שר התקשורת שלמה קרעי לא רוצה להמשיך לתת מתנות לקשת 12 ורשת 13. הערוצים  נהנים מתשלום הפצה באינטרנט כאשר לדברי קרעי מדובר על 40 מיליון שקל שהן מקבלות כל שנה מהחברות פרטנר וסלקום (כ-20 מיליון שקל מכל אחת משתי החברות). לדברי קרעי, "לפני כשנה ישבתי כחבר כנסת כאן בוועדת הכלכלה, בדיון על הארכת תוקף הוראת המעבר הזו. שאלתי את הנוכחים בדיון מי נהנה מכך? כולם פחדו לענות את התשובה הפשוטה - שאלו ערוצים 12 ו-13 ומי שנפגע זה הציבור. טענתי, ואני מצטט: 'אני רוצה שוויון. שוק חופשי ותחרות'", אמר השר שתקף את שר התקשורת הקודם יועז הנדל ואמר: "שר התקשורת הנדל, שדאג לכך, קיבל ג'וב בתוך כמה ימים באחד הערוצים האלו. אבדה הבושה. ברור לכם, שאם היה מדובר בקרעי או אמסלם, היינו יושבים כבר בלהב 433". 

קרעי אמר את הדברים בדיון בו אישרה ועדת הכלכלה לקריאה שניה ושלישית הארכה של שנה וחצי להקלות לערוצים הייעודיים. תקופת ההקלות תוארך על פי הוועדה משנה לשנה וחצי – כאשר היו"ר ביטן ביקש ממשרד התקשורת לבחון הפחתה של דמי הרישיון שמשלמים הערוצים הגדולים. השר קרעי אמר בנושא שהוא מתכוון להביא רפורמה כוללת "ממש בקרוב".

לפי הצעת החוק הממשלתית, הוראת המעבר שנקבעה בחוק הרשות השנייה, העוסקת בהקלות רגולטוריות לערוצים הזעירים והייעודיים: ערוץ 9, ערוץ 24 וערוץ 14 – תוארך בשנה וחצי. בין היתר מדובר בהקלות בתשלום דמי רישיון, תשלום לספקי תכנים כמו הוט ויס על הפצה ועוד.

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, התייחס להצעה ואמר כי הארכת הוראת השעה נועדה להגן על הערוצים הזעירים, שנותנים מענה למגזרים ולנושאים שלא זכו בדרך כלל לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. "זה לא סוד שההיתכנות הכלכלית של ערוצים אלו ירדה עם הזמן, והם מצאו את עצמם נלחמים על קיומם בקושי רב אל מול התחרות בשוק, ואל מול הריכוזיות בשוק הפרסום, שהיא אגב נושא לטיפול בפני עצמו", הוסיף השר קרעי. שציין כי בקרוב יוציא לדרך את הרפורמה הגדולה בשוק התקשורת.

• נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
• ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"כחבר כנסת דרשתי שוויון, שוק חופשי ותחרותי, מגוון וריבוי דעות, ועכשיו כשר, אני מתחיל לבצע. ממשלת ההונאה היוצאת פגעה באזרח הקטן. ובמקום לדאוג לצרכן, דאגה להאריך את הוראת השעה, לחזק את ערוצי התעמולה, שאגב, זכותם להיות כאלו, אבל גם חובתנו לדאוג לשוק מגוון ותחרותי, ולהפסיק את סתימת הפיות של הרוב המושתק. עד כאן" אמר השר.

ח"כ אלון טל הגיב כי הדבר צריך לזעזע את אמות הסיפים, והזכיר כי גררו כאן מדינה שלמה בתיקי נתניהו, בגלל כתבה מטופשת בוואלה. ח"כ זאב אלקין התייחס להצעת החוק וקרא לשר לתת הארכה לשלוש או חמש שנים. היו"ר ביטן אמר כי קיבל את חלק מהעמדה ויעלה להצבעה הארכה של שנה וחצי. השר קרעי התייחס לכך ואמר כי ביקש הארכה לתקופה קצרה כדי להראות שהוא לא מתכוון לקחת את הזמן, אבל הוא לא מתכוון להתווכח עם היו"ר ביטן על חצי שנה נוספת.

מנכ"ל ערוץ 9, יורי קגנוביץ, ביקש לשמור על הערוצים הייעודיים. מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, זיו מאור, אמר כי הערוצים לא יתקיימו אם יוטלו עליהם חובות רגולטוריות כאלה, וצריך להגן עליהם לא מהתחרות אלא מהרגולציה.

• פלאפון והוט חתמו על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל ב-2.1 מיליארד שקל
• הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הכוכב הבא בראש הפריים טיים

היועצת המשפטית של קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, טענה כי משרד התקשורת לא ביצע בדיקה כלכלית ליכולת הערוצים הזעירים לשלם דמי רישיון, ובמקום זאת הערוצים הגדולים מממנים את תקציב הרשות השנייה שמפקחת על כולם. "אין לנו התנגדות שתעזרו לערוצים הנוספים על חשבון אוצר המדינה, אבל למה זה על חשבון הערוצים הפרטיים? זה כמו שאני אשלם מס עבור השכן שלי", אמרה. היו"ר ביטן הזכיר כי גם ערוץ 10 קיבל בעבר הקלות מחובות רגולטוריות, וח"כ אלקין הוסיף: "ירקנו דם כדי להשיג לערוץ 10 אז 13 היום הקלות, כי ראש הממשלה דאג והיום התנגד ובסוף התרצה".

מזכיר הלא TV, נחשון אקסלרוד, אמר כי הערוץ לא חילק דיבידנד מעולם ולערוצים הזעירים אין יכולת לשלם את דמי הרישיון, גם אם היה מדובר בשני מיליון שקל בלבד ולא ב-20 מיליון. הוא הוסיף עוד, כי המפוקח לא צריך לממן את המפקח שלו. יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, אסף אמיר, אמר כי אולפני הערוצים רק גדלים וגדלים, ושאל אם מישהו יודע מה הקשיים האמתיים שלהם, מה התקציב שלהם וכמה כסף הם צריכים לשלם.

היו"ר ביטן ביקש לדעת גם הוא בכמה כסף מדובר, ונציגת משרד התקשורת, תמר ארז, השיבה כי לערוצים היעודיים לא נקבעו עדיין דמי רישיון וכי דמי הרישיון של הערוצים הגדולים הם כמעט 20 מיליון שקל סך הכל. היא הוסיפה כי תקציב הרשות השנייה עומד על כמעט 22 מיליון שקל. הוא אף ביקש ממשרד התקשורת לבחון קיצוץ בהוצאות הרשות השנייה, ואותו להפחית מתשלום דמי הרישיון של הערוצים הגדולים. הוא הוסיף, כי אם הרפורמה הכוללת של משרד התקשורת לא תוצג בחודשיים הקרובים, אז הוא מבקש לקבל את הנתונים על הוצאות הרשות השנייה.