גל בוגין ואביעד מור
צילום: אייל טואג (בוגין) תומר סטודיו תומאס (מור)
ראיון

"סולגרין קונה חברה, לא פורטפוליו; תהיה בשוק עוד קונסולידציה"

כך אומרים גל בוגין, יו"ר סולגרין, ואביעד מו"ר, מנכ"ל סינרג'י שתמוזג לתוכה לפי שווי כ-1.3 מיליארד ש' לחברה הממוזגת. על זניחת ההנפקה אומר מור: "זו לא חלופה, בסנטימנט הנוכחי השווי היה פחות משמעותי". עוד סיפרו על חשיבות הצוות שיקלט ויתרון הגודל, גם ליכולת לגייס הון
איתי פת-יה |

"לדעתי המצב היום בו נסחרות בבורסה 12-13 חברות אנרגיה מתחדשת שמרביתן קטנות, הולך לדחוף לקונסולידציה" – מנכ"ל סינרג'י, אביעד מור, כבר בדרך לשם, שהחברה שלו חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם סולגרין שבשליטת (כ-51%) ג'נריישן קפיטל 0.81% לפי שווי של 1.3-1.4 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, ובראיון לביזפורטל לצד יו"ר סולגרין גל בוגין, הוא אומר שההיגיון המנחה נכון גם לשאר המתחרות שלה.

בשנה החולפת קידמה סינרג'י תכניות להנפקה לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ומור טוען כעת כי לא מדובר בחלופה או פשרה. "זו לא חלופה, אלא הבנה שלנו שזו עסקה נכונה יותר כדי לייצר יתרון משמעותי לגודל וחברה שתסחר בהיקפים משמעותיים יותר, ותעלה מהר מאד ל'טיר' של השחקניות הגדולות. יש הזדמנויות בשווקים בשנים הקרובות שדורשות השקעות הון גדולות, ומצב בו כל חברה פועלת בנפרד הוא יותר מאתגר מבחינת השקעות שכאלה".

"זה שאנחנו נכנסים לשוק ההון כחברה גדולה שנכנסת למדדים בשאיפה עם השלמת העסקה זה יאפשר לנו לתמוך ביזמות הזו, וזה מה שעמד לנגד עיננו", הוא מוסיף. "סינרג'י היא חברה שיכולה הייתה להנפיק, אך בסנטימנט כזה של השוק נגזר היה שווי פחות משמעותי".

אתם מדברים על היכללות במדדים ויכולות גיוס הון – מזה אנחנו מבינים שלכשתושלם העסקה תצאו להנפקה מניות או מהלך דומה?

בוגין: "אני לא יודע להגיב על זה".

מה בעצם אתם קונים – חברה, עם כל היכולות שלה וכח האדם, או פורטפוליו, כלומר מעניינים אתכם רק הפרויקטים המניבים ואלה שבדרך, ופחות העסקאות שסינרג'י תקדם מכאן והלאה?

"כמובן שאנחנו קונים חברה. אנחנו קונים את כל היכולות, כח האדם, הנכסים.. כל מה שהיא יודעת לעשות ימוזג לתוך סולגרין".

מור: "יש כאן מיזוג של פלטפורמות משלימות, כשכל אחת בעלת מיקוד בתחומים שלה. יש פה הון אנושי בשתי החברות מאד איכותי והיום לגייס כח אדם כזה זה דבר קשה מאד בשוק התחרותי. אין ספק שזה לא רק רכישת פורטופליו – זה גם פורטפוליו וגם ריצה למרחקים ארוכים עם צוות מאד איכותי בטריטוריות מגוונות יותר בתחומי פעילות מגוונים. יש פה יתרון לגודל מאד משמעותי".

את היתרון בגודל מול ספקי הפאנלים וכו' אפשר לדמיין, אך גם בישראל וגם ביוון, שם פועלת סינרג'י, גם סולגרין כבר פעילה – למרות שלא באותם מיקודים – אז למה צריך לקלוט עוד עובדים שיקדמו שם יזמות, רכישת קרקעות לפרויקטים, חיבורים וכו'? הרי לסולגרין כבר יש ניסיון בזה.

