מטבע ה-Chainlink - האורקל של החוזים החכמים
החוזים החכמים הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של עולם הקריפטו. מדובר בחוזה דיגיטלי שמבצע פעולה מסוימת באופן אוטומטי בהתקיים תנאי מסוים. התנאי מאומת על ידי רשת הבלוקצ'יין עליה בנוי החוזה.
ההרמטיות של החוזים הללו מאפשרת לוותר על המתווך כגון הבנק או חברת הביטוח שכן התנאי הדיגיטלי מבטיח שהכסף יועבר רק במקרה מסוים שהוחלט מראש. לדוגמה במסגרת גיוס המונים ניתן לקבוע שהכסף יעבור רק במקרה שהגיעו לסכום מסוים. במקרה של הימורי ספורט החוזה יקבע שהכסף יעבור לפלוני במקרה שהתוצאה תהיה באופן אחד ולאלמוני אם היא תהיה אחרת. ברגע ש"נחתם" החוזה אף אחד מהצדדים, אף לא כותב החוזה בעצמו, יכול לחזור או למנוע את התרחשותו. כך מתקבלת הוודאות הנצרכת כאשר מוותרים על בנק או על מתווך אחר. החוזים הללו מאפשרים כיום הלוואות, השכרה, השקעות, ביטוחים, מימון המונים, הימורים, חוזים עתידיים, מסחר אלקטרוני וכל שירות פיננסי אחר שאפשר לעלות על הדעת.
אמנם במקרים שהתנאי תלוי בגורם מחוץ לרשת האינטרנט, איך החוזה החכם יודע שהתנאי שנקבע התקיים? לשם כך יש צורך במקור מידע חיצוני אמין ומאובטח שלא ניתן לבצע עליו מניפולציה. המקור הזה נקרא "אורקל" על שם הנביאים היוונים והרומאים הקדומים שהיו מוסרים דברי נבואה להמון העם. ובכן האורקל של הבלוקצ'יין לא נועד להעביר את דבר האל אל ההמון אלא רק את דבר המציאות אל החוזה החכם הדיגיטלי.
ישנם כמה אורקלים שמסייעים לתחום החוזים החכמים כגון UMA ו Band Protocol. אחת הרשתות החלוצות שהוקמה במיוחד לשם כך בשנת 2017 נקראת Chainlink (מילולית: שרשרת קישור). הרשת הבנויה בקוד פתוח על גבי רשת האת'ריום נועדה לאפשר תקשורת מאובטחת עם מקורות מידע חיצוניים ומספקת את המידע ההכרחי מחוץ לרשת לצורך החוזים החכמים וכבר עשתה לעצמה שם כמקור מידע אמין ובטיחותי.
דוגמה לחוזה חכם שזקוק לרשת הצ'יינלינק הוא החוזה שפתחה חברת הביטוח Arbol שמתמחה בחוזי ביטוח מפני פגעי טבע. החוזה החכם שפיתחה מיועד לגדר חקלאים ואנשי עסקים מפני נזקי אקלים יוצאי דופן. כאשר אירוע אקלים מתרחש החוזה החכם מעביר את דמי הביטוח באופן אוטומטי מבלי שחברת הביטוח יכולה להתערב או לעכב. אך איך ידע החוזה מהו מזג האוויר? את הנתון הזה מספקת לו רשת הצ'יינלינק. הרשת גם מספקת נתונים מתחום המסחר והספורט במגוון רחב של חוזים חכמים שמשתמשים בנתונים שלה.
הרשת רוכשת את הנתונים ממספר ספקי נתונים ומעבירה אותם לחוזים. האינטרס של ספקי הנתונים הוא לתת את המידע האמין והמדויק ביותר, שכן אם לא, הם יסולקו מהרשת. הרשת מעודדת גם מפעילים רבים ככל האפשר להפעיל nodes שתומכים בפעילותה. השמן שמניע את כל זה הוא המטבע הביתי של הרשת - ה-LINK.
העובדה שספקי הנתונים הופכים להיות חלק קריטי בכל המערכת של החוזים החכמים והם נדרשים להיות אמינים ומדויקים גרמה לכך שכאשר רשת מצליחה להוכיח את עצמה ככזו המשקיעים הגדולים ישימו עליה עין. כך קרה לרשת הצ'יינלינק שהפכה להיות המובילה בתחום, ומשכה את תשומת הלב של "הלוויתנים".
ה"לוויתנים" הם כינוי למשיקעי הקריפטו הגדולים. בגלל השקיפות של רשת האת'ריום והביטקוין ורשתות אחרות, בהן ניתן לראות בכל רגע נתון באיזה ארנק מאוכסן כל מטבע (אם כי הבעלים של הארנקים כמובן אינם ידועים תמיד) ניתן לעקוב באופן שוטף אחר המהלכים של אותם משקיעים גדולים, או לראות "לאן שוחים הלוויתנים". כך ישנם אתרים שעוקבים אחר התנועות של אותם לוויתנים. אחד מהם עוקב אחר 1000 הארנקים הגדולים ברשת האת'ריום, והוא זיהה לאחרונה, גם בעיצומה של המפולת בשוק הקריפטו, תנועה של הלוויתנים לעבר הצ'יינלינק יותר מכל מטבע אחר, מה שהצליח לשמור על ערכו גם במהלך הנפילות.
- 3.Anonymous 17/01/2022 18:43הגב לתגובה זואחלה הסבר למעט : "אמנם במקרים אשר התנאי תלוי ברשת האינטרנט..." לא, כדי להעביר נתונים מ-Web2 (האינטרנט) ל-Web3 (הבלוקצ'יין - בו נמצאים חוזים חכמים ככון אית'ריום) אז צריך חברות כמו ChainLink או Band
- 2.גוד מאן 17/01/2022 14:00הגב לתגובה זומניפולציה שבמקרה קיצון מישהו יראה טיפת בריאות מהשקר הכלכלי הזה
- 1.עוד בלוף 16/01/2022 20:01הגב לתגובה זוכל השאר זה מניפולציה ומפחיד לחשוב שבהינתן מקרה קיצון מישהוא יראה כסף מהקריפטו.
- עוז זהבי 16/01/2022 22:24הגב לתגובה זואין בכלל זהב כנגד הנייר עליו הוא נסחר. מפחיד לחשוב שבמקרה קיצון מישהו יראה כסף מהנייר-זהב / כסף שהוא חושב שיש לו
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
