מנכ"ל אורמת: "הביקוש לאנרגיה ירוקה עצום, למרות טראמפ"
"אנחנו חותמים על עסקאות במחירים של מעל 100 דולר למגה וואט, אני יודע שכמעט ואין היום סיכון שלא נמצא לקוח לפרויקטים חדשים", אומר דורון בלשר, מנכ"ל אורמת, בשיחה, בה הוא הרחיב גם על איך החברה מתכוונת להגיע ליעד של כמעט הכפלת כושר הייצור עד 2028, מתי צבר השיא במגזר המוצרים יתחיל להשפיע על התוצאות, והפוטנציאל של מגזר האגירה: "הוא יהפוך ליותר ויותר משמעותי מסך הפעילות"
אורמת אורמת טכנו 0% הדואלית דיווחה על תוצאות טובות לרבעון הרביעי ול-2024 כולה, אבל התחזית הייתה פושרת בהשוואה לצפי האנליסטים, אורמת צופה ל-2025 הכנסות של 955 מיליון דולר, האנליסטים צופים 959.8 מיליון דולר. זה לא פער גדול וגם טווח התחזית שאורמת סיפקה נותן לה מרחב תמרון די גדול, אבל זו תחזית שגם ממשיכה את הקו של החברה ב-2024: "החברה פועלת בהתאם למה שהיא סיפרה לשוק", אומר לנו מנכ"ל החברה, דורון בלשר, בשיחה.
אורמת היא חברה יציבה, המשקיעים אוהבים יציבות ולכן הם נשארים איתה, אבל מצד שני המניה כמעט ולא זזה בזמן שהשוק טס - אורמת עלתה בשנה האחרונה בכ-4.8% לשווי של 14.1 מיליארד שקל בעוד שתל אביב 35 זינק ב-כ-33.4%. יכול להיות שחלק מהמשקיעים חששו מטראמפ, הנשיא החדש ידוע ביחס הכמעט מזלזל שלו לגבי איכות הסביבה ואנרגיה ירוקה והמניות בתחום חטפו מכה בעיקר אחרי העימות שלו עם ביידן באמצע השנה, אבל גם חשוב לציין שהמניה של אורמת הייתה בתנופה עד לחודש דצמבר, שם גם הגיע הדיווח על כך שתאגיד הפיננסים היפני אוריקס מממש מחצית ממניותיו (כ-6%) בחברה.
זה הדאיג את המשקיעים. אוריקס הייתה עד לפני כשנתיים בעלת המניות הגדולה באורמת, לאחר שבשנת 2017 רכשה מקרן פימי ובעלי מניות נוספים 20% מהחברה, בתמורה ל-626 מיליון דולר. לא הוסיף לסנטימנט המשקיעים שאוריקס מכרה בדיסקאונט של 5% על מחיר המניה אז. ועדיין, הביזנס של אורמת לא השתנה מהותית. היום מניית אורמת עולה, למרות תחזית ההכנסות שפרסמה היא גם ציינה שהיא צופה להגיע לכושר ייצור של בין 2.6-2.8 GW עד סוף 2028, כלומר כמעט הכפלה של כושר הייצור נכון להיום. בשיחה בלשר מביע אופטימיות לגבי היכולת של אורמת להגיע ליעד הזה בעיקר עם גידול אורגני הודות לביקושים החזקים לחשמל ירוק, למרות טראמפ, וגם לגבי מגזר המוצרים שהצבר שלו הגיע לשיא והפוטנציאל של מגזר האגירה לשנים הבאות.
- אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
- מנכ"ל אורמת: "הטיוטה של הסנאט חיובית עבורנו, הרווחיות תשתפר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הדגשים שלך לרבעון?
