Clearswift: זינוק בהונאות דוא"ל על מניות בעולם
מפתחת כלי ההגנה ברשת, Clearswift המיוצגת בישראל על-ידי REL, מסתמנת לאחרונה עליה חדה בדואר זבל באינטרנט העולמית - המציע טיפים לרכישת מניות ומגוון מזימות להרוויח כסף. בחברה אומרים השבוע, כי התעוררות הכלכלה וגורמים אחרים, כמו הגדלת אמון הצרכנים ושמועות מתמשכות על רכישות ומיזוגים, גרמו לקהילת חורשי הרע לקוות להרוויח על חשבון הקונים, הבזבזנים והמשקיעים החדשים בעלי התיאבון הגדול.
Clearswift Spam Index, כלי האנליזה שלה לדואר אלקטרוני בלתי רצוי, מדווח על גידול של 406% בהיקף דואר הזבל הקשור למניות בהשוואה לחודש שעבר - משמעות צמיחה זו היא, כי דואר זבל פיננסי מהווה עתה 17.71% מכלל דואר הזבל, בהשוואה ל-15.03% בחודש הקודם.
"יעצנו למשתמשי דואר אלקטרוני להיות ספקנים לגבי דואר אלקטרוני המגיע לתיבה שלהם", אמרה אלין הוקי, מנהלת מחקר ב-Clearswift. "לא סביר כי בבעלות שולחיו יהיה מידע ייחודי, כי אחרת היו משקיעים בו בעצמם ומרווחים כסף. סביר יותר כי משגרי דואר הזבל יפטרו מהמניות אחרי שקורבנותיהם יעלו את מחיר המניה, כדי להרוויח על חשבונם".
דואר זבל עם טיפים על מניות אותר לראשונה על-ידי מומחי המחקר של Clearswift באפריל בשנה שעברה, כאשר גל ההיצע הראשוני של טיפים מזויפים על מניות כלל משגרי דואר זבל שניסו להעלות את מחירן של מניות זבל, על-ידי שכנוע חסרי חוט שדרה להשקיע בהן. כאשר הפושעים המקוונים הצליחו לפתות רוכשים, צנחו מיד אותן מניות. למרות שמודעות הציבור לסוג זה של מניות גברה, משקיעים בלתי מנוסים עדיין בסכנה, במיוחד בגלל העובדה שחלק ממיילים אלו מוצג בצורה משכנעת. סקירת דואר הזבל של ינואר, גילתה חדירה של רמאויות לעשיית כסף, המהוות כיום 41 אחוזים מכלל המזימות.
הצעות לתארים מפוקפקים למטרות קידום עצמי, מהוות כיום יותר משליש (38%) מקטגורית הרמאויות ה"אחרות" ? וכתוצאה מכך מייצגת 6.10 אחוזים מכלל דואר הזבל.
בעקבות העמדתם לדין של שני משגרי דואר זבל, עברו רמאי מזימות הצדקה תקופת שינוי. רבים מהם מתרכזים ברעיון המוזר של "תרומת מכוניות" ? וכל מטרתם לשכנע את המקבל למסור מידע אישי.
לראשונה, אנו רואים משגרי דואר זבל המתקדמים לעבר תחום הורדות הוידיאו והמוסיקה (המייצגים 23 אחוזים מקטגוריית ה"אחרות"), ויוצרים מזימות iTunes, בהמשך לרמאויות iPod שהופצו לאחרונה.
בעוד שהרמאויות הקשורות למוצרים יורדות, עם התרחקות עונת החגים הנוצריים, מרחיבים עתה משגרי דואר הזבל מגוון מוצרים הקשורים לאורח חיים. הם מציעים ערכות גולף, מסעות קניות ואביזרים למועדוני לילה. הם גם מחקים מסעות שיווק מכוונים לאירועים סביב חגים. בחודש שעבר, הופיע שטף של דואר אלקטרוני למכירת חדרים בבתי מלון באזור ניו אורלינס, סביב חג המארדי גרא, החל ב-8 בפברואר. אוהבים נקראו להיות מוכנים לחג האהבה עם מבחר של חופשות מוזלות והצעות לרכישת תכשיטים וכן נשלח גם חומר פורנוגרפי. חופשות היוו 5 אחוזים מדואר הזבל הקשור למוצרים.
לעיתים קרובות מעניק דואר הזבל מבט מעניין על התרבות הפופולרית בבריטניה ובארה"ב. לדוגמה - תפילות למען הנשיא בוש מהוות נושא פופולרי, כמו גם דואר זבל מחופש לפרודיות נגדו. רעיונות ליזמות נפוצים, כמו דרכים להרוויח כסף 'מתוך שינה', באמצעות הקמת עסק מקוון.
התגלתה גם טקטיקה חדשה של הנדסת אנוש - דואר אלקטרוני המנסה לשנות דעות פופולריות על נושאים ציבוריים, כדי לשכנע אנשים להקליק על לינק המוביל לגרסה מזויפת של אתר חדשות או אתר זבל המוכר מוצרים. בחודש ינואר גם נכנסו לאינדקס דואר הזבל הצעות המתיימרות לבדוק את העבר של אנשים.
נושא הבריאות ממשיך להוות מרכיב דומיננטי של דואר הזבל ומהווה 44.48 אחוזים ממנו, בהשוואה ל-43.77 אחוזים בחודש שעבר. אולם זה יכול להשתנות בעקבות הודעתם של מיקרוסופט ופייזר על מלחמה במפיצי דואר זבל על ויגרה.
דואר הזבל המשונה ביותר של החודש על-פי Clearswift היה
הצעה לתארים, כולל MA ו-PhD שיוענקו לאנשים על-פי תרומתם לחברה, אותם מעניקים "בהתבסס על ניסיון חיים...ללא צורך בחינוך פורמלי".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
