פרויקט נדלן דירה
צילום: תמר מצפי

בכמה תעלה ריבית המשכנתא?

ריבית המשכנתא במגמת עלייה; בחודשים הקרובים היא צפויה לעלות בכמה עשיריות האחוז, זה יתבטא בגידול בהחזר החודשי; וכל זה עוד לפני שריבית בנק ישראל עלתה 
איתי פת-יה | (28)

ריבית המשכנתאות כבר עולה. בעוד הכלכלנים חלוקים בשאלה מתי תתחיל לעלות פה הריבית וכמה פעמים תבוצע העלאה כזו (הכל בתלות בארצות הברית ובאינפלציה שם), הריבית על המשכנתא כבר עולה רק מהציפייה של השוק להעלאת הריבית של הבנק המרכזי. ההערכות הן שבעת האחרונה עלתה הריבית על המשכנתא כבר ב-0.2-0.3%, כשבחודשים הקרובים נראה אותה עולה בעוד כמה עשיריות האחוז. 

בבנק ישראל מקדמים רפורמה לפישוט מסלולי המשכנתא כדי שהלווים יוכלו להשוות ביתר קלות בין אחת לשנייה. מהלך כזה עתיד לצאת לפועל רק במחצית השנייה של השנה, כשבינתיים הבנקים מתנגדים ואומרים כי מדובר במוצר מאוד מותאם-לקוח ספציפי, וההשוואה תעשה עוול, אך התנגדותם זו לא מפתיעה כלל.

יש לקוות שהצעד והתחרות באמת תביא להוזלת המשכנתאות - לא בטוח, שכן כפי שלימדה כבר רשות התחרות בשנה החולפת, הישראלים לא נוטים ממש להשוות בין הצעות למשכנתאות, אולי המתווה החדש יפשט את ההליך.

מכל מקום, עד שהדבר יקרה בינתיים ישנן כאמור ציפיות השוק באשר לאינפלציה, שתורמות לעליית הריבית עבור רבים מהלקוחות. משכנתאות נלקחות במסלולים ותמהילים שונים, חלקם בריבית קבועה מראש, אחרים בריבית משתנה ובתוך אלה ישנן כל מיני אפשרויות.

בין היתר, בחלקים מתמהיל המשכנתא שאינם קבועים מראש, הסיכון של הבנק במתן ההלוואה כל העת בא לידי ביטוי בתלות בסביבה הכלכלית המשתנה. הלווה הבטוח ביותר הוא המדינה, לה שליטה על הדפסת המטבע המקומי, השקל. ואם בשוק מסתכלים על הסביבה האינפלציונית וצופים כי תמשך, גם התשואה על החוב של המדינה, קרי אגרות החוב הממשלתית, במקרה דנן אלה השקליות בריבית לא צמודה למדד, עולה. בחודשים האחרונים יש עלייה משמעותית בריבית על אגרות החוב האלו, ובהתאמה עלייה בריבית על אגרות החוב בכלל. במילים פשוטות, עלויות המימון התייקרו וזה מתגלגל לכל "המוצרים הפיננסים". הבנקים בעצם משלמים יותר על המימון וגם צופים להתייקרות בהמשך וזה מביא אותם להעלות את הריביות כבר עכשיו.

כך כאמור קורה בימים אלה עם אגרות החוב הממשלתיות של ישראל, ארצות הברית, ומדינות נוספות - התשואה עולה, מחיריהן של האגרות יורדים. ומשם זה מתגלגל גם לשוק המשכנתאות, כשגם בעולם נרשמת עלייה בריבית המשכנתאות. 

