מארק קיובן מופסד על השקעותיו בתוכנית "הכרישים" האמריקאית
מה קורה אחרי ההפי אנד של הגיבורים בסרט? מן הסתם מתחילים הוויכוחים על מי ישטוף כלים ומי יוריד את הזבל. מה קורה לאחר שמתכבית המצלמה האחרונה בצילומי ריאליטי השקעות? מן הסתם מתחילים ההפסדים.
מארק קיובן הוא אחד המיליארדרים המפורסמים בעולם. הוא בעליה הגאה והמוחצן של קבוצת האנ.בי.אי דאלאס מאבריקס ובאופן כללי שומר על פרופיל תקשורתי גבוה. בין השאר הוא משתתף גם בתוכנית הטלויזיה "Shark Tank" (יצאה גם גירסה ישראלית בשם הכרישים),שבה יזמים מציעים רעיונות למשקיעים על מנת שישקיעו בפרויקטים שלהם תמורת אחוזים מהחברה.
קיובן השתתף בתוכנית והשקיע כ-20 מיליון דולר בלא פחות מ-85 סטארטאפים שונים, אך מצב השוק בחודשים האחרונים בתחום הטכנולוגיה או בכלל גרם לקיובן הפסדים כפי שהודה בעצמו בציוץ בטוויטר בתגובה לציוץ אחר: "זה מעלה דיון מעניין, על בסיס מזומן אני בהפסד על השקעות הכרישים שלי". אך הוא מיד מוסיף "זה לא כולל הערכות שווי פרטיות של חברות תפעלויות, שאלו הן הרוב, אני לא אוהד של משחקי PE/VC שהחברות משחקות. האם אני צריך להנזיל את הערכות השווי?" . PE הן קרנות פרטיות (פריבט אקוויטי) ו-VC הן קרנות הון סיכון (וונטיור קפיטל). הכוונה לכך שחברות פרטיות שמגייסות כסף חדש עושות את זה לפי הערכת שווי חדשה, על פי רוב גבוהות יותר, מה שמאפשר לקרנות השקעה שונות להציג רווחים על הנייר. לפי דברי קיובן מבחינת המזומן אולי הוא הפסיד אבל ערך החברות לפי גיוסי הכספים האחרונים שלהן גבוה יותר מאשר ערכן בהשקעה הראשונית שלו, אך מבחינתו אין לכך משמעות של רווח: "אם אני מוסיף את הערכת השווי המבוססת על הגיוס האחרון מצבי נהדר. אך זה לא כסף בכיס. זה פוטנציאל. גיוס כספים יוצר, כך אנו מקווים, יותר אפסייד. אך לפי דעתי אם אתה לא יכול להוציא את זה הרי שזה לא רווח פיננסי".
יחד עם זאת, כראוי למיליארדר שיש לו הכל ועוד קצת, הוא אומר שרווח כספי הוא לא המוטיבציה היחידה שלו בהשקעה בחברות הכרישים. "אני מרגיש טוב עם חברות הכרישים שלי. אני לא עושה את התוכנית כדי למצוא את ההשקעות הטובות ביותר, ואני לא תמיד משקיע בגלל שאני חושב שאעשה כסף. לפעמים העסקאות שלי הן אך ורק כדי לעזור למישהו או לשלוח מסר".
- צפו: הקמפיין החדש של מזרחי עם דביר והמשקיע דובי פרנסיס
- עם 6% אחרה"צ - אולי צריך לשבץ את שרון גל לפני המהדורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.קשקשן 25/07/2022 20:03הגב לתגובה זומי שקנה את אותה חברה מצוקמקת שמכר אז, הפסיד את התחתונים
- 1.בויאר הנקו 25/07/2022 13:49הגב לתגובה זוהפגישה עם ברק אובמה הפרסום שזה נותן לו הרייטינג (חברת הטלוויזיה בבעלותו) הקשרים העיסקיים עם וולמארט , אמזון ועוד תאגידי ענק שווים לו יותר מאשר סכום ההשקעה.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
