אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

צים ירדה ב-23% מהשיא לפני כחודש - שינוי מגמה מוצדק או בהלה מוגזמת?

זה היה צפוי, מחירי התובלה ירדו ביותר מ-20% מאז נובמבר אשתקד, מגמה שהוחרפה עם הטלת הסגרים בסין, והדבר משפיע ישירות על המניה. אך האם הירידות בסקטור הספנות מוצדקות?
גיא טל | (14)

צים של עידן עופר ובהנהלת אלי גליקמן הייתה אחת המניות המוצלחות בשנתיים האחרונות עם רווחים שעולים בקצב מהיר, דיבידנדים שמנים ומחיר מניה שמזנק מ-1.5 מיליארד דולר בהנפקה ל-10 מיליארד דולר. הסיבה למומנטום החיובי היא הזינוק במחירי התובלה עקב מגיפת הקורונה והקשיים בשרשרת האספקה. נציין שבדוחות האחרונים דווחה צים על רווח של 1.7 מיליארד דולר ברבעון ורווח שנתי של 4.65 מיליארד דולר ועל חלוקת דיבידנד של 2 מיליארד דולר. אלו מספרים גבוהים בהרבה משל כל חברה ישראלית אחרת, כולל חברות רווחיות וגדולות במיוחד כמו חברות ההיי טק או הבנקים. 

מומנטום שלילי במניה - יחד עם הירידה במחירי התובלה

אמנם בחודש האחרון משתנה המומנטום של המניה. ב-16 למרץ השנה רשמה המניה את מחיר השיא - 88.62 דולר, ומאז איבדה 23% מערכה, כשמחיר הסגירה האחרון היה 55.27 דולר בלבד (לאחר חלוקת דיבידנד של 17 דולר), ושווי שוק של 6.6 מיליארד דולר. הסיבה לירידה היא ככל הנראה אותה סיבה שגרמה לעליה, ולמעשה אתם קראתם בזמן אמת שזה היה צפוי - מחירי התובלה. להלן מדד Global container freight rate index שעוקב אחר מחירי התובלה הימית:

המגמה בגרף ברורה. לאחר שנים שמחירי התובלה נעו סביב ה-1500 דולר לקונטיינר, הם זינקו במהלך 2020 והגיעו עד לשיא של מעל 10,000 דולרים בסוף שנת 2021, אך מאז השתנתה המגמה וכעת הם יורדים. בולטת גם הירידה החדה עוד יותר בחודש האחרון שמסכמת ירידה של יותר מ-20% מהשיא. הנתונים בגרף שלמעלה הם עד מרץ, אך גם בתחילת אפריל המגמה נמשכת עקב הסגרים האחרונים בסין שתורמים אף הם לירידה במחירי התובלה, כשפחות משלוחים נעים בקוים שבין סין לשאר העולם. לצים פעילות משמעותית בקווים שבין ארצות הברית לסין. גורם נוסף שעלול להשפיע לרעה על ביצועי החברה הוא העליה במחירי הדלק בחודשים האחרונים. 

ירידות כלליות בסקטור אבל צים זולה יותר

כל מניות התובלה סובלות מירידות בחודשים אלו. חברת דאנאוס DANAOS CORP ירדה ב-18% באותה תקופה שצים ירדה 23%, וחברת מארסק A.P. MOELLER-MAERSK A/S ירדה ב-25%. שתי החברות המתחרות נסחרות במכפילי רווח גבוהים מאלו של צים (אם כי אובייקטיבית נמוכים מאד - בסביבות ה-2), ושתי החברות הציגו תשואת דיבידנד נמוכה יותר מהחברה הישראלית. נראה שהשוק "חושד" בצים קצת יותר מאשר במתחרות. 

ניתן להצביע על ארבע סיבות אפשריות לדיסקאונט שמקבלת צים מהשוק. ייתכן שתמהיל הקווים של צים, שכולל קווים לים השחור שנפגעו עקב המלחמה באקוראינה וקוים לסין שנפגעו עקב הסגרים האגרסיבים במדינה מייצגים פרופיל סיכון גבוה מעט יותר שמשתקף בירידות חדות יותר. סיבה אפשרית נוספת היא העובדה שצים תלויה יותר בחוזי חכירה שבהינתן ירידה בהיקפי הפעילות עלולים לפגוע בה תפעולית. הסיבה הזו מצטרפת לסיבה השלישית - ייתכן שהמשקיעים עוד זוכרים את שתי פשיטות הרגל של החברה בעבר, וחוששים מבעיות ניהוליות שעלולות להיווצר בתנאי שוק קשים יתר, בין היתר בגלל שיטת ההחכרה. לבסוף נזכיר את העובדה שבעלת המניות הגדולה בחברה - חברת קנון 0% - מימשה חלק מאחזקתה בחברה ברבעון האחרון, מה שעלול להצביע על חוסר אמון מסוים ביכולת של המניה להמשיך לשייט בגבהים הנוכחיים. 

