ניתוח טכני: מגמת עלייה בסיכון גבוה

"למרות שהשוק מצוי בשיא כל הזמנים קיימים חסמים המקשים עליו לעלות", מסביר המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'
אייל גורביץ |

1. תזכורת

הגם שמבנה המחירים בשוק המניות המקומי משקף מגמת עלייה, הרי שהחיוניות והמרץ שלו שונים לחלוטין מאלו המבטאים מגמת עלייה אמיתית. גל העליות שהחל ברמת 630 הנקודות ונמשך למעשה עד היום, שונה משמעותית מגלי העליות שאפיינו את השוק החל מ-2003.

בתחילת 2003 החל שוק השוורים שעד כה נהנה משלושה גלי עליות. בשלושתם הייתה התנהגות השוק שונה. רוב המניות אכן עלו ופרצו רמות התנגדות משמעותיות. הפעם זה שונה. מניות מדד המעו"ף מתקשות לעלות וגם המדד עצמו די מדדה. והסיבה היא שקיימים מספר חסמים אותם אציג בהמשך.

בשוק האמריקני מתקשה מדד נאסד"ק להתמודד בהצלחה עם רמת 2,200 הנקודות. רמה זו משקפת התנגדות בעלת מסורת ארוכת טווח כאשר שבירתה מעלה אמורה להזין גל עליות ארוך ומהותי. בינתיים הקושי ברור.

בשוק המט"ח העולמי מתחילים להצטבר סימנים ולפיהם הדולר שב להתחזק מול המטבעות העיקריים והשבועות הקרובים אמורים להתאפיין בנטייה מסוג זה.

2. הנחת עבודה

מדד המעו"ף חוזר למגמת עלייה אם כי היא עדיין אינה מושלמת. המומנטום עדיין אינו משקף מגמת עלייה עוצמתית והמחזורים לא התרחבו די הצורך, וקיימים מספר חסמים המקשים על מדד המעו"ף לפתח גל עליות רציף. לכן, ההשקעה בשוק אמורה להתאפיין בשני מרכיבים : בחירה סלקטיבית של המניות וסטופים הדוקים יחסית.

3. הפרמטרים המרכזיים

הגדרתית, אחרי מהלך העליות האחרון אפשר להגדיר את המגמה כמגמת עלייה. תקופה לא קצרה נטה השוק להיות תנודתי ובעייתי מבחינת מבנה המחירים. על הגרף אפשר לראות מספר פרמטרים בסיסיים :

1. אם נביט על גל העליות שהתפתח החל מרמת 630 הנקודות, נוכל לראות מבנה מחירים הכולל שתי נקודות שפל עולות, 630 ו-663, ושתי נקודות שיא עולות 710 והרמה שנקבעה מיד עם שבירתה. טכנית, זהו תנאי בסיסי והכרחי לקיומה של מגמת עלייה. אלא שלתנאי זה אמורים להתווסף מבחנים שתפקידם לחזק או להחליש את מגמת העלייה.

2. המחזורים - קשה לומר חד משמעית שמחזורי המסחר מתרחבים כלפי מעלה. מחזור המסחר הממוצע בחודש האחרון במדד המעו"ף עומד על 607 מיליון שקל. עבור שוק שפורץ לשיא כל הזמנים זה ממש לא זה, בהתחשב בעובדה שמחזור המסחר הממוצע לאורך השנה לא היה נמוך בהרבה.

3. המומנטום - מגמת עלייה אמיתית מתאפיינת המומנטום חזק. לצורך העניין, מומנטום פירושו תנופה ובעיניים טכניות מדובר במהירות השינוי במחירים. כלומר, האם המגמה מצויה בתהליך של תאוצה, צבירת כוח. לצערי גם כאן קשה לראות עוצמה יוצאת דופן ופרמטר זה אינו עומד לזכותו של מדד המעו"ף.

4. הנטייה היא לומר שכאשר שוק פורץ לשיא כל הזמנים, לא קיימת רמת התנגדות היכולה לבלום אותו בדרכו מעלה. אלא שזה לא המצב במקרה הנוכחי. מדד המעו"ף מתמודד עם מספר חסמים עליוניים שהשפעתם מורגשת כל אימת שהוא מנסה לעלות. ראשית קו המגמה שנמתח החל מפברואר 2003, תחילת שוק השוורים.

קו זה נשבר במהלך השנים כלפי מטה ובכל ניסיון עליות של מדד המעו"ף, החל מדצמבר 2004 הוא משמש כקו התנגדות ועושה עבודה טובה בבלימת השוק. קו מגמה נוסף שנשבר כלפי מטה ומשמש כקו התנגדות הוא זה שנמתח החל מהשפל שנרשם באוקטובר 2004. גם הוא מהווה גורם מפריע.

4. התנאים להמשך המגמה החיובית

במגמת עלייה, חייבת כל רמת שפל שנקבעת להיות גבוהה מקודמתה. זוהי עדות ברורה לכך שהקונים מוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים עבור אותה הסחורה. לכן, כדי שמגמת העלייה תישמר ולמדד המעו"ף יהיה סיכוי להמשיך ולקבוע רמות גבוהות מאלו בהן הוא מצוי היום, חייבת כל נסיגה, כל תיקון טכני, להסתיים ברמה גבוהה יותר 664 הנקודות. במילים אחרות, כל נסיגה עד לרמת 664 הנקודות תהיה לגיטימית ורק שבירתה של רמה זו כלפי מטה תחייב לבחון את פני הדברים פעם נוספת.

5. ההסתייגויות

הגם שמדד המעו"ף מצוי במגמת עלייה, הרי שמגמה זו עדיין אינה מתאפיינת במלוא הדרישות הטכניות. חסרים מחזורים גבוהים יותר ומומנטום חזק יותר, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. לכן, רכישת מניות חייבת להיות סלקטיבית והסטופים, כלומר ההוראות לקטיעת הפסד, חייבות להיות מעט הדוקות יותר מכרגיל. השוק אינו עומד במלוא המבחנים הנדרשים ממגמת עלייה אמיתית.

6. סיכום ומסקנות

הגם שהמגמה היא מגמת עלייה הרי שהשוק נעדר חיוניות ומרץ המאפינים מגמת עלייה אמיתית. רמת הסיכון שהשוק מציע בהתחשב בנתונים הקיימים, גבוהה למדי. חידוש מגמת העלייה ומחזורים גבוהים כמו גם דילוג מעל קווי המגמה המקשים על השוק לעלות, עשויים לשנות לחיוב את פני הדברים.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.