ב-IBI צופים אפסייד לבנקים - למרות מסקנות הביניים של שטרום
בנקים הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי עדיין לא אומצה על ידי שר האוצר משה כחלון אשר מנהל מאבק מתוקשר לעידוד התחרות במערכת הבנקאית. מנגד, הכוונה של כחלון לחתור לתחרות בשוק האשראי לא מעודדת בלשון המעטה את הבנקים שצפויים להיפרד מחברות האשראי, ועוד יותר גרוע מכך - להימנע מהאפשרות להנפיק כרטיסי אשראי ל-4 שנים.
בסקירה של בית ההשקעות IBI שהגיעה לידי Bizportal, מנסים להעריך את הפגיעה הצפויה של הרפורמה במערכת הבנקאית במידה ותיושם. "חברות כרטיסי האשראי קשורות בחוטים בלתי נראים לבנקים, ולכן הפרדה הרמטית בלתי יישימה. אנו צופים כי יישום מסקנות הוועדה עתידות לפגוע בהכנסות הבנקים ברמה של כמה מאות מיליונים בשנה", כותב עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות.
"התחילו לכחלן את הבנקים"
"התחרותיות ללא ספק תתגבר אבל זה ייקח הרבה זמן. ראינו את בנק ישראל יוצא בתוכניות להתייעלות בבנקים על מנת להקהות את המכה הצפויה, אבל כחלון מאד מיליטנטי בקו התחרותי שהוא נוקט עד כדי כך שהודיע כי אם ההמלצות לא ילכו רחוק מספיק מבחינת התחרות - הוא לא יאמץ את כולן. יש לזכור כי בצד השני בנק ישראל מעדיף שלא לאמץ סעיפים שיערערו את היציבות של הבנקים - ובאמצע נמצאת ועדת שטרום שרוצה למצע את הצדדים".
להערכתו של סקופ, הדרך הטובה ביותר לחולל תחרות היא להכניס שחקן חדש. "כמה בנקים נכנסו למערכת הבנקאות בעשור האחרון? אפס, ולא במקרה. הרגולציה המחמירה בישראל מקשה מאד על רכישה, ניהול ומכירה של תאגיד בנקאי. לכן, לא פלא שאין קופצים לממן בנק חדש בישראל, ובלי שחקנים חדשים משקי הבית ימשיכו לשלם מרווחים גבוהים. ראו מקרה גולן טלקום בשוק התקשורת שם המחירי לצרכן צנחו. ספק רב אם הוועדה בראשות שטרום תפתור את המלכוד הזה, ולכן ללא מהלך דרסטי לא צפוי להערכתנו שינוי מהותי בעולם הבנקאות בישראל".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית השקעות מסייגים כי מכירתן של חברות האשראי אינה מהווה בהכרח איום על מחירי מניות הבנקים. "לבנקים תהיה אפשרות להציף ערך וליהנות מזרם שוטף של עמלות הפצה. בנוסף, הטמעת מערכת לדירוג אשראי צרכני תוביל לגידול בהיקף האשראי ולצמצום מרווחי האשראי, ובמקביל, לגידול בצריכה הפרטית וברמת המינוף של משקי הבית. בשקלול כל הגורמים הללו, יחד עם היעדר אלטרנטיבות השקעה בסביבת ריבית אפסית, להערכתנו, מניות הבנקים נסחרות קרוב לשוויין ההוגן, ומשקפות באופן חלקי את ההרעה הרגולטורית הצפויה. הבנקים הקטנים נסחרים בדיסקאונט עמוק יותר ביחס לשוויים ההוגן".
"בכל מקרה מדובר בשינוי לרעה בסביבה העסקית, כאשר אימוץ המסקנות בחקיקה הראשית תיקח לפחות, במינימום, במחצית השנייה של 2016. אני חושב שהשוק מגלם חלק מההרעה הרגולטורית", סיכם סקופ.
בית ההשקעות מחזיק בהמלצת 'ניטרלי' על מניות הבנקים פועלים ולאומי.
פועלים 0.92% : אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 22 שקל למניה - אפסייד של 8% על מחיר השוק.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לאומי 0.19% : אחרי עלייה של 1.75% בלבד מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 16.2 שקל למניה - אפסייד של 18% על מחיר השוק.
מניית לאומי מתחילת השנה:
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
