להק: המלחמה לא פגעה מהותית ברשתות המזון והאופנה
במהלך חודש ימי הלחימה בלבנון נורו קרוב ל- 4,000 רקטות לעבר חלקה הצפוני של מדינת ישראל ונגרמו נזקים עצומים ברכוש ובנפש. הנטישה של תושבי הצפון גרמה לסגירה זמנית של עסקים רבים באזור והפעילות העסקית ספגה פגיעה שבאה לידי ביטוי גם בתחום הקמעונאי. עם כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, מתייחסת להק קרנות נאמנות להשלכות המלחמה על רשתות מזון ואופנה של מספר חברות ציבוריות- קסטרו, פוקס, גולף, שופרסל וריבוע. יצויין, כי הנתונים המוצגים בסקירה כוללים חישובים, אומדנים והערכות שבוצעו על ידי החברה ואינם מתיימרים לייצג נתונים כספיים סופיים אשר שיפורסמו בדו"חות לסיכום הרבעון השלישי. הסקירה עוסקת בהשלכותיה הראשוניות של המלחמה על רשתות הפועלות בפריסה ארצית. ככלל ניתן לומר, כי אמנם חלה פגיעה בתפקוד החנויות באזור הצפון, כאשר מרבית הסניפים נפתחים ונסגרים לסירוגין ובמקומות מסוימים הם סגורים לחלוטין מאז פרוץ המלחמה. ההערכה היא שבתקופת הלחימה הירידה במכירות בחנויות באזור הצפון נעה בין 20% ל-40% בממוצע. אולם מהבדיקות עולה, כי המכירות בסניפי הרשתות במרכז הארץ ובדרומה עלו ובכך פיצו חלקית ובשיעורים משתנים על אובדן ההכנסות. המורכבות הניהולית והלוגיסטית של הפעלת רשת חנויות תחת אש מעניינת בפני עצמה. בתחום המזון- פתיחה וסגירה של החנויות לסירוגין ובתדירות גבוהה אינה מאפשרת מתן שרות הולם ומקטינה את מגוון המוצרים בעלי חיי מדף מוגבלים. בתחום האופנה קיים חשש של התיישנות ופספוס עונה לפריטים שלא נמכרו. אחד המנהלים הבכירים של רשת מזון קמעונאית הסביר, כי "התנהגות הצרכנים השתנתה - בימי הפוגה היתה התנפלות על הסניפים. סל המצרכים השתנה, קונים המון שימורים, חטיפים ומזון לתינוקות. הכל נעשה בקניות מהירות, בחנויות בקרבת מקום המגורים ללא סלקטיביות יתר מבחינת המחיר. ברמת הרשת ניתן היה לראות בבירור קו נסיגה גיאוגרפי דרומית אל מחוץ לאזור הקטיושות תוך עליה במכירות באזורים אלה". שוק המניות הישראלי מאז תחילת המלחמה וירי הקטיושות על הצפון הציג חסינות יחסית. בתקופה שבין 11.7.2006 לבין 10.8.2006 ירד מדד יתר 150 בשיעור של כ-4.2% ומדד ת"א 100 איבד 4.5%. לעומת המדדים המובילים, המניות הנסקרות איבדו שיעור ניכר יותר מערכן. באותה תקופה איבדה מניית קסטרו 7.7% מערכה, מניית פוקס איבדה 10% ומניית גולף איבדה למעלה מ-15%. בקרב רשתות המזון איבדה מניית שופרסל 9.7% ומניית רבוע ישראל איבדה 7%. ירידות אלה מוסברות על ידי חששות בשוק לפגיעה מהותית בתוצאות העסקיות של הרשתות ברבעון הראשון של 2006 ובשנת 2006 בכלל. ההערכה היא, כי התוצאות הכספיות של החברות הנסקרות אינן צפויות להציג הרעה כה מהותית המצדיקה את הירידות החדות ובהחלט יתכן שאפקט הפאניקה היה זה שהכתיב את קצב הירידות. יתר על כן, נכון לעת עתה, אף אחת מהחברות הנ"ל אינה צפויה להודיע על "אזהרת רווח" ברבעון השלישי. ירידה של פחות מ-1% בסך הפדיון של רשתות האופנה בישראל פועלות כ-3,600 חנויות אופנה, כאשר 20% מהן ממוקמות בצפון הארץ. בתקופת המלחמה נסגרו בצפון כ-200 חנויות וכ-500 חנויות נסגרו ונפתחו לסירוגין. בסקירה נבדקו רשתות האופנה הציבוריות: פוקס, גולף, קסטרו והרשת המקומית של דלתא גליל ונמצא, כי הפגיעה הכוללת בפעילות החברות הנסקרות במונחים של דו"ח כספי שנתי צפויה להיות מצומצמת, שכן מדובר בפעילות מקומית בלבד עם ירידה תקופתית בהכנסות מסניפים בצפון אשר פוצתה חלקית מעלייה בהכנסות מסניפים אחרים. הרווח הנקי צפוי אף הוא להיפגע, אולם בעוצמה פחותה, בין היתר, בגלל מנגנון פיצוי ממשלתי לעסקים בצפון. ההערכה היא, כי הירידה בפדיון הכולל