מישראל לגרמניה: רועי ברמן על קריירת הפרסום בדיסלדורף

אם הייתם שואלים אותי לפני שנה איפה אהיה היום, אז כנראה שמשרד פרסום בינ"ל בדיסלדורף שבגרמניה לא היה מככב ברשימת התשובות. מה לעשות שקלישאות שחוקות עובדות (מציאות, דמיון וכו'), וכיום אני עובד כפלנר בכיר ב-team cosmo. מה זה team cosmo? ל-wpp יש לקוחות גלובליים והם מטפלים בחלקם באמצעות צוותים בינ"ל שממוקמים בסמוך ללקוח. מאזדה היא לקוח בינ"ל גדול של wpp, ובאירופה ממוקמת בלברקוזן, גרמניה. אופן העבודה עם לקוחות גלובאלים באירופה מבוסס על כך שיש סוכנות מרכזית שעושה את הקמפיינים האסטרטגיים עבור כלל השווקים, והמשרדים המקומיים אחראים לעבודה הטקטית והאדפטציות בכל מדינה.team cosmo היא סוכנות שממוקמת במשרדי jwt בדיסלדורף גרמניה ומורכבת מעובדים של jwt, wunderman ו-mindshare ומטפלת רק בפרסום של מאזדה באירופה. העבודה היא במסגרת one stop shop כאשר פועלות כאן מחלקות קריאייטיב, פלנינג, ניהול לקוח, דיגיטל, יח"צ, crm, מחקר ומדיה. במידת הצורך אנחנו מתוגברים ע"י צוותים מסוכניות אחרות של jwt ו- wunderman באירופה.הקריירה בישראל/ תודה ל'גלר נסיס' על ההזדמנותהתחלתי את דרכי האקדמית בלמודים לתואר ראשון במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. לאחר מכן למדתי MBA בהתמחות באסטרטגיה ויזמות באוניברסיטת ת"א. לאחר התואר הראשון עבדתי בחברת השקעות (ודי סבלתי מכך). על פרסום ופלנינג בפרט שמעתי לגמרי במקרה מפלנרית שלמדה איתי בתואר השני.המקום הראשון שבו נתנו לי צ'אנס, היה במחלקת הפלנינג ב'גלר נסיס' שהיה בית ספר מצוין כדי להיכנס לעולם הפלנינג והפרסום. בהמשך עבדתי תקופה פחות ארוכה (אך אינטנסיבית) באדלר חומסקי, ולאחריה עבדתי במשך כשנתיים כפרילאנס עבור משרדים רבים, וכן עבור לקוחות גדולים במשק (בעיקר בתחום המחקר).המשבר הכלכלי החזיר אותי להיות שכיר ב-JWT שם עבדתי עד המעבר לגרמניה. לקוחות מרכזים בהם טיפלתי לאורך השנים הם הפניקס, ביסלי, קרלסברג, נוקיה, בזק, אלקטרה, תמי4, שופרסל, פריגת, ACE, סלקום, החברה המרכזית ועוד.אז מה גרם לי לקום ולעזוב/ גרמניה היר ווי קאםלגבי חו"ל. היו לי לא מעט לבטים לגבי ההמשך בתחום הפרסום והפלנינג (בעיקר עקב הירידה בערך המקצוע, הירידה בתגמול הכספי ושחיקה ברמת העניין) ולכן באופן מודע, פחות או יותר, חיפשתי שינוי. במהלך העבודה ב-JWT יצא לי לקרוא בלוג של עובדת ברשת שעשתה רילוקיישן של חצי שנה מקייפטאון דרא"פ להמבורג גרמניה ואמרתי לעצמי - למה בעצם שזה לא יהיה אני? הרי תמיד רציתי קצת פסק זמן מהחיים בארץ, אבל משהו שיהיה חיים של ממש ולא רק טיול לזמן מוגבל.