בין השורות: האם ימשיכו להסתיר מכם הנפקות זבל?
הקטע הבא מוקדש לכם - המשקיעים הפרטיים, הלא מקצועיים. אני בטוח שרובכם מרגישים כמעט תמיד לפני כל השקעה שלכם בבורסה, שיש דברים שלא אומרים לכם. שיש מידע שמסתירים מכם. שה"מקורבים" יודעים יותר. אז למרות שחוק ניירות ערך, המאוד משוכלל של מדינת ישראל, אמור ליצור מצב שאיש לא יוכל להסתיר מכם את המידע שעליכם לקבל לשם החלטה אם לקנות או למכור נייר ערך - אתם צודקים. אתם ממש לא יודעים הכל. השבוע, אנשי רשות נירות ערך החליט להפחית, לפחות בקצת את היקף המידע שאתם לא מקבלים, כשאתם מבצעים פעולות בניירות ערך. אך בואו לא נקדים את המאוחר - עוד מעט נגיע לזה. תחילה אגלה לכם טפח ממה שנעשה "מאחורי הגב" שלכם. כן, ממש עכשיו בזמן שאתם קוראים שורות אלה, נרקמות עסקאות במניות, אופציות ואג"ח, שאתם תהיו חלק מהן - אבל עוד אין לכם על כך מושג. העניין הוא בעצם הדרך בה פועלת מערכת משומנת היטב של שיווק הנפקות, אג"ח ומניות הפועלת מתחת לאף של כולנו. הנה סיפור הממחיש את העניין: בראשית אנו מוצאים בסיפור שלנו (כמו בסיפורים לא מעטים של התקופה האחרונה בבורסה בתחום ההנפקות), חברת נדל"ן - זו יכולה להיות חברה קבלנית משפחתית - נניח של משפחת כהן. אב המשפחה הקים אותה לפני 30 שנה ובעבודה קשה וישירה בדרך כלל, הצליח לצבור הון לא קטן מבניית בתי מגורים באיזור השרון, למשל. לפני עשור החלו שני בניו לנהל איתו את העסק. הם היו הרבה יותר שאפתנים מאבא. הם נכנסו לעשרות פרויקטים בשכונות חדשות ולא מוכרות לאב - בפ"ת, קריית אונו, יהוד, ועוד ועוד. אך אבוי, בשניים מהפרויקטים הם הסתבכו - האזורים בהם השכונות ממוקמות לא נמכרו בשנתיים האחרונות ובבנק התחילו "לעשות פרצוף" לבנים - בכל פעם שביקשו שוב להגדיל את המינוף (ההלוואות). ואז קרה משהו - החברה של הקבלן לוי, המתחרה בהם ראש בראש, הונפקה לתדהמתם בבורסה לפי שווי של 80 מיליון שקל. החלו האחים כהן לשאול שאלות בשוק ההון, וגילו לשמחתם שאין שום בעיה לעשות את זה גם אצלם. הנה כך - אמרו הבנים לאביהם, נסגור את החוב בבנק, נמכור בזול את השכונות הלא מוצלחות. אז איך זה עובד? ממש בקצרה נסביר, כי מדובר בעצם ב"שער" נסתר אל כיסו של הציבור הרחב. בעלי חברות (בני "משפחת כהן" למשל) - וכל יתר בעלי החברות, פועלים בין השאר, באמצעות גופים שנקראים "סוכנויות IR". כלומר, Investor's Relations. או בעברית - קשרי משקיעים. מדובר באנשים שעוסקים בניתוח החברה ובניית מצגות וכלים שיווקיים, שיסייעו לשכנע את בתי ההשקעות והבנקים לקנות את המניה. בכל סוכנות מצמידים סוכן לחברה שמתכננת הנפקה - אשר מכיר אישית את רוב האנליסטים ובעלי בתי ההשקעות ואת מנהלי מחלקות המחקר וההשקעות בבנקים. שם בעצם דואגים לכך שההנפקה תיסגר בהיקף הזמנות גבוה של "חבילות" (מניות, אופציות, אג"ח) של