הפאניקה מוגזמת?

מצד שני, חשוב להדגיש כי מחירי התובלה כרגע עדיין גבוהים בהרבה מאשר אלו שלפני תקופה הקורונה. על פי מחירי התובלה במהלך הרבעון הראשון, ולמרות העליה במחירי הדלק, נראה שצים צפויה להציג שוב רווחי עתק בדוחות הקרובים. בטווח הקצר בינוני הסגר בסין אמור להסתיים מתישהו, מה שעלול (או עשוי מבחינת צים) להזניק מחדש את מחירי התובלה הימית, לפחות באופן זמני. בטווח הארוך יותר נראה שתהיה מגמת התמתנות במחירי התובלה, אך לפי הערכות הן לא יחזרו בזמן הקרוב לרמות מחירי הטרום קורונה, ובמקביל גם מחירי הדלק צפויים להתמתן.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל אלו מצביעים על כך שייתכן שתגובת השוק לירידה המתונה יחסית במחירי התובלה מעט מוגזמת. נזכיר שצים הציגה תשואת דיבידנד של 33% בשנה האחרונה ושהיא נסחרת במכפיל 1.4. כמו כן, בעלת השליטה אמנם מכרה כ-5% ממניות החברה מהאחזקה, אך עדיין מחזיקה ב-20.7% וצים היא עדיין אחזקה מאד משמעותית בפורטופליו שלה. מכירה של בעל שליטה יכולה להיות לצורך מימוש רווחים, אך גם לצורך פיזור השקעה או ניצול הזדמנויות או רצון להיפגש עם מזומן, ולא בהכרח מעיד על בעיות בחברה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יצחק 13/04/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    המניה היתה בשיא במחיר 88 דולר, המחיר היום 55 דולר + 17 דולר דיבידנד שהתקבל = 72 דולר ז"א ירידה של 18 אחוז
  • 10.
    יניב 12/04/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
    חוסר דיוק בכתבה . המחירים הגיעו ל 20000 דולר בשיא .וכעת התייצבו על כ 160000 דולר
  • 9.
    kobes 12/04/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    זמן המתנה בנמלים מיתקצר הנהלה טןבה קניה לטוח בנוני
  • 8.
    רק מחזק עוד . הזדמנות קנייה לא ממליץ (ל"ת)
    איציק 12/04/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אגב. זה 38% לא 23% ! (ל"ת)
    כנען 12/04/2022 17:48
    הגב לתגובה זו
  • לא נכון.....חלק מהערידה במחיר קשורה לדיבידנד (ל"ת)
    יניב 12/04/2022 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שגיא 12/04/2022 17:32
    הגב לתגובה זו
    Our detailed assessment for Thursday, 7 April 2022 The average composite index of the WCI, assessed by Drewry for year-to-date, is $9,116 per 40ft container, which is $5,908 higher than the five-year average of $3,208 per 40ft container.
  • 5.
    ירידות במניה לאחר חלוקת דיבידנד הן דבר מוכר (ל"ת)
    משקיענית 12/04/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
  • כן. בסביבות קיזוז הדיבידנד. לא 23%... (ל"ת)
    כנען 12/04/2022 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    על עוד הם ממשיכים לחלק דיבידנד של 50% אני נשאר במניה (ל"ת)
    מומו 12/04/2022 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי לוי 12/04/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    ולכן כל מכפילים נמוכים והדיבידנד עדיין צפוי להיות גבוה, לדעתי עדיין מניה שווה לעומת חברות אחרות בשוק.
  • 2.
    כנען 12/04/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
    חלק מזה מוסבר על ידי כתבה אחרת של גיא טל, ואני מתפלא שלא כותב את הסיבה הזאת https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/803416 הבעלים שזה האחים עופר דרך קנון, החליטו לממש מסיבית. כמו אלון מאסק בטסלה כשהגיעה ל 120. אחרי שנים של רעב תזרימי הם החליטו קצת לרוות נחת מצים. רק שעשו את זה בצורה פראית משהו. וכשזה הצטרף לסנטימנט של השוק, זה יצר פאניקה.
  • זה מצויין בכתבה, שבעלת השליטה מכרה (ל"ת)
    גיא 12/04/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יהודה מור 12/04/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    היתה ירידה זמנית עקב הסגרים בסין אך עכשיו שהכל יפתח המחירים יעלו שוב(בלי לדבר על החוזים שסגורים שנה מראש לפי מחיר גבוה יותר)
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

