גרף

ב-IBI צופים אפסייד לבנקים - למרות מסקנות הביניים של שטרום

בעוד שר האוצר חותר לתחרות ובנד ישראל מעוניין לשמור על יציבות, בבית ההשקעות מגלים סקפטיות לגבי התחרות
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בנקים

הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי עדיין לא אומצה על ידי שר האוצר משה כחלון אשר מנהל מאבק מתוקשר לעידוד התחרות במערכת הבנקאית. מנגד, הכוונה של כחלון לחתור לתחרות בשוק האשראי לא מעודדת בלשון המעטה את הבנקים שצפויים להיפרד מחברות האשראי, ועוד יותר גרוע מכך - להימנע מהאפשרות להנפיק כרטיסי אשראי ל-4 שנים.

בסקירה של בית ההשקעות IBI שהגיעה לידי Bizportal, מנסים להעריך את הפגיעה הצפויה של הרפורמה במערכת הבנקאית במידה ותיושם. "חברות כרטיסי האשראי קשורות בחוטים בלתי נראים לבנקים, ולכן הפרדה הרמטית בלתי יישימה. אנו צופים כי יישום מסקנות הוועדה עתידות לפגוע בהכנסות הבנקים ברמה של כמה מאות מיליונים בשנה", כותב עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות. 

"התחילו לכחלן את הבנקים"

"התחרותיות ללא ספק תתגבר אבל זה ייקח הרבה זמן. ראינו את בנק ישראל יוצא בתוכניות להתייעלות בבנקים על מנת להקהות את המכה הצפויה, אבל כחלון מאד מיליטנטי בקו התחרותי שהוא נוקט עד כדי כך שהודיע כי אם ההמלצות לא ילכו רחוק מספיק מבחינת התחרות - הוא לא יאמץ את כולן. יש לזכור כי בצד השני בנק ישראל מעדיף שלא לאמץ סעיפים שיערערו את היציבות של הבנקים - ובאמצע נמצאת ועדת שטרום שרוצה למצע את הצדדים".

להערכתו של סקופ, הדרך הטובה ביותר לחולל תחרות היא להכניס שחקן חדש. "כמה בנקים נכנסו למערכת הבנקאות בעשור האחרון? אפס, ולא במקרה. הרגולציה המחמירה בישראל מקשה מאד על רכישה, ניהול ומכירה של תאגיד בנקאי. לכן, לא פלא שאין קופצים לממן בנק חדש בישראל, ובלי שחקנים חדשים משקי הבית ימשיכו לשלם מרווחים גבוהים. ראו מקרה גולן טלקום בשוק התקשורת שם המחירי לצרכן צנחו. ספק רב אם הוועדה בראשות שטרום תפתור את המלכוד הזה, ולכן ללא מהלך דרסטי לא צפוי להערכתנו שינוי מהותי בעולם הבנקאות בישראל".

בבית השקעות מסייגים כי מכירתן של חברות האשראי אינה מהווה בהכרח איום על מחירי מניות הבנקים. "לבנקים תהיה אפשרות להציף ערך וליהנות מזרם שוטף של עמלות הפצה. בנוסף, הטמעת מערכת לדירוג אשראי צרכני תוביל לגידול בהיקף האשראי ולצמצום מרווחי האשראי, ובמקביל, לגידול בצריכה הפרטית וברמת המינוף של משקי הבית. בשקלול כל הגורמים הללו, יחד עם היעדר אלטרנטיבות השקעה בסביבת ריבית אפסית, להערכתנו, מניות הבנקים נסחרות קרוב לשוויין ההוגן, ומשקפות באופן חלקי את ההרעה הרגולטורית הצפויה. הבנקים הקטנים נסחרים בדיסקאונט עמוק יותר ביחס לשוויים ההוגן".

"בכל מקרה מדובר בשינוי לרעה בסביבה העסקית, כאשר אימוץ המסקנות בחקיקה הראשית תיקח לפחות, במינימום, במחצית השנייה של 2016. אני חושב שהשוק מגלם חלק מההרעה הרגולטורית", סיכם סקופ.

בית ההשקעות מחזיק בהמלצת 'ניטרלי' על מניות הבנקים פועלים ולאומי. 

פועלים -0.21% : אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 22 שקל למניה - אפסייד של 8% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאומי -0.59% : אחרי עלייה של 1.75% בלבד מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 16.2 שקל למניה - אפסייד של 18% על מחיר השוק.

מניית לאומי מתחילת השנה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: