הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גרף

ב-IBI צופים אפסייד לבנקים - למרות מסקנות הביניים של שטרום

בעוד שר האוצר חותר לתחרות ובנד ישראל מעוניין לשמור על יציבות, בבית ההשקעות מגלים סקפטיות לגבי התחרות
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בנקים

הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי עדיין לא אומצה על ידי שר האוצר משה כחלון אשר מנהל מאבק מתוקשר לעידוד התחרות במערכת הבנקאית. מנגד, הכוונה של כחלון לחתור לתחרות בשוק האשראי לא מעודדת בלשון המעטה את הבנקים שצפויים להיפרד מחברות האשראי, ועוד יותר גרוע מכך - להימנע מהאפשרות להנפיק כרטיסי אשראי ל-4 שנים.

בסקירה של בית ההשקעות IBI שהגיעה לידי Bizportal, מנסים להעריך את הפגיעה הצפויה של הרפורמה במערכת הבנקאית במידה ותיושם. "חברות כרטיסי האשראי קשורות בחוטים בלתי נראים לבנקים, ולכן הפרדה הרמטית בלתי יישימה. אנו צופים כי יישום מסקנות הוועדה עתידות לפגוע בהכנסות הבנקים ברמה של כמה מאות מיליונים בשנה", כותב עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות. 

"התחילו לכחלן את הבנקים"

"התחרותיות ללא ספק תתגבר אבל זה ייקח הרבה זמן. ראינו את בנק ישראל יוצא בתוכניות להתייעלות בבנקים על מנת להקהות את המכה הצפויה, אבל כחלון מאד מיליטנטי בקו התחרותי שהוא נוקט עד כדי כך שהודיע כי אם ההמלצות לא ילכו רחוק מספיק מבחינת התחרות - הוא לא יאמץ את כולן. יש לזכור כי בצד השני בנק ישראל מעדיף שלא לאמץ סעיפים שיערערו את היציבות של הבנקים - ובאמצע נמצאת ועדת שטרום שרוצה למצע את הצדדים".

להערכתו של סקופ, הדרך הטובה ביותר לחולל תחרות היא להכניס שחקן חדש. "כמה בנקים נכנסו למערכת הבנקאות בעשור האחרון? אפס, ולא במקרה. הרגולציה המחמירה בישראל מקשה מאד על רכישה, ניהול ומכירה של תאגיד בנקאי. לכן, לא פלא שאין קופצים לממן בנק חדש בישראל, ובלי שחקנים חדשים משקי הבית ימשיכו לשלם מרווחים גבוהים. ראו מקרה גולן טלקום בשוק התקשורת שם המחירי לצרכן צנחו. ספק רב אם הוועדה בראשות שטרום תפתור את המלכוד הזה, ולכן ללא מהלך דרסטי לא צפוי להערכתנו שינוי מהותי בעולם הבנקאות בישראל".

בבית השקעות מסייגים כי מכירתן של חברות האשראי אינה מהווה בהכרח איום על מחירי מניות הבנקים. "לבנקים תהיה אפשרות להציף ערך וליהנות מזרם שוטף של עמלות הפצה. בנוסף, הטמעת מערכת לדירוג אשראי צרכני תוביל לגידול בהיקף האשראי ולצמצום מרווחי האשראי, ובמקביל, לגידול בצריכה הפרטית וברמת המינוף של משקי הבית. בשקלול כל הגורמים הללו, יחד עם היעדר אלטרנטיבות השקעה בסביבת ריבית אפסית, להערכתנו, מניות הבנקים נסחרות קרוב לשוויין ההוגן, ומשקפות באופן חלקי את ההרעה הרגולטורית הצפויה. הבנקים הקטנים נסחרים בדיסקאונט עמוק יותר ביחס לשוויים ההוגן".

"בכל מקרה מדובר בשינוי לרעה בסביבה העסקית, כאשר אימוץ המסקנות בחקיקה הראשית תיקח לפחות, במינימום, במחצית השנייה של 2016. אני חושב שהשוק מגלם חלק מההרעה הרגולטורית", סיכם סקופ.

בית ההשקעות מחזיק בהמלצת 'ניטרלי' על מניות הבנקים פועלים ולאומי. 

פועלים 0.92% : אחרי עלייה של 14% מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 22 שקל למניה - אפסייד של 8% על מחיר השוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאומי 0.19% : אחרי עלייה של 1.75% בלבד מתחילת השנה במניה - בית ההשקעות מחזיק במחיר יעד של 16.2 שקל למניה - אפסייד של 18% על מחיר השוק.

מניית לאומי מתחילת השנה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן