אלקטרה פאוור מרחיבה את ההסכם עם פריים - 1.6 מיליארד שקל
השותפות של אנלייט ואלקטרה פאוור תרכוש ב-20 השנים הקרובות חשמל ירוק מפריים אנרגי בהספק של 100 מגה וואט ובקיבולת של 500 מגה וואט שעה אגירה; פריים התחייבה למכור לאלקטרה פאוור את כל החשמל המוזרם לרשת ממתקני האגירה בשעות הפסגה
אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור -0.03% חתמה עם חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י פריים אנרג'י -0.22% על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שבמסגרתו תרכוש ב-20 השנים הקרובות חשמל ירוק בהספק של 100 מגה וואט ובקיבולת של 500 מגה וואט שעה אגירה, תמורת 1.6-1.7 מיליארד שקל.
במסגרת ההסכם, שותפות החשמל של אלקטרה פאוור ואנלייט (65% ו-35% בהתאמה) תרחיב את היקף החשמל אותו התחייבה לרכוש במסגרת ההסכם שנחתם בין החברות באוגוסט 2023. אז עמדה תכולת ההסכם על רכישת חשמל בהספק של 75 מגה וואט וקיבולת של 375 מגה וואט שעה ל-15 שנה, בהיקף תמורת 0.8-0.9 מיליארד שקל. כמו כן, במסגרת ההסכם התחייבה פריים אנרג'י, למכור לאלקטרה פאוור את כל החשמל המוזרם לרשת ממתקני האגירה, בשעות הפסגה, בהתאם לקיבולת האגירה שנקבעה בהסכם. מנגד, אלקטרה פאוור התחייבה לרכוש מפריים אנרג'י את כל החשמל המוזרם ממתקני האגירה, בתעריפים משתנים לפי סוגי מש"בים, אשר יוצמדו בהתאם למנגנונים שנקבעו בהסכם.
פריים אנרג'י, העוסקת בהקמה והפעלה של מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית, נמצאת בשליטה משותפת של ירון קיקוז ושל להב אל. אר להב -1.29% . מלבד ההסכם עם אלקטרה פאוור מחזיקה פריים בהסכם עם ספקיות חשמל ללקוחות פרטיים נוספות, כמו בזק-ג'ן ופאוורג׳ן, בהיקף כולל של כ- 1.2-1.3 מיליארד שקל לתקופה של 20 שנה.
- אלקטרה פאוור מחזירה את המותג "סופרגז" וממקדת את פעילותה בגפ"מ
- אלקטרה פאוור: ההכנסות צמחו אבל הגפ"מ אכל את הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלקטרה פאוור (לשעבר סופר גז), שבשליטת אלקו אלקו -0.69% (61%) מוכרת גפ"מ, גז טבעי, ומספקת חשמל. בשנה וחצי האחרונות עברה החברה תהליך שינוי אסטרטגי שכלל מיקוד בתחום החדש של מכירות חשמל ללקוחות פרטיים באמצעות חברת הבת המשותפת עם אנלייט. לפני כחודשיים, על רקע גידול מתמשך בהפסדים ושחיקה במחיר המניה, הודיעה החברה על אישור תוכנית התייעלות, הצפויה להערכתה להביא לחיסכון שנתי המוערך בכ-25 מיליון שקל.
ירון קיקוז, מנכ"ל ומבעלי השליטה בפריים אנרג'י: "הרחבת והארכת ההסכם עם אלקטרה פאוור הינו צעד משמעותי נוסף לקידום הקמת מתקני הדו שימוש אותם מקדמת החברה בשלוש השנים האחרונות. אנו שמחים על הרחבת שיתוף הפעולה עם אלקטרה פאוור, אשר צפויה להיות שחקן משמעותי בתחום אספקת החשמל בישראל. הסכם זה מצטרף להסכמי מכירת החשמל לבזק-ג'ן ופאוורג׳ן מחודש אוקטובר אשתקד וביחד עם ההסכם למכירת החשמל לאלקטרה פאוור לחברה הסכמי מכירת חשמל בהיקף מצטבר של כ- 3 מיליארד שקל ל- 20-22 שנה. עם פתיחת שוק החשמל לתחרות אנו עדים לביקוש הולך וגובר לאנרגיה ירוקה, ופריים אנרג'י צפויה להיות מהחברות המובילות בישראל בתחום ייצור אנרגיה מתחדשת ואגירת חשמל בישראל, ובכך גם תסייע בחיזוק הבטחון האנרגטי של מדינת ישראל. החברה ממשיכה בקידום התהליכים הנדרשים לחיבור הפרויקטים, כאשר צבר הפרויקטים העתידי של החברה, בשלבים של הפעלה מסחרית ותחילת הקמה בשנה הקרובה, כולל כ- 315 מגה-וואט סולארי וכ- 1,310 מגה-וואט שעה אגירה אשר ייכנסו לפעילות החברה במהלך 2025-2026".
עמית פרגמנט, מנכ"ל השותפות של אלקטרה פאוור ואנלייט: "הרחבת ההסכם עם פריים אנרג'י מהווה צעד נוסף בביסוס השותפות של אלקטרה פאוור ואנלייט כספקית החשמל הירוק המובילה בישראל. אנחנו ממשיכים להצטייד במלאי של חשמל ירוק מאנרגיות מתחדשות לטווח הארוך, וזאת על מנת ליישם את התוכנית האסטרטגית של השותפות, שמטרתה הוזלת תעריפי החשמל למאות אלפי לקוחות פרטיים ומסחריים, ומעבר לאנרגיה נקייה שתורמת לסביבה. בעוד שהמגמה הכללית בשוק אספקת החשמל בחודשים האחרונים היא העלאת מחירים, ההסכם עם פריים אנרג'י מתווסף לשורת הסכמים שחתמנו עד היום לרכישת חשמל מחברות כמו אנלייט, אנרג'יקס ו-EDF, אשר מאפשרים לנו להציע לצרכנים מחירים אטרקטיביים ותחרותיים".
- 1.יש גבול להטעיה 09/01/2025 09:11הגב לתגובה זואיך עובדים על הציבור מדובר 80 מיליון שקל בשנה ולא בטוח כמה רווח זה יביא אבל לעשות כותרות בומבסטיות
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