אלמנה אבלה על מות בעלה שנפל במלחמת רוסיה אוקראינה קרדיט: chat gptאלמנה אבלה על מות בעלה שנפל במלחמת רוסיה אוקראינה קרדיט: chat gpt

נשים, חיילים וכסף גדול: תופעת "האלמנות השחורות" שמטלטלת את רוסיה

עם הימשכות מלחמת רוסיה-אוקראינה והחיילים הרבים שנופלים בה, עולה תופעה חדשה-ישנה ברוסיה, נשים שנישאות לחיילים המשרתים באוקראינה כדי לקבל לידיהן את הפיצויים הגבוהים שמגיעה למשפחה אם יפלו בקרב

הדס ברטל |

הנה דוגמה אחת מיני רבות - על חייל רוסי בן 40 שנישא יום אחרי שהתגייס לצבא הרוסי בנובמבר 2023. החתונה נמשכה כעשרים דקות בלבד, ללא טבעות, ללא תמונות, ובנוכחות אורח יחיד כשבני משפחתו טוענים כי הוא מעולם לא הפגיש אותם עם הכלה. כשהחייל נהרג בחזית באוקראינה זמן קצר לאחר מכן, "הכלה" האלמונית קיבלה כ־200 אלף דולר, כמעט פי עשרים מהשכר השנתי הממוצע ברוסיה - כן, שכר של 20 שנים. רק לאחר מכן התברר כי הנישואים היו, לפי קביעת בית המשפט, תרמית שמטרתה להשיג את כספי הפיצוי הממשלתיים.

בית המשפט ברוסיה ביטל את הנישואים וקנס את האישה, אבל בסכום סמלי.  הכלה ערערה על פסק הדין, אך המקרה הפך לסמל לתופעה שמטרידה את מוסדות המדינה ואת החברה הרוסית כולה: נשים שמקשרות עצמן באופן מלאכותי לחיילים הנשלחים לחזית, בתקווה ליהנות מהפיצוי הכספי במקרה שייהרגו. התקשורת ברוסיה כבר מזהירה חיילים בריש גלי מהתופעה ומנשים שרוצות להתחתן איתם מסיבות כלכליות בלבד. אנסטסיה קאשווארובה, בלוגרית מפורסמת ברוסיה, אף מרחיקה ומזהירה את החיילים מהפיתוי שמציגות אותן נשים וטוענת כי רבות מהן גם מנסות לברר פרטים על היחידות שבהם הם משרתים.


אפליקציית היכרויות קרדיט: גרוק
אפליקציית היכרויות - קרדיט: גרוק


תמריץ כלכלי, מצוקה חברתית וחוק חלש

ברקע עומד המנגנון הכלכלי שבנתה רוסיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה. כדי לעודד גיוס, הממשלה הבטיחה לחיילים משכורות גבוהות, מענקים ותגמולים, ולמשפחות ההרוגים הפיצויים שמגיעים לעיתים ליותר מ־14.5 מיליון רובל, שהם כ־180 אלף דולר. במקרים רבים גם ישולמו לנשים פנסיות של החיילים ובמקרה והחייל "רק נפצע קשה" הפיצוי הוא של 36,000 דולר. הכסף הזה, שזורם לאזורים עניים ברחבי המדינה, הפך מקור למאבקים קשים בין קרובי משפחה ולעיתים גם לקרקע פוריה לתרמיות.

לפי הערכות חיצוניות, המשפחות של נופלים בכוחות הרוסיים קיבלו פיצויים שמתפרסים על סכומים של עשרות מיליארדי רובלים. לדוגמה, קבוצת Re Russia, פלטפורמת מומחים וניתוחי מדיניות ברוסיה, מעריך כי בין יולי 2023 ליוני 2024 שילמה המדינה בין כ־2.75 ל־3 טריליון רובל, שהם כ־31 ל־34 מיליארד דולר בתשלומים לחיילים, לנפגעים ולמשפחות הנפטרים.
כך או אחרת, הסעד הכספי שבידי המדינה מציב את המנגנון הכלכלי הזה כבעל השלכות ישירות על החברה הרוסית. רבים מהחיילים מגויסים מאזורים שבהם שיעורי העוני גבוהים והאפשרויות הכלכליות מצומצמות, ולכן גם הנכונות להיכנס לקשר נישואים חפוז, אמיתי או מדומה, גבוהה יותר. עבור חלק מהנשים, המפגש עם חיילים הפך כמעט לכלי הישרדותי, כזה שמגלם סיכוי ליציבות כלכלית, גם אם זמנית בלבד. במילים אחרות, הגבול בין מצוקה לבין מניפולציה הפך דק מאוד.