אנרגיה ירוקה
צילום: CNAVA

בלקרוק ללקחותיה: איך להשקיע במעבר למדיניות אפס פליטות פחמן

המעבר למדיניות אפס פליטות הוא עובדה מוגמרת ומחייב חשיבה על סיכונים וסיכויים שהוא מייצג בעבור המשקיע. עוד אומרים בחברת ההשקעות כי חוסר תכנון מצד הממשלות והארגונים הביא לעליית מחירי האנרגיה 
גיא טל |

בלקרוק (BlackRock) היא חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בשווי למעלה מ-10 טריליון דולר. החברה פרסמה היום את מכתבה השנתי ללקוחותיה בו שמה דגש על המעבר העולמי למדיניות "אפס פליטה" לפיו מאפסים את השפעת פליטת הגזים המזיקים לשכבת האוזון, בעיקר פחמן דו חמצני, על ידי הפחתה מקסימלית של הפלטה הקיימת, וכן איזון בין הפליטה ההכרחית לבין סילוק הפחמן דו חמצני. 

לדברי החברה המעבר למדיניות אפס פליטות הוא תהליך שיתפתח לאורך שנים רבות אך הוא כבר עובדה מוגמרת. המדיניות הפכה לרשמית עבור מדינות האחראיות ל-95% מפליטות הפחמן. בשלב הראשון של המעבר לאנרגיות מתחדשות קפצו ההשקעות בתחום בקצב הגבוה פי שש מקצב ההשקעות הכללי. כאשר כלל ההשקעות ESG מגיעות היום ל-4 טריליון דולר. אך זה לא מסתכם בכך, כיון שהשינוי במדיניות ימשיך להיות כרוך במעבר מאסיבי של נכסים, ההיצע והביקוש בתחומים רבים ישתנה, ערך יבנה ויושמד במעבר הזה, שמצריך מחשבה וזהירות בהשקעה. וישנה עדין הרבה אי וודאות. 

המעבר הזה משפיע בראש ובראשונה על שוק האנרגיה כמובן, כשישנה השפעה גם על שוק האנרגיה המסורתי, לעיתים בצורה לא צפויה. כך לאחרונה עלו מאד מחירי האנרגיה המסורתית כמו פחם, גז ונפט, וזאת לא בניגוד לתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות אלא כתוצאה ממנו. השקעה מוגברת באנרגיה מתחדשת הביאה להשקעה פחותה באנרגיה מסורתית, מה שיצר מחסור בה בעוד הביקוש ממשיך לעלות.

בבלוקרוק מסבירים שתקופות כאלו צפויות לקרות במהלך המעבר למדיניות אפס פליטה. על הממשלות והחברות לתאם את המעבר, שייקח עוד עשרות שנים בצורה מושכלת על מנת למנוע מצבים כאלה של מחסור באנרגיה, מה שלא נעשה. עד כה, המדיניות הציבורית התמקדה בהגבלת אספקת הדלקים מבוססי הפחמן אך לא עשתה די כדי לספק את הביקוש מה שהתבטא במחירי אנרגיה גבוהים יותר. תכנון נכון יאפשר מעבר חלק יותר למציאות החדשה. כמו כן, יש לתמוך במדינות מתפתחות במעבר, ולהשקיע הון פרטי וציבורי באופן שהמעבר לא ילווה בעליות מחירים דרמטיות בתחום האנרגיה. בנוסף יש לקחת בחשון שלמעבר בכל מקרה יהיה מחיר, למרות שהוא הכרחי בגלל שינויי האקלים. כך, אין מנוס מלהגיע למסקנה שתהיה פגיעה בצמיחה וכן חשש להתגברות האינפלציה עקב עליית מחירי האנרגיה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.