עליית ריבית אולי תזיק לכלכלה בארץ. על בנק ישראל למכור קודם מט"ח
סחורות האנרגיה ממשיכות להתפוצץ, חבית ברנט הגיעה הבוקר ל-116 דולר. לפי חלק מהערכות היא תגיע בקלות ל-150 דולר, גם ללא הפרעות באספקה וגם ללא עליה בביקוש העולמי, זאת משום שרוסיה מנודה מהכלכלה העולמית, קונים נמנעים לרכוש ממנה נפט, בנקים רוסים מנותקים ממערכת SWIFT, מה שמשבש את המסחר העולמי בסחורות, חברות המדדים FTSE ו-MSCI הוציאו את רוסיה מהמדדים שלהן וחברת הדירוג פיץ' חתכה את הדירוג שלה ל"זבל". גופים שהיו בפוזיציות שורט על הנפט סוגרים אותן, מה שמאיץ את העליה (שורט סקוויז). הכאוס מאיים על הכלכלה:
הפד נקרע בין אינפלציה לסיכוני הצמיחה - מחירי האנרגיה מזנקים בזמן כאמור שהביקוש לאנרגיה בכלל לא עולה! כלומר, זאת לא הכלכלה החזקה שמסבירה את קפיצת המדרגה במחיר, מה שמעלה את הסיכון שהמחסור באנרגיה יבלום את הכלכלה. רמה של 150 דולר לחבית נפט נראתה פעם אחת, בערב קריסת ליהמן ברדרס. שיפוע עקום התשואות ממשיך להשתטח וירד במקטע של 2-10 שנים ל-37 נקודות בסיס, הרמה אליה ירד ביוני 2018, 4 חודשים לפני סדיקת שוק המניות. ספר הבז' שפורסם אתמול, המתאר את דיווחי שלוחות הפד על המצב הכלכלי בתחומן לפי מידע שנאסף לפני ה-18 בפברואר, טרום מלחמת אוקראינה, כבר תיאר כי מאז אמצע ינואר פעילות הכלכלה האמריקאית התרחבה ב"קצב צנוע עד בינוני".
שוק המניות מחזיק מעמד - השוק נתמך בעיקר ע"י זינוק ציפיות האינפלציה, כשמניות הן נכס ריאלי, וע"י חברות האנרגיה שנהנות מטירוף מחירי הסחורות. בנוסף, הפגיעה הצפויה מהעלאות הריבית מתרככת, כשהשוק עבר לתמחר 5 העלאות השנה לעומת 7 טרום המלחמה:
הבנק הפדרלי נחוש אומנם להתחיל להעלות ריבית אבל לא נחוש לגבי העוצמה - בעדות בפני מחוקקים אתמול, אמר יו"ר הפד, פאואל, שנראה שהפעם הכלכלה כן תצליח להתמודד עם עלויות אשראי גבוהות יותר. אך בפועל לא נראה שהוא בטוח בכך, כי למרות קפיצת ציפיות האינפלציה (אלה לשנה ל-5.4%) הוא שלל העלאת ריבית כפולה (של 50 נ"ב) ב-16 במרץ.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שלכולם ברור שהעלאת ריבית לא באמת תחזיר את רוסיה לשוקי העולם, ולא באמת תצליח לקרר את האינפלציה. אך הפד עדיין צפוי להתקדם לעברן כדי להישאר רלוונטי. סביר להערכתנו שלאחר כמה העלאות ריבית ראשונות הפד ירגיש נוח יותר לדבר על הקשיים והסיכונים.
במקום העלאת ריבית בנק ישראל יכול להתחיל למכור דולרים - האינפלציה בישראל מתחממת ולאור הזינוק במחירי הסחורות כנראה תישאר גבוהה. בנוסף בנק ישראל רואה מולו גם צמיחה חזקה מאד ושוק עבודה רותח ומתחיל להילחץ. השוק מתמחר ארבע העלאות ריבית השנה עד רמה של אחוז. אבל רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת (אנרגיה, מכוניות, ריהוט וציוד לבית) וצפויה להמשיך להיות מיובאת. כדי להתמודד עם התנאים הללו בנק ישראל צריך לחזק את השקל, כשזה גם יקרר את המחירים המיובאים וגם את תעשיית הטכנולוגיה, שאחראית לחלק גדול מהצמיחה החריגה ולטירוף בשוק העבודה.
