"מכירה רעיונית" של ניירות ערך

מאת: הילמן ושות' רואי חשבון
עו"ד לילך דניאל |

כללי ביום 1 בינואר 2006 ייכנסו לתוקף הוראות תיקון 124 לפקודת מס הכנסה אשר העלה את שיעור המס החל על מכירת ניירות ערך כמפורט: · שיעור המס על רווח ריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים בבורסה בישראל ובחוץ לארץ בידי יחיד, שאינו "בעל מניות מהותי", ובידי חברה משפחתית שאין לה הכנסה מ"עסק" - יעלה לשיעור 20% (במקום 15%) · שיעור המס על רווח הון במכירת מכשירים (אג"ח או מק"מ) שקליים שאינם צמודים למדד או למט"ח - יעלה ל-15% (במקום מס בשיעור 10%). · נייר ערך זר, אשר נרכש לפני 31.12.2004 - על חלק רווח ההון הריאלי, שנצבר עד ליום 31.12.2004, יחול מס בשיעור 35%; ועל היתרה - יחול מס בשיעור 20% (במקום 15%). · ל"בעל מניות מהותי" (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב-10% ומעלה מאמצעי השליטה השונים בחברה) יהיו שיעורי המס על הרווח הריאלי מניירות ערך סחירים 25% ו-20% בהתאמה (במקום 15% ו-10%). · חברה מחוץ לחוק התיאומים בשנת 2005 שיעור המס החל עליה, בגין רווח ריאלי מניירות ערך סחירים, יהיה 25% (במקום 15% או 10%). העלאת שיעורי המס תחול על כל הרווח שנצבר ממועד הרכישה ועד למועד המכירה. כלומר - גם על הרווח, שנצבר לפני 31.12.2005. מכירה רעיונית על מנת להימנע ממיסוי רווחים שנצברו עד 31 לדצמבר 2005 לפי שיעורי המס החדשים נקבעה בחוק הוראה לפיה - במהלך חודש דצמבר 2005 בלבד - יוכלו המשקיעים, שהעלאת שיעורי המס רלוונטית לגביהם, הלא הם יחידים, "חברות משפחתיות" שאין להן עסק, חברות מחוץ לחוק התיאומים, קרן נאמנות חייבת) למכור את ניירות הערך ולרכשם מחדש בעסקה מחוץ לבורסה באמצעות חבר בורסה בישראל. ההוראה לא תחול על מי שעסקו מסחר בניירות ערך או מי שלא חלים עליו שיעורי המס המופחתים. לגבי מי שבחר באפשרות של מכירה רעיונית, "יום הרכישה" של נייר הערך יהיה היום שבו בוצעה המכירה הרעיונית ו"המחיר המקורי" יהיה המחיר שנקבע בבורסה בתום יום המסחר, שבו ניתנה ההוראה לעשות את המכירה הרעיונית. בצורה זו משולם על הרווחים שנצברו מס בשיעורים הנמוכים יותר הנהוגים עד תום שנת 2005. החוק קובע כי המכירה הרעיונית חייבת להיעשות בכל ניירות הערך מאותו סוג, כולל אם הם מוחזקים במספר חשבונות בנקים שונים או נרכשו במועדים שונים. המכירה תיעשה כעיסקה מחוץ לבורסה, באמצעות מתן הודעה בכתב שתימסר במהלך חודש דצמבר. המכירה תיעשה לגבי ניירות הערך הבאים: · מניות וכתבי אופציה נסחרים בבורסה בארץ ובחו"ל · יחידות בקרן נאמנות פטורה ובקרן נאמנות מעורבת · אג"ח ומק"מ הנסחרים בארץ ואג"ח הנסחרות בחו"ל · אג"ח של מדינת ישראל השיקולים שיש להביא בחשבון בעת ביצוע מכירה רעיונית · הרווח, הצבור ממועד הרכישה ועד למכירה הרעיונית על כל ניירות הערך מאותו סוג. יש לזכור כי אין כל בטחון ששערי ניירות הערך לא ירדו בעתיד – מה שיהפוך את המכירה הרעיונית ללא כדאית לאור הקושי בקיזוז הפסדים מניירות ערך (אם כי גם בנושא זה צפויות הקלות). · העמלות, שיגבו הבנקים וחברי הבורסה על ביצוע המכירה הרעיונית צפויות להיות מחושבות בשיעור משווי האחזקה בנייר הערך ועלולות להיות בסכום משמעותי. בהקשר זה יש לציין כי עמלות הבנק על המכירה הרעיונית יהוו הוצאה מוכרת ויפחיתו את רווח ההון (חלק העמלה הנובע מהרכישה יצטרף לעלות נייר הערך, והוא יובא בחשבון כהוצאה במכירה עתידית). · המכירה הרעיונית מהווה למעשה, הלוואה לאוצר המדינה בתשואה בשיעור 33% (עלית שיעור המס מ – 15% ל – 20% היא עליה של 33%) עד מועד המכירה בפועל, בהנחה ששערי הנייר יעלו. (אצל מי שמהווה בעל מניות מהותי מדובר בתשואה כפולה – 66.6%). כדאיות מתן ההלוואה מותנית בפרק הזמן הצפוי עד למימוש נייר הערך ובסכומי העמלות המוטלות על העיסקה. דחיית תשלום המס תשלום המס הנובע מהמכירה הרעיונית הוא מיידי, והמס ינוכה במקור ויועבר בתוך 7 ימים מעת ביצוע המכירה הזו. עם זאת, מאפשר סעיף 186 לפקודה לפקיד השומה לדחות את תשלום המס לתקופה שימצא אותה לנכונה, ובלבד שהנישום ישלם לתקופת הדחייה הפרשי הצמדה למדד המחירים וריבית (כיום - הצמדה + 4%). רשות המסים בישראל הודיעה, כי היא תאפשר את דחיית תשלום המס לתקופה של עד שנה בכפוף לביטחונות מתאימים (כגון: שיעבוד ניירות הערך) ולשיקולו של פקיד השומה. מי שמבקש לבצע מכירה רעיונית, והמעוניין לדחות את תשלום המס - עליו לפנות אל פקיד השומה, להגיע עמו להסדר, ולקבל ממנו אישור על פטור מניכוי מס הכנסה במקור, אותו יש להציג עם ביצוע המכירה הרעיונית. סיכום מומלץ לבחון לגבי כל נייר ערך בנפרד את כדאיות ביצוע המכירה הרעיונית. הבחינה תיעשה בהתייחס לפרמטרים הבאים: · הערכת השינוי הצפוי במחיר נייר הערך עד מועד המכירה הצפויה בפועל. · סכום הרווחים שנצבר נכון להיום על נייר הערך. · סכום המס הנדרש לתשלום. · מועד המימוש הצפוי. · סכומי העמלות הצפויים על העיסקה. כל האמור בחוזר הוא לשם הדרכה כללית בלבד. אין להסתמך על האמור בחוזר מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.