במהלך חודש ימי הלחימה בלבנון נורו קרוב ל- 4,000 רקטות לעבר חלקה הצפוני של מדינת ישראל ונגרמו נזקים עצומים ברכוש ובנפש. הנטישה של תושבי הצפון גרמה לסגירה זמנית של עסקים רבים באזור והפעילות העסקית ספגה פגיעה שבאה לידי ביטוי גם בתחום הקמעונאי. עם כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, מתייחסת להק קרנות נאמנות להשלכות המלחמה על רשתות מזון ואופנה של מספר חברות ציבוריות- קסטרו, פוקס, גולף, שופרסל וריבוע. יצויין, כי הנתונים המוצגים בסקירה כוללים חישובים, אומדנים והערכות שבוצעו על ידי החברה ואינם מתיימרים לייצג נתונים כספיים סופיים אשר שיפורסמו בדו"חות לסיכום הרבעון השלישי. הסקירה עוסקת בהשלכותיה הראשוניות של המלחמה על רשתות הפועלות בפריסה ארצית. ככלל ניתן לומר, כי אמנם חלה פגיעה בתפקוד החנויות באזור הצפון, כאשר מרבית הסניפים נפתחים ונסגרים לסירוגין ובמקומות מסוימים הם סגורים לחלוטין מאז פרוץ המלחמה. ההערכה היא שבתקופת הלחימה הירידה במכירות בחנויות באזור הצפון נעה בין 20% ל-40% בממוצע. אולם מהבדיקות עולה, כי המכירות בסניפי הרשתות במרכז הארץ ובדרומה עלו ובכך פיצו חלקית ובשיעורים משתנים על אובדן ההכנסות. המורכבות הניהולית והלוגיסטית של הפעלת רשת חנויות תחת אש מעניינת בפני עצמה. בתחום המזון- פתיחה וסגירה של החנויות לסירוגין ובתדירות גבוהה אינה מאפשרת מתן שרות הולם ומקטינה את מגוון המוצרים בעלי חיי מדף מוגבלים. בתחום האופנה קיים חשש של התיישנות ופספוס עונה לפריטים שלא נמכרו. אחד המנהלים הבכירים של רשת מזון קמעונאית הסביר, כי "התנהגות הצרכנים השתנתה - בימי הפוגה היתה התנפלות על הסניפים. סל המצרכים השתנה, קונים המון שימורים, חטיפים ומזון לתינוקות. הכל נעשה בקניות מהירות, בחנויות בקרבת מקום המגורים ללא סלקטיביות יתר מבחינת המחיר. ברמת הרשת ניתן היה לראות בבירור קו נסיגה גיאוגרפי דרומית אל מחוץ לאזור הקטיושות תוך עליה במכירות באזורים אלה". שוק המניות הישראלי מאז תחילת המלחמה וירי הקטיושות על הצפון הציג חסינות יחסית. בתקופה שבין 11.7.2006 לבין 10.8.2006 ירד מדד יתר 150 בשיעור של כ-4.2% ומדד ת"א 100 איבד 4.5%. לעומת המדדים המובילים, המניות הנסקרות איבדו שיעור ניכר יותר מערכן. באותה תקופה איבדה מניית קסטרו 7.7% מערכה, מניית פוקס איבדה 10% ומניית גולף איבדה למעלה מ-15%. בקרב רשתות המזון איבדה מניית שופרסל 9.7% ומניית רבוע ישראל איבדה 7%. ירידות אלה מוסברות על ידי חששות בשוק לפגיעה מהותית בתוצאות העסקיות של הרשתות ברבעון הראשון של 2006 ובשנת 2006 בכלל. ההערכה היא, כי התוצאות הכספיות של החברות הנסקרות אינן צפויות להציג הרעה כה מהותית המצדיקה את הירידות החדות ובהחלט יתכן שאפקט הפאניקה היה זה שהכתיב את קצב הירידות. יתר על כן, נכון לעת עתה, אף אחת מהחברות הנ"ל אינה צפויה להודיע על "אזהרת רווח" ברבעון השלישי. ירידה של פחות מ-1% בסך הפדיון של רשתות האופנה בישראל פועלות כ-3,600 חנויות אופנה, כאשר 20% מהן ממוקמות בצפון הארץ. בתקופת המלחמה נסגרו בצפון כ-200 חנויות וכ-500 חנויות נסגרו ונפתחו לסירוגין. בסקירה נבדקו רשתות האופנה הציבוריות: פוקס, גולף, קסטרו והרשת המקומית של דלתא גליל ונמצא, כי הפגיעה הכוללת בפעילות החברות הנסקרות במונחים של דו"ח כספי שנתי צפויה להיות מצומצמת, שכן מדובר בפעילות מקומית בלבד עם ירידה תקופתית בהכנסות מסניפים בצפון אשר פוצתה חלקית מעלייה בהכנסות מסניפים אחרים. הרווח הנקי צפוי אף הוא להיפגע, אולם בעוצמה פחותה, בין היתר, בגלל מנגנון פיצוי ממשלתי לעסקים בצפון. ההערכה היא, כי הירידה בפדיון