הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

צים ירדה ב-23% מהשיא לפני כחודש - שינוי מגמה מוצדק או בהלה מוגזמת?

זה היה צפוי, מחירי התובלה ירדו ביותר מ-20% מאז נובמבר אשתקד, מגמה שהוחרפה עם הטלת הסגרים בסין, והדבר משפיע ישירות על המניה. אך האם הירידות בסקטור הספנות מוצדקות?
גיא טל | (14)
נושאים בכתבה אובייקטיבי אלי גליקמן הובלה ולוגיסטיקה חברות ספנות עידן עופר

צים של עידן עופר ובהנהלת אלי גליקמן הייתה אחת המניות המוצלחות בשנתיים האחרונות עם רווחים שעולים בקצב מהיר, דיבידנדים שמנים ומחיר מניה שמזנק מ-1.5 מיליארד דולר בהנפקה ל-10 מיליארד דולר. הסיבה למומנטום החיובי היא הזינוק במחירי התובלה עקב מגיפת הקורונה והקשיים בשרשרת האספקה. נציין שבדוחות האחרונים דווחה צים על רווח של 1.7 מיליארד דולר ברבעון ורווח שנתי של 4.65 מיליארד דולר ועל חלוקת דיבידנד של 2 מיליארד דולר. אלו מספרים גבוהים בהרבה משל כל חברה ישראלית אחרת, כולל חברות רווחיות וגדולות במיוחד כמו חברות ההיי טק או הבנקים. 

מומנטום שלילי במניה - יחד עם הירידה במחירי התובלה

אמנם בחודש האחרון משתנה המומנטום של המניה. ב-16 למרץ השנה רשמה המניה את מחיר השיא - 88.62 דולר, ומאז איבדה 23% מערכה, כשמחיר הסגירה האחרון היה 55.27 דולר בלבד (לאחר חלוקת דיבידנד של 17 דולר), ושווי שוק של 6.6 מיליארד דולר. הסיבה לירידה היא ככל הנראה אותה סיבה שגרמה לעליה, ולמעשה אתם קראתם בזמן אמת שזה היה צפוי - מחירי התובלה. להלן מדד Global container freight rate index שעוקב אחר מחירי התובלה הימית:

המגמה בגרף ברורה. לאחר שנים שמחירי התובלה נעו סביב ה-1500 דולר לקונטיינר, הם זינקו במהלך 2020 והגיעו עד לשיא של מעל 10,000 דולרים בסוף שנת 2021, אך מאז השתנתה המגמה וכעת הם יורדים. בולטת גם הירידה החדה עוד יותר בחודש האחרון שמסכמת ירידה של יותר מ-20% מהשיא. הנתונים בגרף שלמעלה הם עד מרץ, אך גם בתחילת אפריל המגמה נמשכת עקב הסגרים האחרונים בסין שתורמים אף הם לירידה במחירי התובלה, כשפחות משלוחים נעים בקוים שבין סין לשאר העולם. לצים פעילות משמעותית בקווים שבין ארצות הברית לסין. גורם נוסף שעלול להשפיע לרעה על ביצועי החברה הוא העליה במחירי הדלק בחודשים האחרונים. 

ירידות כלליות בסקטור אבל צים זולה יותר

כל מניות התובלה סובלות מירידות בחודשים אלו. חברת דאנאוס DANAOS CORP ירדה ב-18% באותה תקופה שצים ירדה 23%, וחברת מארסק A.P. MOELLER-MAERSK A/S ירדה ב-25%. שתי החברות המתחרות נסחרות במכפילי רווח גבוהים מאלו של צים (אם כי אובייקטיבית נמוכים מאד - בסביבות ה-2), ושתי החברות הציגו תשואת דיבידנד נמוכה יותר מהחברה הישראלית. נראה שהשוק "חושד" בצים קצת יותר מאשר במתחרות. 

ניתן להצביע על ארבע סיבות אפשריות לדיסקאונט שמקבלת צים מהשוק. ייתכן שתמהיל הקווים של צים, שכולל קווים לים השחור שנפגעו עקב המלחמה באקוראינה וקוים לסין שנפגעו עקב הסגרים האגרסיבים במדינה מייצגים פרופיל סיכון גבוה מעט יותר שמשתקף בירידות חדות יותר. סיבה אפשרית נוספת היא העובדה שצים תלויה יותר בחוזי חכירה שבהינתן ירידה בהיקפי הפעילות עלולים לפגוע בה תפעולית. הסיבה הזו מצטרפת לסיבה השלישית - ייתכן שהמשקיעים עוד זוכרים את שתי פשיטות הרגל של החברה בעבר, וחוששים מבעיות ניהוליות שעלולות להיווצר בתנאי שוק קשים יתר, בין היתר בגלל שיטת ההחכרה. לבסוף נזכיר את העובדה שבעלת המניות הגדולה בחברה - חברת קנון 2.52% - מימשה חלק מאחזקתה בחברה ברבעון האחרון, מה שעלול להצביע על חוסר אמון מסוים ביכולת של המניה להמשיך לשייט בגבהים הנוכחיים. 

