רק 17% מקרנות חו"ל המנייתיות הצליחו להכות מדדים

כך על פי מחקר של טנדם קפיטל לתשעת החודשים הראשונים של 2006. בחברה אומרים, כי השקעה באמצעות בתי השקעות זרים הביאה לתשואות גבוהות בהרבה
שי פאוזנר |

יותר ויותר ישראלים מוציאים את השקעותיהם לשווקים הבינלאומיים. הסיבה לכך נעוצה באפשרויות ההשקעה המגוונות ובפיזור הסיכונים. באופן עקרוני קיימות שלוש דרכים עיקריות להשקעה בחו"ל (שלא באמצעות מניות ספציפיות): קרנות נאמנות חו"ליות של בתי השקעות ישראלים, קרנות נאמנות של בתי השקעות זרים ותעודות סל. החשיבות שבבחירת אפיק השקעה חשובה עוד יותר כאשר מדובר בהשקעה בחו"ל מכיוון שברוב המדינות אין למשקיע היכרות עם שוק המניות או עם החברות הפועלות בו.

מבדיקה שנערכה בבית ההשקעות טנדם קפיטל לגבי תשואות קרנות הנאמנות של בתי השקעות ישראלים לעומת תעודות סל וקרנות זרות עולה כי בתי ההשקעות הזרים מובילים בתשואות על פני בתי ההשקעה הישראלים ועל פני תעודות הסל. הבדיקה הקיפה את תשואות הקרנות ותעודות הסל בין החודשים ינואר-ספטמבר 2006.

על פי הבדיקה קיימות בארץ 167 קרנות חו"ל מנייתיות. מתוכם רק 41 קרנות שהתחילו לפעול לפני 2006 (כלומר ניתן לבדוק את ביצועיהן מתחילת השנה) וכן אפשר לסווגם לאזורים גיאוגרפיים: סין, הודו, אמריקה הלטינית, אירופה, מזרח אירופה ורוסיה, אסיה, יפן וארה"ב. מהבדיקה עולה כי רק 44% מהקרנות הישראליות הצליחו להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד העיקרי של אותו אזור גיאוגרפי.

חלק מהקרנות באירופה שהצליחו להכות את מדד ה DJ STOXX 50, כמו דיקלה אירופה ופסגות אירופה המשקיעות בעיקר במניות בינוניות, לא הצליחו להכות את המדד הרלוונטי להן. כמו כן בקטגוריית ארה"ב-כללי ישנן קרנות שהצליחו להכות את מדד S&P500 אך לעומת המדד הרלוונטי להן, ביצועי הקרנות היו פחות טובים מהמדד. לדוגמא, דיקלה אמריקה ומיטב ארה"ב (קרנות שמתמחות במניות ערך בארה"ב).

ולכן בשקלול הביצועים ומאפייני ההשקעה הרלוונטים נמצאו רק 7 קרנות (17% מסך הקרנות שנבדקו) שהצליחו להכות את המדדים הרלוונטים מתחילת השנה.

קרנות הנאמנות הראויות לציון של בתי השקעה ישראלים שהשיגו תשואה עודפת על פני המדדים הן: דיקלה המזרח הרחוק עם תשואה של 7.73% ופסגות סין ומזרח אסיה עם תשואה של 17.83% (תשואה גבוהה בשל חשיפת יתר לסין) לעומת מדד MSCI AC Asia ex-Japan שהניב תשואה של 5.41%. ביפן, הקרנות אשר הצליחו להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד ה - MSCI Japan שהניב תשואה שלילית של 6.40%- הם: מיטב יפן שהשיגה תשואה שלילית של 6.05%- ומודוס יפן עם תשואה של 6.00%-.

באירופה, "אנליסט אירופה" עם תשואה של 9.84% ו"מגדל אירופה מניות" עם 12.59% לעומת מדד ה-DJ Stoxx 50 שהניב תשואה של 9.36% ובאמריקה הלטינית, אילנות אמריקה הלטינית עם תשואה של 8.11% לעומת מדד ה-MSCI EM Latin America שהניב תשואה של 7.51%. יש לציין שנמצאו 3 קרנות של UBANK שהצליחו להכות את המדדים הרלוונטים במונחים שיקליים מהסיבה שהקרנות אינן צמודות למט"ח ולכן לא הושפעו מהפיחות בדולר מתחילת השנה.

כל הקרנות הישראליות בקטגוריה של נאסד"ק, סין, הודו, ומזרח אירופה לא הצליחו להניב תשואה עודפת על פני המדדים הרלוונטיים. בשאר האזורים הגיאוגרפים נמצאו חלק מהקרנות הישראליות שהצליחו להכות את מדדי הייחוס אך מדובר בפערים נמוכים מאוד.

כאמור, מהבדיקה עולה כי ברוב המקרים השקעה בתעודות סל הייתה מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה במרבית הקרנות חו"ל מנייתיות המקומיות. אולם, לא לכל אזור גיאוגרפי ולכל סגנון יש תעודת סל רלוונטית מקומית. לדוגמא, השקעה באסיה או השקעה במניות ערך או מניות קטנות ואז האופציה היחידה היא דרך קרנות נאמנות.

מהבדיקה עולה עוד כי ישנן לא מעט קרנות נאמנות של בתי השקעה זרים שהצליחו בכל הקטגוריות להשיג תשואות גבוהות מאילו של הקרנות ותעודות הסל חו"ל המקומיות וכן על פני מדדי ההשוואה הרלוונטיים. בחלק מהקטגוריות הפערים בין הקרנות הזרות לבין הקרנות ותעודות הסל המקומיות גבוהות מאד.

בסין הצליחה הקרן Fidelity Fds China Focus להשיג תשואה של 32.54% לעומת תשואה של 19.50% בקסם סין ותשואה של פי 2 מאשר תשואות הקרנות של בתי ההשקעה הישראלים.

באמריקה הלטינית הצליחה הקרן JPM Latin Am Eq A (D)-USD להשיג תשואה של 12.84%, לעומת תשואה של 7.51% של המדד (MSCI LA), ולעומת אילנות אמריקה הלטינית (8.11%) וקסם אמריקה הלטינית (6.78%).

באירופה השיגה הקרן JPM Europe Dynamic A (D)- EU תשואה של 17.98% לעומת תשואות נמוכות בהרבה ברוב הקרנות הישראליות ולעומת תעודת הסל קסם יורו 50 שהניבה תשואה של 8.49%. באסיה השיגה הקרן Investec GSF Asian Equity A תשואה של 9.80% לעומת 5.41% תשואת המדד ולעומת תשואות של בין 2% ל – 4% ברוב הקרנות הישראליות.

לדברי ארז ברית, מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, תוצאות הבדיקה מראות, כי במיוחד בהשקעות גלובליות, החשיבות הקריטית היא קודם בהתפלגות נכסים נכונה ובשלב השני בחירת מנהל ההשקעות. לדבריו, לא מספיק לבחון את הישגי הקרן או תעודת הסל, הזרה או המקומית, על פי הביצועים בשנים האחרונות או על פי שם המותג אלא לבדוק, מי המנהל, מתי התחיל לנהל את הקרן ומה סגנון ההשקעה שלו. "הסטטיסטיקה בעולם מראה כי רק כ-15% מבין הקרנות מצליחות להכות את האינדקס והחוכמה היא למצוא את אותם מנהלים שעושים זאת", אומר ברית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.