"מה שרואים גם ברבעון הרביעי וגם בשנה כולה זה שהחברה פועלת בהתאם למה שהיא סיפרה ואמרה לשוק. אנחנו מוציאים לפועל את התכניות שלנו. התוצאות של הרבעון היו טובות, אנחנו מאוד ממוקדים בלוודא שאנחנו ברווחיות גבוהה. ה-EBITDA עלה משמעותית, גם רבעונית וגם שנתית. מגזר האגירה ממשיך לצמוח ומגיע לאט לאט למקומות שרצינו שהוא יהיה בהם. הוספנו מעל 253 מגה וואט חדשים לכושר הייצור ב-2024. אורמת פועלת במגוון תחומים וזה מה שמיוחד בה".
אתם צופים יותר עבודות על הרשת בארה"ב שיגבילו את אספקת החשמל?
"כן. יש בארה"ב המון תחזוקה ברשתות. בכל פעם שמתבצעת תחזוקה אספקת החשמל נעצרת ואנחנו צופים שתהיה הרבה תחזוקה גם השנה. גם השריפות בקליפורניה גרמו להפסקות".
אמרתם שאתם צופים להגיע לכושר ייצור של 2.6-2.8 GW עד סוף 2028, זה כמעט הכפלה לעומת כושר הייצור היום, תשיגו את הצמיחה הזו בעזרת גידול אורגני עם פרויקטים שלכם או דרך רכישות נוספות,
כמו הפעילות של Enel שרכשתם?
- מה יהיה היום בבורסה?
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
"לנו לוקח להקים פרוקיט בערך שנתיים, כך שעל מנת שפרויקט יעמוד ב-2028 אני צריך לשחרר אותו בסוף 2026. פרויקט אגירה לוקח טיפה פחות זמן. יש הרבה פרויקטים שאנחנו עבודים עליהם בשלב הייזום שמחכים להיתר חיבור או PPA שנמצאים בצנרת. רוב הגידול יהיה אורגני, אבל תמיד אמרנו שאם תהיה רכישה גדולה אנחנו נדווח עליה ואנחנו תמיד בוחנים. אם נרכוש פרוקיטים קטנים יותר, נניח בהיקפים של 30-40 MW, זה כנראה לא יהיה משהו שנדווח עליו".
הפרויקטים בישראל יוסיפו בערך 150 MW לכושר הייצור, כמה ישראל משמעותית עבורכם והאם תתמודדו על מכרזים נוספים?
"הניסיון שלנו בארה"ב לימד אותנו שקשה להרוויח כסף בפרויקטים קטנים, לכן חברנו לחברה שהיא גדולה בארה"ב להקמת פרויקטים גדולים. לא תראה את אורמת מקימה סולאר או אגירה על גגות בישראל אבל אנחנו כן מסתכלים להרחיב את הפעילות מעבר למכרזים האלה, גם חברת חשמל אמורה לצאת לעוד מכרזים מהסוג הזה שנתחרה גם בהם. כל עוד הפרויקט הוא גדול אנחנו נתחרה, ישראל חשובה לנו".
מה זה פרויקט גדול בשביל אורמת?
"מהעולמות של 40-50 MW שזה בערך 150-250 MWh. במחירים של ארה"ב פרויקט של 50 מגה וואט יכול לעלות 50-60 מיליון דולר".
מגזר המוצרים תנודתי והציג ירידה ברבעון האחרון, אבל הצבר הגיע לשיא של 340 מיליון דולר - מה המח"מ שלו?
"רוב הצבר זה פרויקטי EPC, גם אספקה גם ייצור וגם הקמה. לוקח לנו בערך שנתיים-שנתיים וחצי בתחום הזה לכן זה בערך המח"מ של הצבר".
זאת אומרת שנראה את ההשפעה של הצבר על הדוחות תוך שנתיים-שנתיים וחצי?
"כן, בשנתיים הקרובות. אנחנו לא חברה מסחרית שמוכרת הרבה מוצרים אז הצבר תנודתי. הגענו לשיא של כל הזמנים. אני מניח שנראה ירידה ואנחנו מנהלים משא ומתן על חוזים נוספים, זה הרבה מאוד עניין של לתזמן. זה לא צבר שנשאר לינארי, אני יכול לדווח יום אחד על צבר מסוים ויום לאחר מועד המאזן לקבל הזמנה גדולה".
