גרף

ב-IBI צופים אפסייד לבנקים - למרות מסקנות הביניים של שטרום

בעוד שר האוצר חותר לתחרות ובנד ישראל מעוניין לשמור על יציבות, בבית ההשקעות מגלים סקפטיות לגבי התחרות
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בנקים

הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי עדיין לא אומצה על ידי שר האוצר משה כחלון אשר מנהל מאבק מתוקשר לעידוד התחרות במערכת הבנקאית. מנגד, הכוונה של כחלון לחתור לתחרות בשוק האשראי לא מעודדת בלשון המעטה את הבנקים שצפויים להיפרד מחברות האשראי, ועוד יותר גרוע מכך - להימנע מהאפשרות להנפיק כרטיסי אשראי ל-4 שנים.

בסקירה של בית ההשקעות IBI שהגיעה לידי Bizportal, מנסים להעריך את הפגיעה הצפויה של הרפורמה במערכת הבנקאית במידה ותיושם. "חברות כרטיסי האשראי קשורות בחוטים בלתי נראים לבנקים, ולכן הפרדה הרמטית בלתי יישימה. אנו צופים כי יישום מסקנות הוועדה עתידות לפגוע בהכנסות הבנקים ברמה של כמה מאות מיליונים בשנה", כותב עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות. 

"התחילו לכחלן את הבנקים"

"התחרותיות ללא ספק תתגבר אבל זה ייקח הרבה זמן. ראינו את בנק ישראל יוצא בתוכניות להתייעלות בבנקים על מנת להקהות את המכה הצפויה, אבל כחלון מאד מיליטנטי בקו התחרותי שהוא נוקט עד כדי כך שהודיע כי אם ההמלצות לא ילכו רחוק מספיק מבחינת התחרות - הוא לא יאמץ את כולן. יש לזכור כי בצד השני בנק ישראל מעדיף שלא לאמץ סעיפים שיערערו את היציבות של הבנקים - ובאמצע נמצאת ועדת שטרום שרוצה למצע את הצדדים".

להערכתו של סקופ, הדרך הטובה ביותר לחולל תחרות היא להכניס שחקן חדש. "כמה בנקים נכנסו למערכת הבנקאות בעשור האחרון? אפס, ולא במקרה. הרגולציה המחמירה בישראל מקשה מאד על רכישה, ניהול ומכירה של תאגיד בנקאי. לכן, לא פלא שאין קופצים לממן בנק חדש בישראל, ובלי שחקנים חדשים משקי הבית ימשיכו לשלם מרווחים גבוהים. ראו מקרה גולן טלקום בשוק התקשורת שם המחירי לצרכן צנחו. ספק רב אם הוועדה בראשות שטרום תפתור את המלכוד הזה, ולכן ללא מהלך דרסטי לא צפוי להערכתנו שינוי מהותי בעולם הבנקאות בישראל".

בבית השקעות מסייגים כי מכירתן של חברות האשראי אינה מהווה בהכרח איום על מחירי מניות הבנקים. "לבנקים תהיה אפשרות להציף ערך וליהנות מזרם שוטף של עמלות הפצה. בנוסף, הטמעת מערכת לדירוג אשראי צרכני תוביל לגידול בהיקף האשראי ולצמצום מרווחי האשראי, ובמקביל, לגידול בצריכה הפרטית וברמת המינוף של משקי הבית. בשקלול כל הגורמים הללו, יחד עם היעדר אלטרנטיבות השקעה בסביבת ריבית אפסית, להערכתנו, מניות הבנקים נסחרות קרוב לשוויין ההוגן, ומשקפות באופן חלקי את ההרעה הרגולטורית הצפויה. הבנקים הקטנים נסחרים בדיסקאונט עמוק יותר ביחס לשוויים ההוגן".

"בכל מקרה מדובר בשינוי לרעה בסביבה העסקית, כאשר אימוץ המסקנות בחקיקה הראשית תיקח לפחות, במינימום, במחצית השנייה של 2016. אני חושב שהשוק מגלם חלק מההרעה הרגולטורית", סיכם סקופ.

בית ההשקעות מחזיק בהמלצת 'ניטרלי' על מניות הבנקים פועלים ולאומי. 

פועלים 2.35% : אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 22 שקל למניה - אפסייד של 8% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאומי 2.44% : אחרי עלייה של 1.75% בלבד מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 16.2 שקל למניה - אפסייד של 18% על מחיר השוק.

מניית לאומי מתחילת השנה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

שניב מתחזקת ב-6.8%, יוטרון 6.6%; הבנקים קופצים 2.3%, ת"א ביטוח ב-2.2%

דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


שניב שניב 6.86%   קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל.


סוף השנה הוא גם נקודת זמן שבה רשות המסים מבצעת בדיקות ומנסה להרחיב את גביית המס וכך יש לא מעט חברות שמקבלות שומות. ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 1.11%  , השותפה המרכזית במאגר הגז לוויתן, קיבלה דרישה לתשלום מס נוסף בהיקף של כ־198 מיליון דולר בגין שנות המס 2019-2020. לפי עמדת רשות המסים, ההכנסה החייבת של ניו-מד גבוהה במאות מיליוני דולרים מהסכומים שעליהם דיווחה בדוחות, פער שמוביל לשומת מס משמעותית ומכניס את החברה לעימות חשבונאי ומשפטי מול המדינה.

גם פרטנר פרטנר -0.83%   ניצבת מול דרישת מס משמעותית. החברה דיווחה לבורסה כי רשות המסים דורשת ממנה תשלום של כ-185 מיליון שקל, על רקע מחלוקת הנוגעת לאופן שבו סווג ודווח ציוד של החברה לצורכי מס. בפרטנר מציינים כי מדובר בוויכוח מקצועי וחשבונאי, ולא בהכנסה שלא דווחה, ולהערכת הנהלת החברה גם אם השומה תיוותר על כנה, לא צפויה לכך השפעה מהותית על הדוחות.


משרד השיכון והבינוי מדווח על הפעולות שנעשו על ידו בשנת 2025 - "הגדלת היצע הדיור, קידום הסכמי גג ופיתוח עירוני בקנה מידה רחב, חיזוק החוסן האזורי והמשך שיפור השירות לציבור ולזכאים. נחתמו הסכמי גג וקודמו השקעות בפיתוח ערים, במהלך השנה נחתמו והורחבו הסכמי גג ב־8 ערים:לוד, מעלה אדומים, יקנעם, צפת, נהריה, ג’דידה־מכר, כרמיאל ודימונה, "ההסכמים כוללים השקעות של מיליארדי שקלים בפיתוח תשתיות, מוסדות ציבור, תחבורה, תעסוקה ושכונות מגורים חדשות. במסגרת ההסכמים תקודם בנייה של כ- 68,000  יח"ד  והשקעות של מאות מיליוני שקלים בפיתוח עירוני. במרקם הוותיק ובאזורי תעסוקה" - על דירה בהנחה ומה גורם לירידת מחירי הדירות

נכון, יש ניסיונות, אבל על מה מדברים במשרד השיכון והבינוי. יש מצוקת דיור ענקית והם לא באמת יודעים לטפל בה. יש להם מזל שיש כעת הגירה שלילית - 10 אלף משפחות עזבו השנה את המרכז כפי שנחשף אצלנו, וזה הובילך לשינוי המשוואה של הביקוש וההיצע. אבל אם זה לא היה קורה, המחירים היו עולים,. המשרד חייב לאמץ דרכים לשפר את יכולות הציבור להגיע לדירה ונראה שהפתרון האידיאלי הוא שכר דירה סביר בפרויקטים של דיור בר השגה. לא ייתכן שבארה"ב, בריטניה והעולם המערבי זה הפתרון ואצלנו מציעים כל שנתיים-שלוש פתרון חדש שלא מספק את הסחורה.