בוגין: "פרופיל הפעילות של סינרג'י משלים את זה של סולגרין. סינרג'י מתמקדת בעולם הדו-שימוש, בעיקר במערכות צפות, וזה משהו שקיים רק בצורה קטנה בסולגרין. יש לצוות של סינרג'י יכולות לקדם פעילות כזו לא רק בארץ אלא גם בחו"ל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל אתם בכלל צריכים עוד אנשים כאלה? אילולא המיזוג הייתם בסולגרין מגייסים עוד עובדים שיקדמו יזמות?

"בהחלט שהיינו מגייסים אנשים ומתרחבים לפעילות ובונים יכולות בתחום המערכות הצפות – במקום זה בחרנו למזג חברה שיש לה גם את הצוות, גם את הנכסים המניבים וגם את הצבר העתידי בתחום הזה".

ראינו בשנה החולפת את האכזבה מאנרגיית הרוח באירופה – פשוט לא הייתה מספיק רוח. איך זה משפיע על ההקעות בתחום, האם התמהיל ינוע יותר לטובת השקעות באנרגיה סולארית?

"הייתה שנה ספציפית בה הייתה פחות רוח. לא בכוחינו להשפיע על זה אבל זו אנרגיה מובילה בעולם והיא גדולה יותר בהיקפים מותקנים וכזו שפועלת לאורך כל שעות היממה. אין ספק שחלק מהתמהיל של הפרויקטים יבוא גם משמש וגם מרוח, גם ביו גז ותחומים כאלה אחרים ויש מקום לכולם. הלכה למעשה שנה אחת עם פחות רוח זה לא אומר כלום, מה גם שרואים שינויים די משמעותיים בתנאי מזג האוויר כתוצאה מההתחממות הגלובלית".

ומה לגבי הצעת החקיקה של האיחוד האירופי שיאפשר להגדיר גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה בטווח הבינוני? מה זה יעשה לאפשרות לקדם את הפרויקטים שלכם?

"אני לא חושב שהדבר הזה ישנה, בטח לא במדינות בהן אנו פועלים היום באירופה: יוון, איטליה גרמניה - ויהיו נוספות בקרוב. בגרמניה הכורים הגרעיניים נסגרים אז זה לא רלוונטי. באיטליה הרגולציה מאד תומכת בכיוון של אנרגיות מתחדשות, בשנה אחת של יזום אנחנו מעבדים כבר צבר של 700 מגה וואט סולארי, ב-315 מגה יש לנו כבר הסכמי קרקע וב-200 מגה גם יש חיבור מובטח לרשת. השוק שם צומח אקספוננציאלית.

"הדרייבר של הרגולציה שהזכרת הזו הוא להשקעה של גופים מוסדיים באירופה בתחומים אחרים. צריך גם להזכיר שהשוק האירופי לא מתנהל בצורה של מכרזים, אלא במכירת חשמל בתנאי שוק – והסולארי עדיין זול מכל חלופה אחרת".

2.5 ג'יגה ביחד - 95 מגה מחוברים, כ-400 מגה בדרך

הפורטפוליו המאוחד של השתיים יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט. לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל (סולארי) וביוון (טורבינות רוח). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום. עיקר פעילותה של סינרג'י הינו בתחום הדו-שימוש, בהתקנת מערכות על גבי גגות, מאגרי מים, קירוי חניות, חניונים וקרקעות - ולא בשטחים פתוחים עם מתקנים סולאריים על הקרקע.

לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. 80 מגה מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.

אביעד, בסינרג'י אתם מחזיקים כ-20% מחברת וולטה שפועלת בתחום המערכות הסולאריות הביתיות והקטנות – אתם מתכננים להכנס דרכה לשוק ה-Residential בישראל?

"סינרג'י עצמה לא פיעלה במקטע הזה והעבירה אותו לוולטה ביולי 2020".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.