הכולל של רשתות האופנה במונחים שנתיים תהיה נמוכה מ-1%. חישוב אובדן ההכנסות של רשתות האופנה שנסקרו מצביע על ירידה של 3%-6% בפדיון השנתי של אזור הצפון וירידה של 13%-26% במונחים רבעוניים. ביחס לסך הפעילות בשוק המקומי הרי שמדובר בירידה של כ-0.9% מסך המכירות המקומיות השנתיות וכ-3.5% במונחי הרבעון. יצויין, כי הבדיקה נערכה תחת ההנחות שמכירה ממוצעת לחנות בצפון מהווה כ-80% ממכירה בממוצע הכלל ארצי וכן אובדן ההכנסות בגין החנויות שפתוחות וסגורות לסירוגין הינו כ-50%. פגיעה נוספת יכולה לבוא מכיוון של מחיקת מלאים אפשרית בשל חילופי עונות. פתרון חלקי לבעיית המלאי העודף מצאו החברות בהעברתו לאזורי המרכז והדרום, אם כי מדובר בפתרון חלקי בלבד. יחד עם זאת, ההערכה היא, כי הנזק שנגרם עד כה לרשתות האופנה שבפריסה ארצית אינו מהותי ומעבר להשפעות קצרות טווח אין בו כדי להשפיע על שווי החברות בראיה ארוכת טווח. זאת כמובן בהנחה שהפסקת האש תחזיק מעמד ותהיה אפקטיבית, וכן בהתחשב בכך שחלק מאובדן ההכנסות מקוזז במכירות מוגברות באזורי המרכז והדרום. כמו כן, ההשפעה על השורה התחתונה תהיה מתונה אף יותר בגלל מנגנון פיצוי ממשלתי. דהיינו, בתמונת המצב הנוכחית אנו לא צפויים ל"אזהרות רווח" מצידן של החברות שנסקרו. מתוך בדיקות שערכנו עולה כי על אף הפגיעה בהכנסות בצפון, ישנם ביקושים ערים במרכז ובדרום. עבור חלק מהחברות ביקושים אלו הם בהתאם לתחזיות, ולא בהכרח קיים קשר ישיר למלחמה בצפון ולמעבר רבים מתושבי הצפון לאזור המרכז והדרום בתקופה זו. עם זאת, ישנן חברות שמציינות שהביקושים הגדולים באזור המרכז והדרום קשורים בין היתר למעבר הזמני של תושבי הצפון לשאר האזורים בארץ. אנו מעריכים כי חלק ניכר מאובדן ההכנסות בצפון קוזז בעליה בפדיון בשאר חלקי הארץ. פגיעה שנתית מינורית לרשתות המזון הקמעונאיות לרשת שופרסל 60 סניפים בצפון ולרשת הריבוע 20 סניפים. הסניפים בצפון המשיכו לתפקד, אולם במתכונת חלקית, כשהם נפתחים ונסגרים לסירוגין, לפי הנחיות פיקוד העורף. ההערכה היא, כי בחודש הלחימה חלה ירידה ממוצעת של 30% עד 40% בפדיון סניפי הצפון של רשתות המזון, ובמונחים רבעוניים ירידה מצטברת של למעלה מ-10%. ברמה שנתית מדובר בפגיעה של כ-3% במכירות של סניפי הרשת באזור הצפון. אולם, להבדיל מאופנה, מזון צורכים גם בתקופות לחימה ואולי אף יותר. התושבים אמנם נדדו דרומה, אך לא עזבו את הארץ ולכן צפויה עליה בפדיון של סניפי הרשת הממוקמים מחוץ לטווח הטילים. בנוסף, התנהגות הצרכנים אף עלולה להצביע על עליה ברכישת מצרכי מזון במקביל לירידה ברכישת מוצרים שאינם מזון, הנמכרים ברשתות השיווק, כך שבסך הכל אם תהיה פגיעה היא תהיה מינורית ולא משמעותית לדו"חות הרבעוניים וודאי לדו"חות השנתיים. בכל מקרה מהנזק שיווצר יש לקזז החזר כספי מהממשלה על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. להערכתנו, הירידה בפדיון הכולל של רשתות המזון במונחים שנתיים תהיה נמוכה מ-0.5%. פיצוי הממשלה בגין עלות כח אדם חוק "הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו- 2006", התקבל בכנסת ב-31 ביולי 2006 ותוקפו החל מה-12 ביולי 2006. על פי חוק זה, על המעבידים להמשיך ולשלם שכר לעובדיהם. במקביל, נקבע פיצוי למעביד המבוסס על סך 180% מהשכר הממוצע לעובד ובניכוי השתתפות עצמית של המעסיק בשיעור 27.5% והשתתפות של העובד בסך 20%. דהיינו, הפיצוי נטו למעסיק 132.5%. באומדן מצרפי ניתן ללמוד לגבי גובה הפיצוי לרשתות הנסקרות ולהקטין את הנזק לחברות בהתאם. לבסוף, לאחר הפיצוי, הפגיעה האפקטיבית הכוללת בפדיון הרשתות במונחים שנתיים תנוע בין 0.4% לבין 0.9%.