מיוחד

תהיו מוכנים - 4 הגורמים שצפויים להשפיע על הבורסות בצורה דרמטית ב-2016

רגע לפני שמתחילה השנה החדשה בבורסות, הנה הפקטורים שעשויים להיות קרטיים
יוסי פינק | (5)
נושאים בכתבה בורסה

2015 הייתה שנה מרובת אירועים בעלי השפעה דרמטית על הבורסות. החל מהשקת תכנית ה-QE של דראגי בחודש מארס, דרך סאגת יוון, המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, החולשה בכלכלה הסינית, התחדשות המפולת במחיר הנפט וכמובן העלאת הריבית בארה"ב. כל אלו גררו תנודות חריפות בבורסות במהלך השנה, והקשו מאוד על המשקיעים. גם 2016 לא בהכרח הולכת להיות שנה פשוטה. אם לנסות לחזות, יהיו אלה בעיקר 4 דברים שירכזו עניין בחלקה הראשון של השנה.

1. דראגי. אחת השאלות הגדולות היא האם מריו דראגי יפעיל תותחים כבדים ויבחר להרחיב את היקף רכישות האג"ח החודשי. בפעם הקודמת דראגי הסתפק בלהפחית את הריבית על הפיקדונות למינוס 0.3% ולהאריך את תכנית הרכישות עד מארס 2017, אבל השוק לא אהב את זה ושלח את בורסות אירופה להתרסקות יומית של כמעט 4%. עדכון הריבית הבא של ה-ECB הוא ב-21 בינואר והאירוע שוב ירכז עניין עצום ועשוי לגרור תגובה חריפה בבורסות. הרבה קודם, ביום שלישי הקרוב, יפורסם נתון האינפלציה בגוש האירו והדבר יהווה סוג של איתות לקראת הבאות. הצפי הוא להאצה באינפלציה מרמה של 0.2% בנובמבר ל-0.5% בדצמבר. במידה והנתון יפספס מטה - רף הציפיות מדראגי יטפס ובהתאם התנודתיות בבורסות.

2. יילן. לפני כשבועיים הריבית בארה"ב עלתה בפעם הראשונה מזה כמעט עשור. הצפי כעת (לפי תרשים הנקודות של הפד') הוא ל4 העלאות נוספות במהלך 2016. ג'נט יילן נגידת הפד' חזרה אינספור פעמים על כך שהעלאת הריבית תהיה הדרגתית. הבורסות עשויות כמובן להגיב בעצבנות במידה והעלאות הריבית יהיו מהירות מהצפוי, אבל גם עשויות להגיב בעצבנות אם העלאות הריבית יתרחקו (מחשש למצב הכלכלי). אבל צריך להגיד שלאחרונה יילן הפכה למקצוענית של ממש בכל הקשור בניהול ציפיות ולכן ההימור שלנו הוא שפחות סביר שנראה תנודות חריפות בבורסות בשל עדכוני הריבית בארה"ב. אגב, כבר ביום שישי הקרוב נקבל הצצה נוספת למצב הכלכלה - דו"ח התעסוקה האמריקני (הצפי הוא לתוספת של 200 משרות חדשות ושיעור אבטלה ללא שינוי על 5%).

3. סין. הכלכלה הסינית שבעשורים האחרונים הייתה מנוע של ממש עבור הכלכלה הגלובאלית נמצאת בבעיה. המעבר מכלכלת שמקורה ביצוא לכלכלה שמקורה בצריכה פנימית לא עובר בקלות והדבר משפיע באופן דרמטי על הכלכלה העולמית. לפי UBS, סין צפויה לצמוח בקצב שנתי של 6.9% ברבעון הרביעי אבל רבים סבורים כי מדובר בתחזיות אופטימית. הממשל הסיני מכוון ליעד צמיחה של 7% (הנמשך מזה 25 שנה). במידה והנתונים מכיוונה של סין יהיו מאכזבים השנה, לדבר תהיה השפעה על הבורסות מסביב לעולם ואולי התנודה החזקה מטה בבורסה שראינו ברבעון השלישי בשל החדשות מסין הייתה רק הקדימון.

4. הנפט. מחיר הנפל צלל 31% בשנה החולפת כאשר בניגוד להערכות של חלק לא קטן מהכלכלנים (כולל יילן) כי הירידה במחיר הנפט היא חיובית לכלכלה, נראה כי כאשר היא מתרחשת בסוג של מפולת - מדובר באירוע שלילי. הירידה הנפט מאזור ה-50 דולר לחבית לאזור ה-35 דולר גררה תנודה חזקה מטה בבורסות, בעיקר בשל החשש מגל פשיטות רגל של חברות אנרגיה. כעת הדעות חלוקות באשר לכיוון הנפט, אך במידה ותתרחש מפולת נוספת בסגנון זו האחרונה - הבורסות עשויות להגיב בעוצמה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כבר ביום הראשון של המסחר סין נופלת!!!! כמו בכתבה (ל"ת)
    יג 04/01/2016 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איפה הכותרות ההזויות של יום הדין 2015 (ל"ת)
    HAKY1 03/01/2016 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה לא מרתיע בכלל ..ואנחנו מוכנים ! (ל"ת)
    ביזפורטל יישר כח 03/01/2016 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחשבו טוב יהיה טוב ?? (ל"ת)
    אלי 03/01/2016 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 02/01/2016 18:06
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אין לעשות פועלות במיוחד בחול אגב כותבים שבארץ יש מצב ששוק המניות יהיה יותר מחול
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?