המומנטום החיובי בשוק האג"ח הקונצרני נמשך; צפו בהנפקות החמות השבוע
שוק אגרות החוב הקונצרני ממשיך במגמת העלייה שהחלה בתחילת השנה. ניתן לראות כי המשקיעים בשוק אגרות החוב ממשיכים את גל האווירה האופטימי שסחף את השווקים בתחילת שנה, ואיתם עולים כל מדדי התל בונד. מדד התל בונד 20 רשם עלייה של 1.56% מתחילת השנה, מדד התל בונד 40 זינק למעלה ב-2.26% מתחילת השנה, עם זאת מדד התל בונד השקלי בריבית קבועה עלה רק כ-1% מתחילת השנה.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש דצמבר 2011, לעומת מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר אשתקד (בשנת 2010) אשר עלה ב-0.4%. שני סעיפים מעניינים לציון ברוח התקופה אשר נכללים במדד המחירים לצרכן הינם סעיף מחירי הדיור אשר ירד ב-0.1% בחודש דצמבר 2011, ולעומתו עלה סעיף שכר הדירה ב-0.3%.
הגרעון הממשלתי בשנת 2011 עומד על כ-28.6 מיליארד ש' שמהווים 3.3% מהתוצר, גבוה 0.4% מהיעד. הגידול בגרעון הממשלתי נובע מירידה בהכנסות המדינה (גביית מיסים). מגמת העלייה בגירעון התחילה באמצע שנת 2011, ומידי חודש ההכנסות היו נמוכות מהיעד הממשלתי. במבט לשנת 2012 ניתן לומר כי הגרעון התקציבי יהווה גורם סיכון מרכזי במשק הישראלי.
מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד מחירי הדירות, אינדיקאטור נוסף בשוק הדיור אשר אינו נכלל במדד המחירים לצרכן, הנלקח מירחון לסטטיסטיקה של המחירים. מראה כי מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2011 - נובמבר 2011, לעומת עסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2011 - אוקטובר 2011, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.3%, ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בשינוי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. נתון זה מצביע על קיפאון בענף הנדל"ן והתחלה של מגמת ירידה במחירי הדירות.
הנפקות
שלמה החזקות: ש.שלמה החזקות בע"מ הינה חברת החזקות העוסקת בתחומי הליסינג התפעולי של כלי רכב, השכרה של כלי רכב בארץ ובחו"ל באמצעות המותג SIXT וביטוח. ש.שלמה החזקות מחזיקה בצי של כ-75,000 כלי רכב זאת לפי דיווחי החברה. היום יום שני (16.1) צפויה להיות הנפקה לציבור של חברת ש.שלמה החזקות בע"מ של סדרה צמודה. אגרות החוב מגובות בשעבוד ראשון קבוע על כלי רכב אשר החברה מחזיקה. ההנפקה מתבצעת בדרך של הרחבת סדרה י' אשר מדורגת A ע"י מעלות S&P.
אלון חיפושי גז טבעי: אלון גז עוסקת בהשקעות בתחום חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בישראל, זאת באמצעות החזקה של כ-95% מהזכויות בשותפות דור חיפושי גז. בכוונת החברה לבצע הנפקה לציבור של איגרות חוב צמודות למדד מגובות בביטחונות בשעבוד ראשון והתניות. המכרז מתוכנן להתקיים בשבוע הקרוב.
לטענת החברה היא מתחייבת לשעבד לטובת מחזיקי האג"ח, בשעבוד ראשון בדרגה, בגין כל 5 מיליון ע.נ של אגרות חוב 1% מזכויותיה כשותף מוגבל בשותפות "דור חיפושי גז".
- 1.שוק ההנפקות 20/01/2012 00:49הגב לתגובה זומכתשים אגן השלימה הנפקה בהיקף של 1.1 מיליארד ש" ח, שחקני הנוסטרו קיבלו הנחה משמעותית בהנפקה וגזרו את הקופון
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
