טכנית: בנאסד"ק החליפות נשארות בארון
עליות המחירים האחרונות במדד מניות הטכנולוגיה, אלו שהחלו סביב רמת 2,000 הנקודות, סייעו למשקיעים לשחרר אנחת רווחה ולהחזיר את הצבע ללחיים. המדד, שמאז הגיעו לרמת 2,375 הנקודות הספיק לפתח מגמת ירידה משנית, נבלם במהלך התקופה האחרונה והחל להתאושש. השאלה המרכזית היא האם התאוששות זו מסמלת על סיום מגמת הירידה וחזרה לימים הטובים.
הכיוון: ראשית, עלי לציין שגם אם ברמת המדד המגמה היא מגמת ירידה, הרי שיש מגוון לא צר של מניות המצויות במגמת עלייה ברורה ומאפשרות רכישה, לצד מגוון רחב של מניות שמצויות במגמת ירידה ומאפשרות מכירה בחסר. כלומר, העיסוק במדד שולי יחסית עבור מי שמעדיף פעילות ישירה במניות.
וכעת לכיוון - כיוונו של מדד נאסד"ק עדיין מטה. על הגרף המצורף אפשר לראות בבירור כיצד גל הירידות שהחל ברמת 2,375 הנקודות, מסודר באופן בו נקודות השיא והשפל נמוכות האחת מרעותה. נקודות השיא מייצגות את דעתם של המוכרים לגבי כיוון השוק, ואפשר לראות שקבוצה זו מוכנה למכור את המדד בכל פעם במחיר נמוך יותר מקודמו.
הקונים לעומתם אינם ממהרים לשום מקום. אלו מיוצגים על ידי נקודות השפל וגם כאן אפשר לראות את הסדר היורד של הנקודות. משמעות הדבר שהקונים, בכל גל ירידות, מוכנים לרכוש את המדד במחיר נמוך מקודמו. סידור זה של נקודות השיא ונקודות השפל מעיד על קונצנזוס.
גל העליות האחרון, לא הצליח, לפחות לא עד לשלב הנוכחי, להפר את האיזון והסדר של נקודות השיא והשפל ולכן ההנחה היא שהמגמה עודנה מגמת ירידה. שני תרחישים יוכלו להעלות מהותית את הסבירות לסיום גל הירידות: הראשון - עלייה עד לרמת השיא 2,172 הנקודות. השני - שכל נסיגה תיעצר לכל המאוחר ברמת 2,012 הנקודות. בינתיים, מדד נאסד"ק אפילו לא התמודד עם רמת ההתנגדות השוכנת סביב 2,100 הנקודות, ואפילו לא תיקן יותר מ-66% ממהלך הירידות הרציף 2,190 - 2,012 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: רמות התמיכה אינן אמורות להפוך את המגמה אלא להגיש סעד זמני שיאפשר לבחון את המצב פעם נוספת רמת התמיכה הראשונה והקרובה ביותר מצויה ברמת 2,000הנקודות ובתקופה האחרונה ראינו כיצד נבלם המדד סביבה. מתחת לרמת זו קיימת תמיכה סביב 1,900 הנקודות.
מבחינת רמות התנגדות הרי שכאן אפשר לסמן את רמת 2,100 - 2,150 הנקודות פחות או יותר. כישלון בשבירתה כלפי מעלה עלולה לשלוח את המדד לכיוון רמת 2,000 הנקודות וכנראה גם לרמות הנמוכות יותר.
סיכום: טוב הסיפור הזה לא נראה, אבל גם לא מדובר בקטסטרופה. מדובר במגמת ירידה כגון רבות אחרות שמדד זה ושווקים אחרים חוו במהלך השנים האחרונות. כעת, יש לשים לב היטב לסימנים בהם נקבתי במהלך הסקירה שיכולים להעיד על בלימה והתייצבות או לחלופין על המשך המגמה היורדת.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