לא היה לי הרבה מושג איך ניגשים לעניין אז השקעתי כמה שעות בהתאמת קו"ח לאנגלית ולפורמט המקובל בחו"ל, עבדתי על הפרופיל בלינקדאין, והתחלתי לנסות לייצר קשרים דרך הרשת עם אנשים במשרדי פרסום במדינות שעניינו אותי.בדרך הזאת הגעתי לראיון (טלפוני) ב-StrawberryFrog (משרד פרסום נחשב באמסטרדם) ועוד כמה קשרים שלא התפתחו למשהו אקטואלי. ניסיתי לייצור קשרים דרך הערוצים הרשמיים של JWT העולמית (כ"א וכו') אבל זה לא הוביל לכלום ולכן הלכתי על המוצא האחרון ופשוט השגתי רשימת מיילים של המשרדים במדינות שונות ופניתי ישירות למנהלי משאבי אנוש/מנהלי הפלנינג באותם המשרדים. לאט לאט התחילו לחזור תשובות.בהתחלה זה היה לא (מלבורן, טורונטו, ניו יורק), לאחר מכן מעניין, אבל אין לנו מה להציע (אמסטרדם) ולבסוף המייל המיוחל (יש לנו משהו רלוונטי בוא נדבר - לונדון ודיסלדורף). ההמשך היה במיילים עם מחלקת משאבי אנוש, קצת רקע אישי וכו', ומשם מיילים עם מנהלת האסטרטגיה של team cosmo, התבקשתי לשלוח עבודות שלי ולבסוף נערך ראיון טלפוני ארוך.לאחר כחודשיים הודיעו לי שיש עניין ושוקלים להזמין אותי לביקור התרשמות בכפוף לשיחות עם ממליצים (הם לא פספסו אף ממליץ וחקרו אותם באופן יסודי). בסתיו הגיעה ההזמנה (יחד עם כרטיס טיסה ובית מלון נחמד) ונסעתי ל-4 ימים של ראיונות והכרות עם הסביבה.הביקור היה מפגש עם תרבות שונה לחלוטין, צורת עבודה שונה, כמובן שפה (עובדים פה באנגלית) ולבסוף עם מנטאליות שהיא 180 מעלות למה שאנחנו מכירים בארץ. חזרתי לארץ עם הרבה שאלות אבל גם עם עניין רב באפשרות שנפתחה. לאחר כשבוע הודיעו לי שהם בעניין ומשם עברנו לתהליך ארוך פורמאלי ודי מיגע של מו"מ על התנאים למעבר. בדרך כבר הייתי עם רגל וחצי בחוץ אך לבסוף דברים הסתדרו והתחלנו לקפל את החיים בארץ לקראת המעבר.יוצאים לדרך/ הציפיות המקצועיות דווקא לא במקום הראשוןהדבר הראשון שעמד לנגד עיניי היה להיות מסוגל לחיות במדינה זרה, בשפה ותרבות שונה ב-180 מעלות מישראל, מדינה שלא נסעתי אליה בלב קל מלכתחילה, ולהצליח ליהנות מזה. לספוג דברים, לקבל פרספקטיבה שונה על החיים שלי ולהתנתק קצת מהמציאות הישראלית.הדבר השני הוא להיות מסוגל לקחת את המטען המקצועי שלי ולעמוד בציפיות וברף מקצועי גבוה של סוכנות פרסום בינ"ל גדולה, לטפל בלקוח בינ"ל גדול (MAZDA) לעבוד בשפה שאינה שפת האם שלי, ולהשתלב בצוות שמורכב ממגוון רחב של אנשים מכל העולם.הדבר השלישי הוא התגמול. אחד המניעים היה לשפר את רמת השכר שלי, ואת רמת החיים באופן כללי (זמן פנוי, חופשות, רווחה כלכלית וחומרית).עם הציפיות האלו עלינו עם שלוש מזוודות למטוס ונחתנו במקום עם טמפ' נמוכה ב 30 מעלות מתל אביב בחורף. בפרק הבא: אז ככה זה באירופהאיך עובד משרד פרסום בינ"ל? האם לקוח לעולם נשאר לקוח? כמה זמן לוקח להעלות קמפיין לאוויר? ואיך אפשר להבין ארט דירקטור יפאני?