נדל"ן אישי: משכנתה או משכנתא?

יוסי שמואלי ואייל ליבוביץ' מסכימים כי ההבדלים בין סוגי המשכנתאות קיימים - אך מנסים לענות על השאלה: האם הם אכן כה דרמטיים כפי שמנסים להציגם?

לאחרונה אנו עדים לפרסומות מאירות עיניים ולמסרים מגרים מצד הגורמים הממנים משכנתאות: "משכנתא FREE", "משכנתא מתחשבת", "משכנתא בטוחה", "רצים בשבילך" "משכנתה הפוכה" ועוד. כולן מתיימרות להעניק ללווה יתרון כלשהו- בין אם בסילוקן המוקדם ובין אם באופן הצמדתן או בנוחות ביצוען.

הנה ההסבר, כי המיוחד והמשותף לכל סוגי המשכנתאות הוא שהבטוחה להחזרתה היא הדירה שרוכשים או הדירה שבבעלות הלווה.

ההבדלים בין סוגי המשכנתאות קיימים. אך האם הם אכן כה דרמטיים כפי שמנסים להציגם? למעשה מדובר בשינויים מינוריים ובעיקר נוגעים לאופן ההצמדה למדד ולאפשרויות הסילוק המוקדם (אפשרויות הסילוק המוקדם משתנות מבנק לבנק, כאשר בחלקם ניתן פטור מלא, בחלקם הוא מתחייב וחלקם מגבילים את הסכום לסילוק לתקרה מסוימת). היינו - ההבדלים נוגעים לתנאי ההחזר של המשכנתא ולא לתכונותיה הבסיסיות.

יש לזכור, כי ברוב המקרים לא ניתן לקבל את מלוא המימון במסלולים אלו, והריבית המוצעת היום גבוהה ביחס לאלטרנטיבה במסלולים אחרים.

אנו ממליצים לבחון את מסלול המשכנתה בעשרה פרמטרים כדלהלן:

1. מהו אורך תקופת המימון- השאלה מתייחסת גם לאורך חיי המשכנתה וגם לשאלה אם משך התקופה מוגדר מראש

2. פרמטר ההחזר החודשי לאורך זמן. ישלזכור, כי להחזר החודשי מצטרפת פרמיית הביטוחים הנדרשים: ביטוח חיים וביטוח מבנה.

3. אופן ההצמדה של המימון- פריים משתנה מדי חודש, הצמדה למדד המחירים, הצמדה למטבע חוץ (דולר, יורו, יין יפני) או מסלול שאינו צמוד כלל.

4. פרמטר הקנסות (עמלת היוון ב"עגה") במקרה של סילוק מוקדם של המשכנתא במסלולים המחייבים זאת.

5. פרמטר של לוח הסילוקין בעסקה- האם במתכונת של החזר קבוע או במתכונת שבה החזר הקרן קבוע ואילו מרכיב הריבית בהחזר החודשי הולך ופוחת בחלוף הזמן.

6. פרמטר ההחזר החודשי- האם ההחזר הוא של קרן וריבית, האם תשלומי ריבית בלבד ודחיית תשלומי הקרן או בהקפאה מוחלטת של כל ההחזר החודשי עד לתקופה שהוסכמה עם הבנק.

7. פרמטר של מנגנון שינוי הריבית ב"מסלולים המשתנים" – האם על פי מנגנון של עלות גיוס הכסף + מרווח פיננסי או על בסיס נתון (אובייקטיבי) שמפרסם בנק ישראל על שיעור הריביות המוצעות בשוק + מרווח פיננסי.

8. פרמטר של שיעור הריבית המוצעת בעסקה וגילו של הלווה לצורך קביעת הבטוחות.

9. פרמטר של לקוח "שבוי" בעסקה שבה המימון ניתן במנות לצורך בניית נכס מגורים (אחרי "המנה הראשונה", הלקוח עלול להיות שבוי בידי הגורם המממן), מאחר ובכל משיכה נוספת הלווה יקבל ריבית שונה.

10. נגישות למידע שוטף על ניהול ההתחייבות- עד כמה הוא מהיר, מהי עלות השירות וכו'.

שמואלי וליבוביץ' מדגישים כי בניגוד לפרמטרים הנ"ל אותם יש לבחון כאשר מתלבטים בין מסלולי המשכנתאות המוצעים, "המשכנתא ההפוכה" היא היחידה שנותנת פתרונות פיננסיים ייחודיים ללווה והיחידה המתאימה לאוכלוסייה המבוגרת בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.