טכנית: בנאסד"ק החליפות נשארות בארון
עליות המחירים האחרונות במדד מניות הטכנולוגיה, אלו שהחלו סביב רמת 2,000 הנקודות, סייעו למשקיעים לשחרר אנחת רווחה ולהחזיר את הצבע ללחיים. המדד, שמאז הגיעו לרמת 2,375 הנקודות הספיק לפתח מגמת ירידה משנית, נבלם במהלך התקופה האחרונה והחל להתאושש. השאלה המרכזית היא האם התאוששות זו מסמלת על סיום מגמת הירידה וחזרה לימים הטובים.
הכיוון: ראשית, עלי לציין שגם אם ברמת המדד המגמה היא מגמת ירידה, הרי שיש מגוון לא צר של מניות המצויות במגמת עלייה ברורה ומאפשרות רכישה, לצד מגוון רחב של מניות שמצויות במגמת ירידה ומאפשרות מכירה בחסר. כלומר, העיסוק במדד שולי יחסית עבור מי שמעדיף פעילות ישירה במניות.
וכעת לכיוון - כיוונו של מדד נאסד"ק עדיין מטה. על הגרף המצורף אפשר לראות בבירור כיצד גל הירידות שהחל ברמת 2,375 הנקודות, מסודר באופן בו נקודות השיא והשפל נמוכות האחת מרעותה. נקודות השיא מייצגות את דעתם של המוכרים לגבי כיוון השוק, ואפשר לראות שקבוצה זו מוכנה למכור את המדד בכל פעם במחיר נמוך יותר מקודמו.
הקונים לעומתם אינם ממהרים לשום מקום. אלו מיוצגים על ידי נקודות השפל וגם כאן אפשר לראות את הסדר היורד של הנקודות. משמעות הדבר שהקונים, בכל גל ירידות, מוכנים לרכוש את המדד במחיר נמוך מקודמו. סידור זה של נקודות השיא ונקודות השפל מעיד על קונצנזוס.
גל העליות האחרון, לא הצליח, לפחות לא עד לשלב הנוכחי, להפר את האיזון והסדר של נקודות השיא והשפל ולכן ההנחה היא שהמגמה עודנה מגמת ירידה. שני תרחישים יוכלו להעלות מהותית את הסבירות לסיום גל הירידות: הראשון - עלייה עד לרמת השיא 2,172 הנקודות. השני - שכל נסיגה תיעצר לכל המאוחר ברמת 2,012 הנקודות. בינתיים, מדד נאסד"ק אפילו לא התמודד עם רמת ההתנגדות השוכנת סביב 2,100 הנקודות, ואפילו לא תיקן יותר מ-66% ממהלך הירידות הרציף 2,190 - 2,012 הנקודות.
תמיכות והתנגדויות: רמות התמיכה אינן אמורות להפוך את המגמה אלא להגיש סעד זמני שיאפשר לבחון את המצב פעם נוספת רמת התמיכה הראשונה והקרובה ביותר מצויה ברמת 2,000הנקודות ובתקופה האחרונה ראינו כיצד נבלם המדד סביבה. מתחת לרמת זו קיימת תמיכה סביב 1,900 הנקודות.
מבחינת רמות התנגדות הרי שכאן אפשר לסמן את רמת 2,100 - 2,150 הנקודות פחות או יותר. כישלון בשבירתה כלפי מעלה עלולה לשלוח את המדד לכיוון רמת 2,000 הנקודות וכנראה גם לרמות הנמוכות יותר.
סיכום: טוב הסיפור הזה לא נראה, אבל גם לא מדובר בקטסטרופה. מדובר במגמת ירידה כגון רבות אחרות שמדד זה ושווקים אחרים חוו במהלך השנים האחרונות. כעת, יש לשים לב היטב לסימנים בהם נקבתי במהלך הסקירה שיכולים להעיד על בלימה והתייצבות או לחלופין על המשך המגמה היורדת.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