הפאניקה מוגזמת?

מצד שני, חשוב להדגיש כי מחירי התובלה כרגע עדיין גבוהים בהרבה מאשר אלו שלפני תקופה הקורונה. על פי מחירי התובלה במהלך הרבעון הראשון, ולמרות העליה במחירי הדלק, נראה שצים צפויה להציג שוב רווחי עתק בדוחות הקרובים. בטווח הקצר בינוני הסגר בסין אמור להסתיים מתישהו, מה שעלול (או עשוי מבחינת צים) להזניק מחדש את מחירי התובלה הימית, לפחות באופן זמני. בטווח הארוך יותר נראה שתהיה מגמת התמתנות במחירי התובלה, אך לפי הערכות הן לא יחזרו בזמן הקרוב לרמות מחירי הטרום קורונה, ובמקביל גם מחירי הדלק צפויים להתמתן.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל אלו מצביעים על כך שייתכן שתגובת השוק לירידה המתונה יחסית במחירי התובלה מעט מוגזמת. נזכיר שצים הציגה תשואת דיבידנד של 33% בשנה האחרונה ושהיא נסחרת במכפיל 1.4. כמו כן, בעלת השליטה אמנם מכרה כ-5% ממניות החברה מהאחזקה, אך עדיין מחזיקה ב-20.7% וצים היא עדיין אחזקה מאד משמעותית בפורטופליו שלה. מכירה של בעל שליטה יכולה להיות לצורך מימוש רווחים, אך גם לצורך פיזור השקעה או ניצול הזדמנויות או רצון להיפגש עם מזומן, ולא בהכרח מעיד על בעיות בחברה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יצחק 13/04/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    המניה היתה בשיא במחיר 88 דולר, המחיר היום 55 דולר + 17 דולר דיבידנד שהתקבל = 72 דולר ז"א ירידה של 18 אחוז
  • 10.
    יניב 12/04/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
    חוסר דיוק בכתבה . המחירים הגיעו ל 20000 דולר בשיא .וכעת התייצבו על כ 160000 דולר
  • 9.
    kobes 12/04/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    זמן המתנה בנמלים מיתקצר הנהלה טןבה קניה לטוח בנוני
  • 8.
    רק מחזק עוד . הזדמנות קנייה לא ממליץ (ל"ת)
    איציק 12/04/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אגב. זה 38% לא 23% ! (ל"ת)
    כנען 12/04/2022 17:48
    הגב לתגובה זו
  • לא נכון.....חלק מהערידה במחיר קשורה לדיבידנד (ל"ת)
    יניב 12/04/2022 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שגיא 12/04/2022 17:32
    הגב לתגובה זו
    Our detailed assessment for Thursday, 7 April 2022 The average composite index of the WCI, assessed by Drewry for year-to-date, is $9,116 per 40ft container, which is $5,908 higher than the five-year average of $3,208 per 40ft container.
  • 5.
    ירידות במניה לאחר חלוקת דיבידנד הן דבר מוכר (ל"ת)
    משקיענית 12/04/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
  • כן. בסביבות קיזוז הדיבידנד. לא 23%... (ל"ת)
    כנען 12/04/2022 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    על עוד הם ממשיכים לחלק דיבידנד של 50% אני נשאר במניה (ל"ת)
    מומו 12/04/2022 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי לוי 12/04/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    ולכן כל מכפילים נמוכים והדיבידנד עדיין צפוי להיות גבוה, לדעתי עדיין מניה שווה לעומת חברות אחרות בשוק.
  • 2.
    כנען 12/04/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
    חלק מזה מוסבר על ידי כתבה אחרת של גיא טל, ואני מתפלא שלא כותב את הסיבה הזאת https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/803416 הבעלים שזה האחים עופר דרך קנון, החליטו לממש מסיבית. כמו אלון מאסק בטסלה כשהגיעה ל 120. אחרי שנים של רעב תזרימי הם החליטו קצת לרוות נחת מצים. רק שעשו את זה בצורה פראית משהו. וכשזה הצטרף לסנטימנט של השוק, זה יצר פאניקה.
  • זה מצויין בכתבה, שבעלת השליטה מכרה (ל"ת)
    גיא 12/04/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יהודה מור 12/04/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    היתה ירידה זמנית עקב הסגרים בסין אך עכשיו שהכל יפתח המחירים יעלו שוב(בלי לדבר על החוזים שסגורים שנה מראש לפי מחיר גבוה יותר)
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה IBM אנבידיה ראסל 2000

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.

להמשך הכתבה לחץ כאן