של רשתות האופנה במונחים שנתיים תהיה נמוכה מ-1%. חישוב אובדן ההכנסות של רשתות האופנה שנסקרו מצביע על ירידה של 3%-6% בפדיון השנתי של אזור הצפון וירידה של 13%-26% במונחים רבעוניים. ביחס לסך הפעילות בשוק המקומי הרי שמדובר בירידה של כ-0.9% מסך המכירות המקומיות השנתיות וכ-3.5% במונחי הרבעון. יצויין, כי הבדיקה נערכה תחת ההנחות שמכירה ממוצעת לחנות בצפון מהווה כ-80% ממכירה בממוצע הכלל ארצי וכן אובדן ההכנסות בגין החנויות שפתוחות וסגורות לסירוגין הינו כ-50%. פגיעה נוספת יכולה לבוא מכיוון של מחיקת מלאים אפשרית בשל חילופי עונות. פתרון חלקי לבעיית המלאי העודף מצאו החברות בהעברתו לאזורי המרכז והדרום, אם כי מדובר בפתרון חלקי בלבד. יחד עם זאת, ההערכה היא, כי הנזק שנגרם עד כה לרשתות האופנה שבפריסה ארצית אינו מהותי ומעבר להשפעות קצרות טווח אין בו כדי להשפיע על שווי החברות בראיה ארוכת טווח. זאת כמובן בהנחה שהפסקת האש תחזיק מעמד ותהיה אפקטיבית, וכן בהתחשב בכך שחלק מאובדן ההכנסות מקוזז במכירות מוגברות באזורי המרכז והדרום. כמו כן, ההשפעה על השורה התחתונה תהיה מתונה אף יותר בגלל מנגנון פיצוי ממשלתי. דהיינו, בתמונת המצב הנוכחית אנו לא צפויים ל"אזהרות רווח" מצידן של החברות שנסקרו. מתוך בדיקות שערכנו עולה כי על אף הפגיעה בהכנסות בצפון, ישנם ביקושים ערים במרכז ובדרום. עבור חלק מהחברות ביקושים אלו הם בהתאם לתחזיות, ולא בהכרח קיים קשר ישיר למלחמה בצפון ולמעבר רבים מתושבי הצפון לאזור המרכז והדרום בתקופה זו. עם זאת, ישנן חברות שמציינות שהביקושים הגדולים באזור המרכז והדרום קשורים בין היתר למעבר הזמני של תושבי הצפון לשאר האזורים בארץ. אנו מעריכים כי חלק ניכר מאובדן ההכנסות בצפון קוזז בעליה בפדיון בשאר חלקי הארץ. פגיעה שנתית מינורית לרשתות המזון הקמעונאיות לרשת שופרסל 60 סניפים בצפון ולרשת הריבוע 20 סניפים. הסניפים בצפון המשיכו לתפקד, אולם במתכונת חלקית, כשהם נפתחים ונסגרים לסירוגין, לפי הנחיות פיקוד העורף. ההערכה היא, כי בחודש הלחימה חלה ירידה ממוצעת של 30% עד 40% בפדיון סניפי הצפון של רשתות המזון, ובמונחים רבעוניים ירידה מצטברת של למעלה מ-10%. ברמה שנתית מדובר בפגיעה של כ-3% במכירות של סניפי הרשת באזור הצפון. אולם, להבדיל מאופנה, מזון צורכים גם בתקופות לחימה ואולי אף יותר. התושבים אמנם נדדו דרומה, אך לא עזבו את הארץ ולכן צפויה עליה בפדיון של סניפי הרשת הממוקמים מחוץ לטווח הטילים. בנוסף, התנהגות הצרכנים אף עלולה להצביע על עליה ברכישת מצרכי מזון במקביל לירידה ברכישת מוצרים שאינם מזון, הנמכרים ברשתות השיווק, כך שבסך הכל אם תהיה פגיעה היא תהיה מינורית ולא משמעותית לדו"חות הרבעוניים וודאי לדו"חות השנתיים. בכל מקרה מהנזק שיווצר יש לקזז החזר כספי מהממשלה על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. להערכתנו, הירידה בפדיון הכולל של רשתות המזון במונחים שנתיים תהיה נמוכה מ-0.5%. פיצוי הממשלה בגין עלות כח אדם חוק "הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו- 2006", התקבל בכנסת ב-31 ביולי 2006 ותוקפו החל מה-12 ביולי 2006. על פי חוק זה, על המעבידים להמשיך ולשלם שכר לעובדיהם. במקביל, נקבע פיצוי למעביד המבוסס על סך 180% מהשכר הממוצע לעובד ובניכוי השתתפות עצמית של המעסיק בשיעור 27.5% והשתתפות של העובד בסך 20%. דהיינו, הפיצוי נטו למעסיק 132.5%. באומדן מצרפי ניתן ללמוד לגבי גובה הפיצוי לרשתות הנסקרות ולהקטין את הנזק לחברות בהתאם. לבסוף, לאחר הפיצוי, הפגיעה האפקטיבית הכוללת בפדיון הרשתות במונחים שנתיים תנוע בין 0.4% לבין 0.9%.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.