- 16.שוק הדיור עוד 3 שנים מינוס 40 אחוז (ל"ת)משה 05/03/2022 23:52הגב לתגובה זו
- 15.אתה חי בסרט (ל"ת)אזרח 03/03/2022 19:01הגב לתגובה זו
- 14.א.ב 03/03/2022 18:34הגב לתגובה זומדינת ישראל נמקרה מיזמן
- 13.באמת מישהו חושב שהדולר-1.5שקל ירדו המחירים הוא סתם 03/03/2022 14:17הגב לתגובה זובאמת מישהו חושב שהדולר-1.5שקל ירדו המחירים הוא סתם טועה ומטעה פשוט יותר רווח ליבואנים
- 12.שרון 03/03/2022 13:23הגב לתגובה זוחבל שנותנים לך במה נגיד במקום לעלות רבית למכור דולר שנפלציה 3% ודירות 11% עליה רבית חיבת לעלות
- 11.בועז 03/03/2022 12:48הגב לתגובה זואם ימכור דולרים הבנק יממש הפסדים של מיליארדים מכיוון שהדולרים נרכשו בשערים יותר גבוהים
- 10.יובל 03/03/2022 12:45הגב לתגובה זולא יהיו דירות רפאים ולא יהיה עומס שכירות.. נדלן יהיה פחות אטרקטיבי אם ייפסק הייבוא של צרכני נדלן למגורים או שכירות מחול.
- 9.ת.פ. 03/03/2022 12:44הגב לתגובה זואנחנו עבדים של ארה"ב.
- 8.המשקיע 03/03/2022 12:02הגב לתגובה זוניסיתי שוב ושוב להבין את הגיון הכותב בהמלצתו למכירת מט"ח דווקא עכשיו כשאנחנו קצת לקראת העלאות ריבית בארה"ב וריסון מוניטארי ,ולא הצלחתי
- 7.דני ההולנדי 03/03/2022 11:33הגב לתגובה זוהבעיה שלי זה לא העלייה של 25אג' במחיר הקוטג' אלא העליה של 200 אלף שח במחיר הדירה שניזון מריבית נמוכה. במקום לעבוד, אנשים קונים דירות במינוף והולכים להשתזף בחוף של זנזיבר. כי בינתיים מחיר הנכס עולה מעצמו לתמיד. זו בועה וזו ה-הבעייה כרגע. לכן העלאת ריבית מבורכת.
- דרור 03/03/2022 21:39הגב לתגובה זואבל המשכנתא שלך תתייקר ב250 אלף ש"ח אז מה הרווחת מזה? היחידים שירוויחו הם בעלי ההון שלא צריכים מימון לקניית נכס שעכשיו פשוט יהיה זול יותר בשבילם ב200 אלף ש"ח
- דני ההולנדי 04/03/2022 15:20תשובה טובה. אבל זה בדיוק הרעיון, שהכסף מתייקר הכדאיות בלקנות דירה עם כסף שאין לך יורדת. זה גורם לירידת מחירים. האם הירידה במחיר תהיה שווה, קטנה או גדולה מהעלייה בהוצאות המימון אני לא יודע. העיקר הוא בכל מקרה מי שממנף - מי שעושה עסק ממה שניראה כמו עליית מחירים תמידית - לאלו עליית הריבית תייקר את ההלוואות וירידת המחיר תוריד את הרווח וככה הם מקבלים מכה כפולה שאני מקווה תגרום לעצירת התופעה המזיקה הזו.
- 6.דולר/שקר 03/03/2022 11:23הגב לתגובה זומוטב לנגיד לא להעלות ריבית לטובת לוקחי המשכנתאות, דווקא בפערי ריבית לטובת הדולר, הוא בפוזיציה הנכונה בניגוד לכותב המאמר
- 5.יוסי פרנק 03/03/2022 10:46הגב לתגובה זומי שממליץ לבנק ישראל למכור מט"ח הוא אחד משניים- נתפס עם שורט גדול מאד ומנסה בכל הכוח להציל את מצבו העגום או שאינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה ובמיוחד במדיניות בנק ישראל. תבחרו
- הוצאת לי את המילים מהפה (ל"ת)בול 03/03/2022 11:24הגב לתגובה זו
- 4.לפי מה קבעת? 03/03/2022 10:39הגב לתגובה זויוקר המחיה בארץ לא נובע מחולשתו של השקל.
- 3.ימכרו 100 מיליארד דולר ויביאו את הדולר ל 1.5 ש"ח (ל"ת)מבין2 03/03/2022 10:37הגב לתגובה זו
- 2.אצלנו אין כלכלה 03/03/2022 10:24הגב לתגובה זוריבית כי שם העלו. גם המסחר פה חיקוי לארהב . הכי טוב שנבקש להיות מדינת חסות של ארהב ניפטר מכל הצרות שיש פה צרות העין של הממשלה הטימטום של משרד החינוך שהחליט לפגוע בשכר עובדי ההיטק בעזרת עוד אנשי הייטק ולדחוף מחשבים מהגן ובגלל שבמשרד החינוך הם לא מסוגלים להבין מה הולך במחשבים אז דוחפים להם כל מיני תוכנות חינם בזבוז זמן והילדים עצבנים מזה
- 1.ובמכירת דולרים כשהשער נלחץ כלפי מטה לא מפסידים ? (ל"ת)איציק 03/03/2022 10:14הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
