ניתוח טכני: פולאר השקעות - לטווח הארוך
*אייל גורביץ - המנתח הטכני של אתר ביזפורטל המרצה בקורסים בניתוח טכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס מציג את הניתוח שלו למניית פולאר השקעות :
רשימת המניות בשוק המקומי אינה נעצרת בסיומו של מדד תל אביב 100. היא ממשיכה הרבה מעבר. אלא שככל שמדרימים יותר, כך קשה יותר למצוא הזדמנויות מעניינות. מטבע הדברים תשומת ליבו של המשקיע הממוצע נתפסת למניות שמזנקות בעשרות אחוזים ביום או במאות אחוזים בחודש. המשקיעים הללו ששמים את כספם על קרן הצבי, או שלא חוו מפולת מימיהם או שזיכרונם קצר.
רוב מניות היתר הן מניות חסרות סחירות מספקת. כשהן עולות הכול טוב ויפה אבל שהן מתחילות לרדת זה כבר סיפור אחר. בבחינת "בואכה לשלום, צאתך בחלום". ולכן, בחירת מניות מרשימת היתר חייבת להיעשות בקפידה. מחזור המסחר היומי הממוצע חייב להיות מעל 500 אלף שקל ביום. ולרשימה זו נכנסת מנית פולאר השקעות. מדובר במניה קטנה החובקת מחזור יומי ממוצע שנע בין 500 אלף למיליון וחצי שקלים ביום. וככזאת היא ראויה לניתוח.
שבירת רמת ההתנגדות
כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, החלה פולאר את גל העליות האחרון שלה ממחיר שפל של 30 שקלים למניה שנקבע בספטמבר 2006. מהלך עליות רציף זה הלך והתעצם כאשר בימים האחרונים נשברה כלפי מעלה רמת התנגדות משמעותית. רמה זו שכנה במחיר של 62 שקלים למניה והצליחה לבלום את ניסיונות העלייה של המניה מספר פעמים ברציפות החל מיולי 2004 ועד היום. שבירתה מעלה אמורה להיות אירוע בעל משמעות ממשית בכל הנוגע לכושר הטיפוס של המניה בטווח הארוך.
הפרמטרים לתקופה הקרובה
כפי שאפשר לראות על הגרף, נשברה רמת התנגדות זו כלפי מעלה בליווי מחזור גבוה. ולא רק זאת, אלא שמחלקת בקרת האיכות, היינו הכלים הטכניים תומכי ההחלטה, מאשרים את אמינות הפריצה ומעלים את הסבירות שלא מדובר בפריצת שווא. הנחת העבודה גורסת, אם כך, שכוונה של המניה מעלה וכי כל נסיגה שתתפתח לא תהיה אלא תיקון טכני בר חלוף.
לשים לב
היות והסקירה מיועדת למשקיעים בעלי אורך נשימה, הרי שיש לשים לב לפרמטרים הבאים :
1. מחזורי המסחר אמנם התרחבו וגדלו אך זה לא מספיק. חשוב לוודא שבכל נסיגה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. היינו, היקפי הפעילות חייבים להתכווץ עם כל נסיגה שתבוא.
2. רמת תמיכה ראשונה במחיר של 62 שקלים למניה. רמה זו שימשה בעבר כרמת התנגדות וכעת אמורה להפוך תפקיד ולשמש כרמת תמיכה. מתחתיה רמת תמיכה נוספת במחיר של כ-55 שקלים למניה.
3. רמות התנגדות משמעותיות במחיר שבין 70.5 – 71 שקלים למניה. רצועה זו קיימת מאז 1998 דרך שנת 2001 ו-2002 הידועות לשמצה ואין לזלזל בה.
מסקנות
מניה מעניינת שבראייה ארוכת טווח אמורה להעפיל לרמות גבוהות משמעותית מאלו בהן היא מצויה כיום.
מאת: אייל גורביץ'
* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.