אופנוע וולט WOLT
צילום: נתנאל אריאל

חשד: שליחי וולט שקיבלו מיליונים בחל"ת זה רק חלק מתוך העלמה גדולה של 320 מיליון שקל - נעצר חשוד נוסף

היקף ההעלמות, שהתבטא בכך ששליחי וולט קיבלו 32 מיליון שקל בזמן שהיו בחל"ת קורונה, גבוה הרבה יותר, כך חושדת רשות המסים, שהצליחה לשחזר מהמחשבים חשבוניות פיקטיביות בסכום של 320 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (5)

פרשיית שליחי וולט שקיבלו שכר של 32 מיליון שקל כאשר היו בחל"ת בזמן הקורונה, ממשיכה להסתעף. על פי הודעת רשות המסים, אושרי סויסה, אחיו של החשוד העיקרי בפרשייה, נעצר. אלא שכעת מתברר כי היקף העלמות המס גבוה הרבה יותר.

מדובר על המנהל בפועל של אותן חברות קש, או בשם המכובס - חברות לאספקת שירותי כוח אדם בתחום השליחויות וההתקנות. הוא נעצר על פי החשד בכך שהתחמק מתשלום מס בעשרות מיליוני שקלים בגין הכנסות ממתן שירותים לחברות שונות, בהן חברת "וולט", ובהפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-320 מיליון שקל. אושרי סויסה חשוד כי היה שותף פעיל לעבירות שבגינן נעצר אחיו, ליאור סויסה, מנהלה בפועל של חברת "פרימיום שליחויות", בדצמבר האחרון.

ליאור סויסה נעצר לאחר חקירה סמויה ממושכת של מחלקת החקירות מכס ומע"מ ת"א ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, יחד עם נציגי אגף החקירות של הביטוח הלאומי. על פי החשד, הקים ליאור סויסה כ-40 חברות קש אשר חתמו על הסכמים במסגרתם התחייבו להעסיק באופן ישיר מאות עובדים בתחום השליחויות וההתקנות אשר סיפקו שירותים לחברות שונות, בהן חברת השליחויות "וולט". בפועל, חשוד ליאור סויסה כי שילם לאותם עובדים את כל משכורתם או חלק ממנה במזומן, על מנת להתחמק מתשלומי "ניכויים" למס הכנסה ולביטוח לאומי.

בנוסף, חשוד ליאור סויסה בהפקת חשבוניות מס פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים על מנת להתחמק מתשלום מס ולהסוות את תשלום השכר במזומן. על פי החשד, החשבוניות הפיקטיביות גולגלו בין החברות השונות שבשליטתו של ליאור סויסה, על מנת לייצר מצג שווא לפיו העובדים שסופקו על ידי חברת "פרימיום שליחויות" לא היו עובדים ישירים שלה אלא סופקו לה על ידי חברות אחרות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמזלג 30/07/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    עונש כבד ב"ה
  • 4.
    חגי 29/07/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
    הם עוד יצאו זכאים והמדינה תשלם להם על הטרדה.
  • 3.
    לא לדאוג יקבל 3 חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 ש"ח (ל"ת)
    קוביד 27/07/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    320 מליון שקל ? איפה אני הייתי. מתווכחים איתי על 400 שק (ל"ת)
    אריה 24/07/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בטח יימצא השופט התמים והטמבל שיישחרר אותם ממעצר.... (ל"ת)
    מיואש מבתי המשפט 12/04/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.