יוני אסיא מנכל איטורו
צילום: יחצ איטורו

לקראת גל הנפקות של ישראליות בוול סטריט? eToro מנסה שוב

החברה הישראלית שרצתה להנפיק לפני שלוש שנים לפי שווי של 10 מיליארד דולר - מנסה שוב לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר - זה גם לא טריוויאלי, אבל זה הזמן של הישראליות להיערך לגיוסים בוול סטריט

איתן גרסטנפלד | (5)

בשלוש השנים האחרונות מנהלת חברת איטורו (eToro) הישראלית, המפעילה פלטפורמת מסחר במניות ובקריפטו, יחסים מורכבים עם שווקי ההון מעבר לים. לאחר שלפני כשנתיים וחצי  כשלה להנפיק בוול סטריט לפי שווי של 10 (מי יקנה את eToro ב-10 מיליארד דולר?) היא ניסתה להוריד את המחיר וכשלה וניסתה שוב וכשלה.

אבל לזכותם של מיסידה חייבים להגיד - הם נחושים והם מריחים את ההתאוששות ב-IPOs בוול סטריט וחוזרים לנסות. אחרי גאות בנאסד"ק בשנה שעברה עם זינוק של 44%, אחרי שבחודשים הראשונים של השנה הנאסד"ק המשיך להמריא ואחרי שהחלומות חוזרים שוב לשווקים (AI ועוד), מתקרב גל הנפקות. זה טבעו של עולם, ולמרות שזה לאט סגור עד שזה קורה - נראה שקצב ההנפקות עולה מדרגה. זה הזמן של הישראלים להתכונן, ובמשרדי עורכי הדין ורואי החשבון כבר עובדים על זה.

אז למרות שאומרים לכם שההייטק בבעיה, זה רחוק מלהיות מדויק. ההייטק אחרי שנה קשה יחסית, אבל לפני כן היו שנים מצוינות וכשבוחנים את המגמה ארוכת הטווח, מבינים שאשתקד היתה חריגה. גם בגלל הכאוס בארץ, גם בגלל המלחמה, אבל יש כאן טכנולוגיה טובה, יש כאן יזמות וזה אומר שסיכוי טוב שנראה הנפקות ישראליות משמעותיות בוול סטריט בשנה הקרובה.

גם ב-2020 הערכנו שמי שיתכונן ויגייס ירוויח, ובפועל גייסו מעל 40 חברות ישראליות.  חצי מהן לא היו מצליחות לעבור את השנתיים הקשות בלי הכסף בקופה, וזה מחזיר אותנו למשפט החשוב - "מגייסים כשאפשר לא כשצריך". אם גם אפשר וגם צריך זה כמובן אידיאלי.    

eToro מנסה שוב את מזלה בוול סטריט. החברה מפזרת בשבועות האחרונים רמזים רבים על כוונתה לבצע ניסיון חוזר להיכנס לשווקים, במה שעשוי לבשר על ההתעוררות המחודשת של שוק ההנפקות שנכנס לתרדמת במהלך השנה החולפת. בראיון שהעניק היום מנכ"ל החברה יוני אסיא לפיננשל טיימס הוא חשף כי החברה  שוקלת הנפקה ראשונית (IPO) בניו יורק או בלונדון, לפי שווי גבוה מזה שנרשם בגיוס האחרון של החברה - 3.5 מיליארד דולר. לדברי אסיא החברה בוחנת את כלל האפשרויות אך נוטה לכיוון רישום בארה"ב אשר "יעניק לחברה גישה למגוון רחב יותר של משקיעים מאשר השוק הבריטי".

דברים דומים לאלו השמיע אסיה בראיון לפני שבועיים לרשת CNBC בה דווח שהחברה רשמה במהלך שנת 2023 הכנסות של 630 מיליון דולר, נתון דומה להכנסות של 631 מיליון דולר עליהן דיווחה החברה ב-2022. עם זאת, בכל הקשור לכמות הלקוחות רשמה החברה צמיחה, כאשר היא מסיימת את שנת 2023 עם 35.5 מיליון משתמשים רשומים, ולמעלה מ-3 מיליון חשבונות בתשלום, ביחס לנתון של 2.8 מיליון משתמשים במהלך 2022.

הפעם ההנפקה תצא לפועל?

הרומן המתמשך של פלטפורמת המסחר הישראלית עם השווקים הציבוריים החל אי שם במהלך משבר הקורנה והגאות שסחפה את השווקים, אז ביקשה החברה להתמזג עם חברת רכישה למטרות מיוחדות (SPAC) לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר. אלא שעד שהחברה השלימה את המהלך שוק ההנפקות הספיק להתקרר וקרן של חברות ה-SPAC ירד משמעותית דבר שהביא לכישלון המהלך. העובדה שההנפקה לא יצאה לא הפועל לא הייתה אמורה להפתיע אף אחד, הכתובת הייתה על הקיר מזמן (למשל, כאן כאן וכאן).

קיראו עוד ב"BizTech"

מאז ידעה החברה לא מעט מהמורות בדרך, כאשר לפני כשנתיים השלימה החברה גיוס של 250 מיליון דולר, לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, נמוך ב-65% מהשווי אותו היא רצתה לקבל באמצעות מיזוג עם ספאק בוול סטריט. שנה לאחר מכן,  הודיעה החברה על ביטול סופי של ההנפקה, וכן על פיטורי כ-6% ממצבת העובדים שלה. ואם לא די בכך הרי שבחלוף כמה חודשים אישרה החברה לעובדיה ולמשקיעה למכור מניות בשוק המשני בהיקף של 120 מיליון דולר, ולפי שווי של פחות מ-3 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהחלט יש בעיה 10/03/2024 18:21
    הגב לתגובה זו
    אם מדברים על אולי !!!! הנפקה בשליש מחיר במקרה הטוב אז אין בעיה ? הגיון ביביסטי ...
  • 3.
    zolo 10/03/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    ניתוק מוחלט מהמציאות
  • 2.
    בוזו 10/03/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
    עתיר רגולציה ושולי רווח נמוכים. קשה לראות שם אפסייד אפילו בחצי מהשווי שהם מבקשים
  • 1.
    אפס מגיבים 10/03/2024 14:44
    הגב לתגובה זו
    אולי שוים 800מיליון בקושי
  • אופיר מוסקוביץ 10/03/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    ד
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