השאלה מה יהיה בהמשך שהריבית בפועל תעלה. הציפיות שזה ידחוף עוד יותר את ריבית המשכנתא למעלה. ויש בזה סיכון נוסף - בשנה האחרונה בנק ישראל החליט לאפשר לקחת ריבית פריים משתנה בהיקף של שני שליש מהמשכנתא כולה. ריבית כזו היא אומנם נמוכה יחסית לריבית הקבועה, אבל היא מסוכנת יותר - כשהריבית במשק עולה, אז כמובן שהריבית הקבועה לא עולה ואילו הריבית פריים עולה. כלומר, יש אומנם ריבית בסיסית נמוכה יותר, אבל הסיכון הרבה יותר גדול. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    ישראל 20/02/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
    חלקם צעירים שלא חוו משבר וחלקם מבוגרים עם זיכרון קצר. מה שהיה הוא שיהיה וסופו של כל בלון להתפוצץ. תמשיכו לקחת הלוואות ולקנות מוצרים במחירים חסרי היגיון. בהצלחה
  • 17.
    השתגעו 20/02/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
    לשים רבית על מינוף של עשרות טריליונים בעולם.. הם כנראה רוצים למחוק את האנושות
  • 16.
    כספי 20/02/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה, עליות המס על לוקחי המשכנתאות, תאבת הבצע של הבנקים (והממונה) והתייקרות הנדלן הם שיביאו למפולת, עניין של זמן.
  • 15.
    הלמוט 20/02/2022 08:08
    הגב לתגובה זו
    להוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
  • 14.
    שרון 20/02/2022 07:05
    הגב לתגובה זו
    גם אם יעלו את הריבית בשני אחוזים וגם שלוש אחוז אין הרבה אלטרנטיבות לאנשים .בטח שלא ללכת ולהזכיר דירות שם ישלמו הרבה הרבה יותר מאחזר המשכנתא החודשית
  • דודי 20/02/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
    תשמע את השיר של שלום חנוך, מה קרה עם משיח
  • כספי 20/02/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
    שכירות זולה מרכישת דירה, תעשה מספרים ו/או תקרא מה פורסם ע"י ועידת duns100 האחרונה, השכירות תולדה של מחירי הנדלן אבל בעלי הדירות יפסידו יותר מהמשכירים.. והמשכירים ישכירו בכל מחיר.
  • אנונימי 20/02/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    אינטרסט
  • 13.
    שי 19/02/2022 22:55
    הגב לתגובה זו
    החזר של 4000 שקל לפני שנה הפך להיות 4120 בסוף שנה יגדל לסביב 4300 ושנה אחרי כנראה סביב 4500. אף אחד לא ימכור את הבית בגלל זה. מה שכן יש פגיעה בהכנסה הפנויה של משקי הבית הסיכון למשק גדל..
  • 12.
    כל אחוז 19/02/2022 21:49
    הגב לתגובה זו
    על משכנתא של 5000 שח עלית ריבית של 1% זה תוספת של 500 600 שח לחודש תבקשו מהשוכר עוד 500 שח תקבלו נעל בראש השוק משתנה והםעם אמיתי עלית ריבית סה הדבר ניחידי שיעצור עלית מחיר
  • 11.
    אמיר 19/02/2022 21:41
    הגב לתגובה זו
    הבנקים לא יתנו לתרנגולת הזהב למות.
  • 10.
    בני 19/02/2022 20:51
    הגב לתגובה זו
    ההשוואה היא לאותו יום שלקחת את המשכנתא, יש כל כך הרבה משתנים במשך הזמן שאי אפשר לחזות
  • 9.
    דן דן 19/02/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    מי מאיתנו לא מכר דירה בגלל עליית החזר חודשי של 200 שקל
  • מי שלא סוגר תחודש (ל"ת)
    כספי 20/02/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
  • דן 19/02/2022 20:47
    הגב לתגובה זו
    סרט האינפלציה רק התחיל ...
  • 8.
    אנונימי 19/02/2022 20:24
    הגב לתגובה זו
    מדינה של גזלנים
  • oz 20/02/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    משום מה, הממשלות נגררות אחרי הבנקים המרכזיים ולא להיפך. נוצר כאן התנהלות אבסורדית שכל עוד הכסף משרת את הבנקים ובעלי ההון - המצב טוב (פוסט משבר 2008). לעומת זאת, כאשר הסיוע גורם להעלאות שכר רוחביות - זהו מצב מסוכן.
  • 7.
    סוחר נוסטרו 19/02/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לחסל את השוק, ולגמור את כל מי שלקח משכנתא. רק ככה המחירים ירדו, יתרסקו.
  • oz 20/02/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    אני אזכיר לך - הממשלה הורידה מס על משקיעים ובנק ישראל העלה ל-2/3 את ההצמדה לפריים. בנימה אישית - כשראיתי איך הממשלה נלחמה "בחירוף" ע"מ לשמור את מחירי הנדלן גבוהים, נשברתי וקניתי.
  • דני 20/02/2022 12:40
    יש דברים שגדולים על מדינה קטנה כמו שלנו, אלו תהליכים ברמה עולמית
  • 6.
    ידעני 19/02/2022 14:31
    הגב לתגובה זו
    תפסק לפנטז הריבית למשכנתאות לא תעלה כי לא יפגעו בתרניגולת שמטילה ביצי זהב לבנקים לממשלה ולקבלנים , אצלינו מקובל להוציא כל נושא מהתחשיבים וגם פה אם בכלל יעלו ריביות הם לא יחולו על המשכנתאות אז לך תילמד את השיטה החדשה הנהוגה פה במדינה
  • טל 19/02/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
    איזה שטויות, אם הריבית במדק עולה אז בוודאי הריבית על המשכנתאות עולה
  • 5.
    יובל 19/02/2022 14:18
    הגב לתגובה זו
    אויבי העם
  • 4.
    בהצלחה לכל מי שלקח שני שליש פריים (ל"ת)
    משש 19/02/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כונסי נכסים תתכוננו, בקרוב תהיה לכם הרבה עבודה. (ל"ת)
    נגתה בגמבא 19/02/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 19/02/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    מילים גבוהות ללא מענה לשאלה שנשאלה בכותרת. כתבה מיותרת
  • 1.
    משה 19/02/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחשוב
  • יעקב 19/02/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך אלפים
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.