קרן השקעות חדשה של Benson Oak תתמקד בבלוקצ'יין ובסטארטאפים בישראל
בנק ההשקעות האירופאי בנסון אאוק הודיע היום (א') על הקמת קרן השקעות ייעודית חדשה לישראל שתתמקד בטכנולוגיות בלוקצ'יין ובסטארט אפים חדשים. עד עתה גייסה הקרן כ-25 מיליון דולר והיא עתידה לגייס סכום נוסף של עד כ-100 מיליון דולר.
הקרן הראשונה שהקים הבנק בתחום השקעות בטכנולוגיה בשנת 2003 השקיעה 10מיליון דולר, הכוללת השקעה ב-AVG שהניבה למשקיעים תשואה של פי 100 על השקעתם (300 מיליון דולר) כאשר החברה הונפקה שוויה היה כמיליארד דולר.
רוברט כהן, שותף מנהל בקרן ההשקעות בנסון אאוק, הפגין בשיחה עם Bizportal, אמון בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ושם דגש על ההבדל בשימוש הטכנולוגיה בתחומי המידע לבין מטבעות הקריפטו שסופגים טלטלה לאחרונה. לשאלה האם להערכתו חברות הענק כמו גוגל, פייסבוק ואמזון ינפיקו מטבע משלהן, אמר כהן כי מדובר בעניין של זמן.
כהן: "אנו בוחנים את השוק הישראלי מזה זמן מה ואני מאמין שיש כאן יזמים נפלאים שמובילים הזדמנויות השקעה מעניינות בתחומי ההיי טק והבלוקצ'יין. עליתי ארצה לפני כ-6 שנים ואני רואה בכך שליחות לייסד פלטפורמה חדשה ולהעניק ערך מוסף לתחומים אלו גם בישראל ולא רק בחו"ל".
- פיפ"א תחת חקירה: האם הבלוקצ'יין שבכרטיסי המונדיאל מוביל להימורים?
- ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנסון אאוק הוקם בשנת 1989 כבנק השקעות ומהר מאוד הפך להיות בנק ההשקעות המוביל בצ'כוסלובקיה עם גיוסים של למעלה מ- 5 מיליארד דולר. מאז 2001 הקים הבנק 3 קרנות השקעה, שהשקיעו בחברות טכנולוגיה מתקדמות, בארה"ב, צ’כוסלובקיה וישראל.
קבוצת הקרנות מנוהלת ע"י רוברט כהן משנת 2001. ההשקעות מתבצעות החל משלב הסיד ועד האקזיט תוך ליווי, תפעול פיתוח עסקי והתווית אסטרטגיה לחברה החל מההשקעה בה. הפעילות מתבצעת מישראל עם מערך קשרים רחב בארה"ב ואירופה. לרוברט כהן ניסיון עשיר של כ- 17 שנים בקרנות השקעה. רוברט כהן משמש כיו"ר פעיל בחברות רבות בפורטפוליו והוביל את אסטרטגיית החברות ואת מדיניות הרכישה והמיזוגים.
הקרן הראשונה הוקמה בשנת 2003 והייתה מיועדת להשקעות בחברות טכנולוגיה בצ’כוסלובקיה. הקרן השקיעה 10מיליון דולר הכוללת השקעה ב-AVG שהניבה למשקיעים תשואה של פי 100 על השקעתם (300 מיליון דולר) כאשר החברה הונפקה שוויה היה כמיליארד דולר.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
הקרן השנייה Angel fund הקרן השנייה הוקמה בשנת 2011 גייסה 10 מיליון דולר. הקרן השקיעה בכ- 20 סטרטאפים ברחבי העולם וגם בקרנות המושקעות בסטרטאפים שחלקם עדיין פעילים ומובילים בשוק כדוגמת Loungebuddy הפועלת בסן פרנסיסקו, ו- Klik Insurance הפועלת בפראג.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
