חוגגים יציאה לחירות: "בשלב מסוים אתה מגלה שכל כמה שהשקעת - זה לא שלך"

אדי גולדנברג החל את הקריירה בענף הפרסום כתקציבאי בגיתם BBDO, משם עבר לזרמון גולדמן בו שימש כפלנר. לאחר מכן עבר גולדנברג (36) לתפקיד מנהל קריאייטיב בסאצ'י אינטראקטיב, ובסך הכל השלים עד הפרישה 5 שנים בפובליסיס, מתוכן 3 השנים האחרונות כמנהל קריאייטיב בבאומן בר ריבנאי.

מעבדות לחירות: גולדנברג, לאוניד אנגרוב וסטיב רייזס (השלושה עבדו יחד בבאומן בר ריבנאי) פתחו את GO UFO - סוכנות אפליקציות ופלטפורמות לכל סוגי המסכים לפני כחודש. GO UFO ממוקמת ברוטשילד 15 על הגג, ביחידה של 16 מטרים עם גג של 60 מטרים הסובב אותה. החברה פונה ל-2 קהלי יעד: משרדי פרסום וסוכנויות אינטראקטיב להם הם מציעים הפקות דיגיטל "במחירים הוגנים" ולקוחות פרטיים שמעוניינים לפתוח חזית דיגיטלית חדשה, בדגש על הפן המסחרי, או להרחיב את הפעילות לזירות המובייל, הטאבלטים וכן הלאה. GO UFO פועלת על פי מודל של שותפות עם הלקוחות הפונים אליה. החברה מציעה "מחירים סבירים" והופכת לשותפה בעלת אחוזים בודדים במיזמים השונים. מה הוא מספר על התהליך: "הקמת החברה היא שילוב של חלום ומציאות. החלום האמיתי הוא לעשות דברים כפי שהם קורים בעולם המערבי - להיות הרבה יותר חדשני ממה שהמסגרת של משרד הפרסום מציעה ומאפשרת. מצד אחד דיברנו בינינו על דבר שכזה לפני הרבה זמן ובמקביל הייתה המציאות. התקדמתי יחסית מהר בענף וגיליתי שהאפשרויות להתקדם הן מאוד צרות. ראיתי מסביבי אנשים שבשלב מסוים אמרו להם אתם יקרים מדי, ופרסום זה תחום לצעירים שמוכנים להרוויח מעט ולעבוד הרבה שעות".

"בבאומן בר ריבנאי היה לרוב טוב, אבל חשבתי שאם אלך למקום אחר, לא מחכה לי משהו טוב יותר. יצאתי עם טעם לפגם מלהיות שכיר. בשלב מסוים אתה מגלה שכל כמה שהשקעת - זה לא שלך. אני מגיל 26 בתחום, ולא יודע אם אני לא נשוי בגלל זה, אבל מדובר בשנים שנעלמו לי למרות כל החוויות".

"איך זה מרגיש? אנחנו קיימים חודש וכבר הספקנו לעבור 3 תקופות. בראשונה ישבתי לפגישות עם כל הקשרים שלי מ-9 השנים האחרונות, ואז היה שבוע שנגמרו האנשים והייתה דממה מוחלטת שאני לא מורגל בה. במשרד פרסום תמיד יש פנימיות, פגישות ושיחות, ועכשיו חוץ מהורים וחברים הטלפון שותק, ולצידך 2 אנשים נוספים ואין אף בנאדם, ואתה מתחיל לחשוב מחשבות קשות - מה חשבתי לעצמי, אני לא באמת מקושר וכו'. שבוע אחרי זה מתאזן - פתאום מתחילים לחזור אנשים מהפגישות - פתאום הצעות מחיר, פניות, מישהו משום מקום רוצה לחבור אליך ולהיות שותף וכן הלאה".

"למדתי שצריך ליזום המון - אם משהו מעניין אותך אתה צריך להתגבר על העכבות וגם לפגוש אנשים שלא נוח לך איתם. למרות שאני יודע שיש הרבה אנשים טובים ומקושרים ממני - הדבר שמחזיק אותי חזק כל הזמן היא הידיעה שיש לנו מוצר מעולה ואנחנו טובים במה שאנחנו עושים. יש לציין שלקחתי השראה מה-Hooligans, מההתכנסות של אנשים טובים יחד למשהו יותר אינטימי עם אג'נדה מקצועית טובה יותר".

"שעות העבודה שלנו נשארו די דומות. אנחנו מתחילים בתשע וחצי ומסיימים באזור שמונה. מכיוון שאנחנו חברים אז האווירה טובה. קצת מפריע לנו שאין מספיק רכילות משרדית כמו בבאומן - אבל ככה זה כשיורדים ממשרד של 120 איש ל-3 אנשים".

העצה שלי למי שחושב לצאת לעצמאות: "צריך לומר שהסטטוס שלי כרווק יותר נוח, מאשר אם היו לי ילדים. עם זאת, יש פיתוי גדול מאוד להישאר שכיר. לפני שבועיים התעוררתי ואמרתי לעצמי מה עשיתי? אבל אי אפשר להשוות בין הקושי והריגוש. אם אתה מחפש אתגרים, מסתכל לטווח הרחוק ויש לך אמונה שאתה יכול להביא מוצר שונה, טוב מאחרים, אז דרושה קצת סבלנות ואומץ".

"במקרה שלנו הסיכונים הם לא גבוהים כי אתה לא מזמין סחורה. השירות שאתה מציע צריך להיות אין האוס, כי אתה מתחיל ממחירי היכרות ללקוחות, אחרת נשלם לפרילנסרים יותר ממה שאנחנו מכניסים. צריך להתחבר לאנשים שמשלימים אותך, בייחוד בפן הטכנולוגי. לעבוד עם אנשים שאתה מכיר ויודע איך הם מתנהלים במצבי לחץ".

"זה הימור אבל לא כזה גדול. אם אתה מתנהל נכון, אין סיבה שתכנס לחובות רציניים אבל תמיד תדע שניסית, כי כולם סובלים כשכירים. החוויה והתמורה מאוד גדולה - כשלקוח מאשר לך משהו, אתה מוכן לעבוד אפילו בשישי כדי להציג לו. כשזה שלך זה אחרת, כמו לעשות ספונג'ה בבית שלך. הקשיים גדולים אבל הפירות שאתה מגדל טעימים יותר".