פרסום ראשון: אשטרום נכסים גייסה 60 מ' ש' מהמוסדיים

החברה הגדילה את סדרת איגרות החוב שהנפיקה באוקטובר 2006 מסך של 140 מיליון שקל לסך של 200 מיליון שקל; החברה הגישה טיוטת תשקיף לרישום למסחר של האג"חים ואופציות שהנפיקה למוסדיים; האג"חים הונפקו לפי תשואה של כ-4.9%
סיון איזסקו |

חברת אשטרום נכסים השלימה גיוס בהיקף של כ-60 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. הגיוס בוצע באמצעות הגדלת סדרה של איגרות חוב (סדרה 5), שהנפיקה אשטרום נכסים למשקיעים המוסדיים באוקטובר 2006.

באוקטובר הסתכם היקף הסדרה בכ-140 מיליון שקל, ולאשטרום ניתנה האפשרות להגדילה עד לסך כולל של כ-200 מיליון שקל, ואתמול היא השלימה את הגדלת הסדרה כאמור.

גיוס ההון הנוכחי בוצע לפי מחיר של 101 שקל ל-100 שקל ערך נקוב אג"ח, והוא מייצג תשואה של כ-4.9% למשקיעים. איגרות החוב המונפקות עומדות לפדיון בין השנים 2011 ל-2015 והן צמודות למדד המחירים לצרכן.

במסגרת ההנפקה הפרטית, הנפיקה אשטרום גם כתבי אופציה, הניתנים למימוש למניות אשטרום נכסים לפי מחיר של 3.9 שקל (לעומת מחיר נוכחי בבורסה של כ-3.7 שקל). בשבוע שעבר הגישה אשטרום נכסים לרשות ניירות ערך טיוטת תשקיף לרישום סדרת האג"חים וכתבי האופציה האמורות למסחר בבורסה.

אשטרום נכסים, בניהולו של מוטי סלע, הינה חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב בישראל. החברה מחזיקה בכ-35.6% ממניות חברת אשלד ובכ-10% ממניות חברת נצבא הבורסאית.

אשטרום סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 עם עלייה חדה ברווח הנקי לכ- 12.8 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-900 אלף שקל בתקופה המקבילה ב- 2005.

הכנסותיה של אשטרום נכסים במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2006 צמחו בכ- 54.4% לכ-63.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-41.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות בתקופה המדווחת כללו רווחים של כ-20 מיליון שקל ממכירת חלקה של החברה (כ-16%) במיתחם השופטים בתל-אביב וכן את חלקה (25%) ממכירת שטחי מסחר ודירות בפרוייקט זדל בראשון לציון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.