ירידה של 1.4% במספר החברות בסיכון במשק בנובמבר
ממדד הסיכון הענפי של חברת D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל לחודש נובמבר ניכרת ירידה בשיעור העסקים בקשיים שעלולים להביא לסכנת סגירה, שיעורם ירד ב-1.4% מ-27.4% עסקים מכלל המשק באוקטובר ל-26% בסוף נובמבר.
ענפים אשר הראו התאוששות מרשימה החודש הם ענף שירותי הביטוח אשר עומד על 20.8% לעומת 22.1% באוקטובר, ענף המחשבים והציוד ההיקפי אשר ירד ב-1% מ-23.9% חברות בסכנת סגירה בחודש אוקטובר ל-22.9% בנובמבר. גם ענף השירותים העסקיים רשם ירידה מ-16.4% בחודש אוקטובר ל-15.6% בחודש נובמבר, וענף המדיה והתקשורת אשר ירד ב-0.5% מ-19% חברות בסכנת סגירה באוקוטבר ל-18.5% בנובמבר.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט (בתמונה) מציין, כי נתוני המדד, אכן מראים על התייצבות וחזרה ל"עסקים כרגיל" של המשק הישראלי לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך בחינת הענפים לסוגיהם השונים מעלה תמונה בעייתית. ניתן לראות כי חלה עלייה בשיעור החברות בסכנת סגירה, ביניהן חברות אשר נמצאות מזה תקופה ארוכה בקשיים והתרחבות המשק בשנים האחרונות לא סייעה להם, בעיקר חברות ענפי המזון וענפי קבלנות השיפוצים והתשתיות.
בענף המכולות ורשתות המזון נמשכת העלייה בסיכון שהחלה בחודש אוקטובר. בעוד באוקטובר המדד עמד על 48.7%, בנובמבר המדד עלה ב-0.3% ל-49% מהחברות בסכנת סגירה.
להלן פרוט רמת הסיכון בענפי המשק האחרים:
שיעור המסעדות והפאבים הנמצאים בסכנת סגירה עומד על 60.5% לעומת 60.2% באוקטובר. בקרב המאפיות חלה עלייה של 0.6% בשיעור העסקים בסכנת סגירה כאשר בנובמבר המדד עומד על 43.6% לעומת 43% באוקטובר. בענף ייצור המזון 28% עסקים בסכנת סגירה לעומת 27.5% באוקטובר, עלייה של 0.5%.
יש לציין, כי בענף הבנייה החלה עלייה באחוז העסקים העומדים בסכנת סגירה, לאחר שבחודש אוקטובר מגמת הירידה הראתה סימני התמתנות. כלכלני דן אנד ברדסטריט מוסרים כי התחזקות השקל למול הדולר הינה אחד מהתורמים לקיפאון בשוק הנדל"ן ובנייה. שיעור העסקים בענף קבלני התשתיות ברמת סיכון גבוהה עומד על38.1% בנובמבר לעומת 37.9% באוקטובר. בענף קבלני השיפוצים מדד חודש נובמבר מראה על עלייה של 0.3% ועומד על 29.7% לעומת 29.4% באוקטובר. בענף קבלני הבניין המדד רשם עלייה ל-29.3% בנובמבר לעומת 29% באוקטובר.
ענפים מסוכנים נוספים הם ענף העץ והרהיטים, אשר נותר גם החודש ברמה של 28.7% מהעסקים הנמצאים בסכנת סגירה. ענף מוצרי החשמל הביתיים רשם ירידה קלה ל-28.2% לעומת 28.4% מהעסקים בסכנת סגירה באוקטובר. ענף הטקסטיל וההלבשה עלה ל-22.3% בנובמבר לעומת 22.2% באוקטובר.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