איך הגדלתם את הרווחיות במגזר המוצרים והאם
המגמה תימשך?
"אנחנו עובדים לשפר את הרווחיות, ברבעון היא הייתה מכובדת אבל אני חושב שהרווחיות השנתית יותר מייצגת. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות כדי לשפר את הרווחיות, וגם ככל שהיקף העבודה גדל כך גם הרווחיות גדלה".
מגזר האגירה הוא מנוע צמיחה משמעותי? מה היתרונות של אורמת בתחום הזה?
"מגזר האגירה הוא בקו צמיחה קבוע. הוא צומח בעשרות אחוזים והוא ימשיך לצמוח. הגיאותרמי זה הדבר הכי גדול שיש לנו, הביקושים מאוד גדולים. יהיה לא פשוט להגיע למצב שהאגירה מתחרה בגיאותרמי מבחינת תרומה להכנסות, אבל אני חושב שכבר היום זה מגזר משמעותי וששנה הבאה הוא יהיה עוד יותר משמעותי, כי פרויקטים שעלו שנה שעברה וכאלה שעולים השנה יצמיחו אותו יותר וכך גם בשנה שלאחר מכן. זה מגזר שיצמח עקבית ולכן הוא חשוב.
היתרון היחסי שלנו הוא שבסוף כל תהליכי ההקמה, הייזום והתפעול הם חלקם זהים וחלקן לא שונים מהותית מהתהליכים בגיאותרמי, יש לנו את הידע, הכלים והקשרים. כל התהליך הזה של הייזום מאוד דומה, ההקמה היא קצת שונה אבל יש הרבה היבטים של EPC שהם דומים. את הבטריות אנחנו אומנם קונים ממישהו חיצוני, אבל מעבר לזה אנחנו עדיין מתחברים לרשת ועושים תכנון מול הרשת כמו בתחנות הרגילות".
מה מנועי הצמיחה הנוספים?
"הביקוש שיש היום לאנרגיה ירוקה, למרות טראמפ, הוא עצום. אנחנו מנהלים משאים ומתנים וחתמנו על עסקאות במחירים של מעל 100 דולר למגה וואט שעה. זה גבוה בעשרות אחוזים ממה שהיה. אני יודע שאני אצליח למכור את החשמל בכל תחנה שאני מקים. כשאני קודח יש לי שני נעלמים עיקריים, הראשון הוא למצוא את המאגר והשני הוא למצוא לקוח. הסיכון של למצוא לקוח כמעט לא קיים ולמצוא את המאגר זו המומחיות של אורמת".
אתה לא חושב שהריבית תשפיע יותר מטראמפ?
"זה קצת ביצה ותרנוגלת. אנחנו כן מושפעים מהריבית בארה"ב, אבל עליית המחירים הכל כך משמעותית מפצים על זה ואפילו מעבר. אורמת נמצאת בשוק מאוד צומח, גם בארה"ב וגם בכל העולם. הביקוש לחשמל גיאותרמי מאוד גדול. אנחנו מתמקדים בלקדוח ולייצר הזדמנויות צמיחה והקמה של תחנות חדשות בשנים הקרובות ובמקביל מגזר האגירה עם הרבה פרויקטים בהקמה ממשיך לצמוח ויהיה חשוב בהמשך הפעילות".
- 2.ביקוש עצום למרות טראמפ לכן מכירות בקריסה ודוחות בהתאם (ל"ת)אור 02/03/2025 09:48הגב לתגובה זו
- 1.דנן 28/02/2025 11:41הגב לתגובה זוירידה תלולה מ320 שח ל220 שח ורק עכשיו יצא להרגיע משקיעים בזיון

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה היום בבורסה?
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן.
הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם
מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט
כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י
מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור
במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