החברה. ה-IR עוברים עם בעלי החברה בכל בתי ההשקעות והבנקים הרלוונטיים. מבצעים איתם מצגות ושיחות רקע - לפעמים באירועים מתוכננים גדולים ולעיתים בשיחות ספונטניות. הם בונים עבור האנליסט רשימה של נקודות חיוביות של החברה, ומדגישים את מה שהאנליסטים אוהבים לשמוע (הם הרי מכירים אותם היטב - לא?). בדרך - הם דואגים שהאנליסטים וראשי בתי ההשקעות יהנו מדובשן של החברות המונפקות. זה כולל ארוחות גורמה, הרצאות מקצועיות, נסיעות לחו"ל (גם כשהקשר לחברה עצמה קלוש), עדכון יומיומי לעיתים של הנציגים של בתי ההשקעות בנעשה בחברה - בדגש על הצפת ערך של כל עסקה וכמעט עסקה שלה ועוד ועוד. בישראל צומח הענף הזה, שמגיע אלינו מאמריקה, במהירות מסחררת. בשורה החתונה - הפעילות הזו היא רק חלק מהמכונה המשומנת שמייצרת בסופו של דבר ביקושים למניות והמלצות חיוביות. בעיקר לחברות המתכננות הנפקה. הביקושים יוצרים אצלכם - המשקיעים, הרגשה שאתם לא יודעים משהו שאנשי המקצוע יודעים ואז גם אתם "קופצים על העגלה" והופ... קונים את המניה ביום ההנפקה. תוסיפו לזה את העובדה שאנליסטים רבים ממליצים על מנייה בחום - ובאותה עת שהם קונים או מוכרים (בגלל שותפות שלהם בבתי השקעות למשל) את אותן מניות עצמן , וקיבלתם "סלט" בעייתי מאוד של מידע המוסתר מכם. עכשיו נשאלת השאלה - האם יבוא בקרוב הטוויסט והמגמה הזו תשתנה. נספר, כי השבוע פרסמה רשות ניירות ערך הישראלית הוראה לאנליסטים, שמטרתה היא להביא לגילוי לציבור המשקיעים בישראל, מצבים בהם קיים חשש לניגוד עניינים, אם מצד מי שמכין את עבודת האנליזה ואם מצד בית ההשקעות בו הוא מועסק - ניגוד עניינים אשר עלול להשפיע על שיקול דעתו של מכין עבודת האנליזה. ברשות עוסקים לא מעט בתקופה האחרונה בניסיון לנטרל את הסתרת המידע שעליו נכתב פה, וזו התחלה טובה, אך חסרה בהחלט את הוצאת העוקץ של הסתרת מהלכי שיווק מניות "מאחורי הקלעים" בשוק ההון. סנונית בולטת לעניין זה הגיעה השבוע לבורסה. חברת איזי אנרגיה דיווחה לבורסה, כי רשות ניירות ערך אילצה אותה לספר לציבור המשקיעים הרחב, את כל מה שסיפרו ראשיה לאנליסטים איתם נפגשו לאחרונה, לקראת הנפקה פרטית של אגרות חוב וכתבי אופציה שלה. זו לא הפעם ראשונה בה הרשות מתערבת ברמה כזו בהסתרת מידע מהציבור - אך העיתוי הופך אותה לבולטת מאוד. האם זו לא תחילתה של מגמה? אני ממש מקווה שהתשובה היא - בהחלט כן. ולסיום - חשוב שתדעו, כי ישנם אנשי IR מקצועיים ורציניים. אך מכיוון שאין היום שום פיקוח על תחום זה ועל האנליסטים, הפועלים לצידם, ישנם לא מעט אנשי IR שיעשו כמעט הכל כדי לייצר ביקוש למניות. משהו שעלול להיגרר כמעט לגבול הלא חוקי - של הרצת מניות. מה ההבדל בעצם? על כך עוד נרחיב כאן ב-Bizportal בשבוע הבא. מאת: שי פאוזנר

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.