בסיכום שבוע המסחר המקוצר רשמו המדדים המובילים עליות שערים. השבוע הוביל את עליות השערים בשוק מדד היתר 120 עם תשואה של כ- 0.99%. מדד המעו"ף רשם השבוע עליה של כ- 0.46% בעוד מדד ת"א 75 ירד בכ- 0.38%. מדד הבנקים גם הוא סיים שבוע חיובי עם עלייה של כ- 1.2%.

מבנק לאומי נמסר כי שוק המניות נהנה ברוב השבוע ממגמה חיובית ושיקף איתנות רבה יותר מן השווקים מעבר לים. עליות אלו נרשמו על רקע המגמה החיובית מעבר לים, המשך פרסומם של נתוני מאקרו חיוביים והמשך היחלשותו של הדולר שתומכת בהורדת ריבית נוספת. עסקת אוסיף שנחתמה במוצאי חג הפסח נתנה גם היא דלק למדורה בשוק בכלל ולענף הנדל"ן בפרט.

בבנק אומרים כי הגורם העיקרי שהשפיע על מגמת המסחר היה שערו של הדולר שאינו מפסיק לרדת ורשם את שערו הנמוך ביותר מזה שש שנים. התחזקות זו של השקל מול הדולר ודאי ותאיץ בנגיד לבצע הפחתת ריבית נוספת, צופים כלכלני הבנק, זו כמובן תתן גם כן את אותותיה על שוק המניות הן בשל המחסור באלטרנטיבות השקעה והן בשל השפעתה הישירה של הריבית על הפירמות השונות.

ומה בעתיד?

להערכת כלכלני הבנק, המסחר בשוק המקומי ימשיך להיות חיובי וכיוונו יושפע מנתוני מאקרו בארץ וממגמת המסחר מעבר לים, ובארה"ב בפרט. לדברי כלכלני הבנק, "אטרקטיביות האפיק גדלה גם לנוכח העדר חלופות השקעה בשל רמת ריבית נמוכה והיעדר אינפלציה. עם זאת, נזכיר כי על רקע החששות להאטה בכלכלת ארה"ב שתשפיע על השווקים בכלל ועל השווקים המתעוררים בפרט, רמות המחירים בשוק ורמת הסיכון הגלומה בהשקעה בו, עולה חשיבותה של הסלקטיביות בבחירת ההשקעה (stock picking)".

שוק אגרות החוב

בימי חול המועד ולאחריו התאפיין המסחר באפיק הסולידי לרוב במגמה חיובית, כאשר עליות משמעותיות במיוחד נרשמו באגרות חוב שקליות בעלות טווח ארוך לפדיון. הסיבה העיקרית למגמה הינה ההיחלשות הניכרת של הדולר מול השקל והתחזקות ההערכות בשוק בנוגע להפחתת ריבית נוספת בחודש הקרוב. אלמנט נוסף אשר נתן אותותיו בשוק היה התחדשות זרימת כספי משקיעים זרים לשוקי אג"ח מתעוררים, לאחר הרגיעה שהושגה עם פתרון פרשת השבויים הבריטיים באיראן. תנועה זו לא פסחה גם על השוק הישראלי, בפרט על רקע נתוני הכלכלה החזקים במשק. בשונה מהרגיל, השפעתה של מגמת המסחר בארה"ב הייתה פחותה, שכן שם נרשמו לרוב ירידות שערים בעקבות פרסום נתוני מאקרו המלמדים על המשך קיומם של גורמים האינפלציוניים. בסיכומו של השבוע נסחרות אגרות החוב השקליות וצמודות המדד בעלות טווח של 10 שנים לפדיון, בתשואה של כ- 5.04% וכ- 3.25% בהתאמה לעומת כ- 5.35% וכ- 3.37% לפני כשבועיים. גם אגרות החוב הקונצרניות נהנו מירידת תשואות, כך מדד תל-בונד 20 רשם עלייה של כ- 0.76%.

במהלך השבועיים האחרונים הצטמצם בצורה ניכרת פער התשואות בין אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות לתקופה של 10 שנים בישראל לאלו בארה"ב, לרמה נמוכה ביותר של כ- 0.32%. להערכת כלכלני הבנק, רמה זו נובעת בעיקר מהחלשות של הדולר מול השקל בשבועיים האחרונים ואינה משקפת בהכרח את התייחסות המשקיעים לרמת הסיכון של ישראל. פער התשואות בין אגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל לאגרות אמריקאיות דומות עומד כיום על כ- 0.83% כאשר פער התשואות הריאליות לאותו טווח עומד על כ- 1%. ככל הנראה נתונים אלו משקפים את הערכות המשקיעים בנוגע לרמת הסיכון של המשק הישראלי בצורה ריאלית יותר.

עוד מציינים בבנק, כי בהתחשב בנתוני הגרעון הממשלתי מתחילת השנה, צפויה שנת 2007 להסתיים בגירעון נמוך משמעותי מהרמה המתוכננת. הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בהמשך מגמת הצמצום בהיקף גיוסי הון של הממשלה, שכן בחודש מרץ גיוס ההון נטו היה שלילי ועמד על סך של כ- 0.5 מיליארד שקל. על פי דיווחי האוצר בחודש אפריל יגויסו 0.45 מיליארד שקל בלבד באמצעות אג"ח ממשלתית לא צמוד 2/2017 במסגרת המכרז לעושי שוק בלבד.

להערכת כלכלני לאומי פערי התשואות בין אגרות החוב השקליות לאלו הצמודות למדד משקפים שיעורים נמוכים מרמת האינפלציה הצפויה בפועל. אי לכך, עדיין קיימת עדיפות להשקעה באגרות החוב הצמודות. עם זאת יש לקחת בחשבון כי עדיפות זאת אינה מהותית ותלויה בהמשך התפתחות שער החליפין של הדולר מול השקל.

האפיק הצמוד - ההשקעה באפיק זה לטווח קצר- בינוני מעניינת לנוכח הצפי לעלייה הדרגתית בקצב האינפלציה במחצית השנייה של 2007 ועל רקע מחסור בסחורה באגרות אלו.

האפיק השקלי - באפיק זה קיימת עדיפות לאגרות חוב בעלות טווחים קצרים עד בינונים לפדיון. זאת לנוכח עליית רמת הסיכון של אגרות חוב שקליות ארוכות לאחר הירידה הדרסטית בתשואות ולנוכח פער התשואות הנמוך בין אגרות חוב שקליות בעלות טווח ארוך לפדיון לאלו בעלות טווח קצר.