעסיקים במגזר הציבורי לכלל עובדי המגזר לאחר סיכום על תשלומו עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה? ומדוע אם כך השוויון אינו חל מקום בו ישנם עובדי הוראה במגזר הציבורי המבוטחים בפנסיה צוברת ותנאיהם גרועים מתנאי אלה המבוטחים בפנסיה תקציבית? ומדוע השויון אינו חל כאשר מדובר בתנאי פרישה בהם נפגעת אותה אוכלוסית עובדי הוראה המבוטחת בפנסיה צוברת לעומת אוכלוסית עובדי ההוראה המבוטחת בפנסיה תקציבית?

אין חולק כי פסק הדין מעורר שאלות נוגות, קל וחומר כאשר מדובר באוכלוסיית עובדים אשר ידוע לכל בר בי רב כי תנאי שכרם ועבודתם אינם מהוים תמורה הולמת לנדרש מהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.