"סולגרין קונה חברה, לא פורטפוליו; תהיה בשוק עוד קונסולידציה"
"לדעתי המצב היום בו נסחרות בבורסה 12-13 חברות אנרגיה מתחדשת שמרביתן קטנות, הולך לדחוף לקונסולידציה" – מנכ"ל סינרג'י, אביעד מור, כבר בדרך לשם, שהחברה שלו חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם סולגרין שבשליטת (כ-51%) ג'נריישן קפיטל 0% לפי שווי של 1.3-1.4 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, ובראיון לביזפורטל לצד יו"ר סולגרין גל בוגין, הוא אומר שההיגיון המנחה נכון גם לשאר המתחרות שלה.
בשנה החולפת קידמה סינרג'י תכניות להנפקה לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ומור טוען כעת כי לא מדובר בחלופה או פשרה. "זו לא חלופה, אלא הבנה שלנו שזו עסקה נכונה יותר כדי לייצר יתרון משמעותי לגודל וחברה שתסחר בהיקפים משמעותיים יותר, ותעלה מהר מאד ל'טיר' של השחקניות הגדולות. יש הזדמנויות בשווקים בשנים הקרובות שדורשות השקעות הון גדולות, ומצב בו כל חברה פועלת בנפרד הוא יותר מאתגר מבחינת השקעות שכאלה".
"זה שאנחנו נכנסים לשוק ההון כחברה גדולה שנכנסת למדדים בשאיפה עם השלמת העסקה זה יאפשר לנו לתמוך ביזמות הזו, וזה מה שעמד לנגד עיננו", הוא מוסיף. "סינרג'י היא חברה שיכולה הייתה להנפיק, אך בסנטימנט כזה של השוק נגזר היה שווי פחות משמעותי".
אתם מדברים על היכללות במדדים ויכולות גיוס הון – מזה אנחנו מבינים שלכשתושלם העסקה תצאו להנפקה מניות או מהלך דומה?
בוגין: "אני לא יודע להגיב על זה".
מה בעצם אתם קונים – חברה, עם כל היכולות שלה וכח האדם, או פורטפוליו, כלומר מעניינים אתכם רק הפרויקטים המניבים ואלה שבדרך, ופחות העסקאות שסינרג'י תקדם מכאן והלאה?
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כמובן שאנחנו קונים חברה. אנחנו קונים את כל היכולות, כח האדם, הנכסים.. כל מה שהיא יודעת לעשות ימוזג לתוך סולגרין".
מור: "יש כאן מיזוג של פלטפורמות משלימות, כשכל אחת בעלת מיקוד בתחומים שלה. יש פה הון אנושי בשתי החברות מאד איכותי והיום לגייס כח אדם כזה זה דבר קשה מאד בשוק התחרותי. אין ספק שזה לא רק רכישת פורטופליו – זה גם פורטפוליו וגם ריצה למרחקים ארוכים עם צוות מאד איכותי בטריטוריות מגוונות יותר בתחומי פעילות מגוונים. יש פה יתרון לגודל מאד משמעותי".
את היתרון בגודל מול ספקי הפאנלים וכו' אפשר לדמיין, אך גם בישראל וגם ביוון, שם פועלת סינרג'י, גם סולגרין כבר פעילה – למרות שלא באותם מיקודים – אז למה צריך לקלוט עוד עובדים שיקדמו שם יזמות, רכישת קרקעות לפרויקטים, חיבורים וכו'? הרי לסולגרין כבר יש ניסיון בזה.
בוגין: "פרופיל הפעילות של סינרג'י משלים את זה של סולגרין. סינרג'י מתמקדת בעולם הדו-שימוש, בעיקר במערכות צפות, וזה משהו שקיים רק בצורה קטנה בסולגרין. יש לצוות של סינרג'י יכולות לקדם פעילות כזו לא רק בארץ אלא גם בחו"ל".
- אקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
אבל אתם בכלל צריכים עוד אנשים כאלה? אילולא המיזוג הייתם בסולגרין מגייסים עוד עובדים שיקדמו יזמות?
"בהחלט שהיינו מגייסים אנשים ומתרחבים לפעילות ובונים יכולות בתחום המערכות הצפות – במקום זה בחרנו למזג חברה שיש לה גם את הצוות, גם את הנכסים המניבים וגם את הצבר העתידי בתחום הזה".
ראינו בשנה החולפת את האכזבה מאנרגיית הרוח באירופה – פשוט לא הייתה מספיק רוח. איך זה משפיע על ההקעות בתחום, האם התמהיל ינוע יותר לטובת השקעות באנרגיה סולארית?
"הייתה שנה ספציפית בה הייתה פחות רוח. לא בכוחינו להשפיע על זה אבל זו אנרגיה מובילה בעולם והיא גדולה יותר בהיקפים מותקנים וכזו שפועלת לאורך כל שעות היממה. אין ספק שחלק מהתמהיל של הפרויקטים יבוא גם משמש וגם מרוח, גם ביו גז ותחומים כאלה אחרים ויש מקום לכולם. הלכה למעשה שנה אחת עם פחות רוח זה לא אומר כלום, מה גם שרואים שינויים די משמעותיים בתנאי מזג האוויר כתוצאה מההתחממות הגלובלית".
ומה לגבי הצעת החקיקה של האיחוד האירופי שיאפשר להגדיר גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה בטווח הבינוני? מה זה יעשה לאפשרות לקדם את הפרויקטים שלכם?
"אני לא חושב שהדבר הזה ישנה, בטח לא במדינות בהן אנו פועלים היום באירופה: יוון, איטליה גרמניה - ויהיו נוספות בקרוב. בגרמניה הכורים הגרעיניים נסגרים אז זה לא רלוונטי. באיטליה הרגולציה מאד תומכת בכיוון של אנרגיות מתחדשות, בשנה אחת של יזום אנחנו מעבדים כבר צבר של 700 מגה וואט סולארי, ב-315 מגה יש לנו כבר הסכמי קרקע וב-200 מגה גם יש חיבור מובטח לרשת. השוק שם צומח אקספוננציאלית.
"הדרייבר של הרגולציה שהזכרת הזו הוא להשקעה של גופים מוסדיים באירופה בתחומים אחרים. צריך גם להזכיר שהשוק האירופי לא מתנהל בצורה של מכרזים, אלא במכירת חשמל בתנאי שוק – והסולארי עדיין זול מכל חלופה אחרת".
2.5 ג'יגה ביחד - 95 מגה מחוברים, כ-400 מגה בדרך
הפורטפוליו המאוחד של השתיים יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט. לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל (סולארי) וביוון (טורבינות רוח). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום. עיקר פעילותה של סינרג'י הינו בתחום הדו-שימוש, בהתקנת מערכות על גבי גגות, מאגרי מים, קירוי חניות, חניונים וקרקעות - ולא בשטחים פתוחים עם מתקנים סולאריים על הקרקע.
לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. 80 מגה מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.
אביעד, בסינרג'י אתם מחזיקים כ-20% מחברת וולטה שפועלת בתחום המערכות הסולאריות הביתיות והקטנות – אתם מתכננים להכנס דרכה לשוק ה-Residential בישראל?
"סינרג'י עצמה לא פיעלה במקטע הזה והעבירה אותו לוולטה ביולי 2020".
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה?
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי
הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות
בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל
להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.
מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.
ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.
