רמז קל לישראל? הקבינט הירדני אישר את העלאת מחיר הגז
לאחר התייעצות עם שר האנרגיה הירדני הקבינט הירדני אישר את העלאת מחיר הגז שמוזרם ממצרים לירדן, כך מסר לעיתון 'ג'ורדניאן דיילי' גורם מקורב לממשל.
על פי המקור הירדני, שר האנרגיה של ירדן, חאלד טוקן, ייצא בקרוב לקהיר על מנת לחתום על החוזה החדש ולאחר חתימה זו מחירי הגז יתעדכנו באופן מיידי.
ירדן, אשר הגז המצרי מספק לה כ-96% מסך צריכת האנרגיה במדינה, חתמה ב-2004 עם מצרים על חוזה לאספקת 2.4 BCM של גז בשנה למשך 15 שנים הקרובת. עוד נמסר כי ירדן בוחנת כעת אפשרויות נוספות ליבוא הגז, כאשר האופציות הן רוסיה וקטאר.
המצרים עושים סדר בסיני - צפו בוידאו
מהדיווחים בקהיר עולה כי אתמול ניסו אנשי אלקעידה לבצע פיצוץ נוסף בצינור הגז, אולם ניסיונם נכשל לאחר שצבא מצרים הדף את מתקפה והביא למעצרם של 10 מחבלים ולמותם של 2 נוספים.
מאז יום שישי האחרון התפרסו כוחות הבטחון המצריים ברחבי סיני על מנת להחזיר את השליטה החצי האי לממשלה ולמנוע את ההתקפות הבאות על צינור הגז.
צינור הגז המצרי הותקף 5 פעמים בחצי השנה האחרונה ואספקת הגז שהופסקה ביולי האחרון טרם חודשה.
ישראל מתנגדת להעלאה
- 7.משהו יודע מה קורה בהכשרה אנרגיה (ל"ת)מוטי 17/08/2011 14:43הגב לתגובה זו
- 6.כשמיצרים רוצים הם יכולים (ל"ת)ביטחוניסט 17/08/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 5.בנטוב 17/08/2011 11:18הגב לתגובה זוצבא מערכות סלולריים כל אחד יעשה בחלקה שלו משהוא מועיל וכלכלי היית ממנה אנישי מיקצוע שיעשו הערכה כמה אלפי מטרים גגות ומה אפשר להרוויח מהתקנת מערכות ומה תרומת הרעיון למערכת הביטחון
- בנטוב- אומרים חשמל סולארי ולא סלולארי...(-: (ל"ת)צביקה החשמלי 20/08/2011 11:20הגב לתגובה זו
- 4.ו 17/08/2011 11:06הגב לתגובה זושוסטר אני שהצלחתה המסימה שלך כאילו דלק ואבנר שבות יותר מרציו אני רואה שינוי מגמה אבנר ודלק עולים עכשיו ורציו עולה פחות במהלך המיסחר רק שלא כתבתה שרציו היא 15 אחוז במעגר ליויטן לבד ודלק ואבנר לא לבד יש לה שותפים באחוזים יש לה את דלק קידוחים וקבוצת דלק ודלק ישראל כך שתאיתה לגבי הערך של רציו שוה בערך יותר מיהם רק שתבין שוסטר או לא משנה איך קוראים לך את הנזק גרמתה כבר
- 3.בנטוב 17/08/2011 11:00הגב לתגובה זואינטרס מדיני לתת הטבות לבעלי גגות ולוועדי בתים ולחייבם ליבנות מערכות ליפטור לתת הטבות מס לרכישה והתקנה וליגבות מס על החשמל שייוצר לעבוד עים הראש אנחנו מיתבזבזים ודורכים במקום איפה הממשלה למה לא מיתיעלים לטובת כולנו
- 2.אריק.מ 17/08/2011 10:52הגב לתגובה זויש שם כרגע מדינה שמנוהלת ע" י העם, מה אתם חושבים ניתן להכריח אותם למכור לנו במחירים שהוסכמו עם השלטון הקודם? חחחח, מה ישראל תעשה? תצא למלחמה? חחח, ברור שלא, במקום להתעסק בשטויות תסגרו כבר את החוזה על תמר ותתחילו להצדיק את הסיבה שבחרנו בכם, בעוד כמה שנים אנחנו נמכור למצרים, נשמע הזוי, ימים יגידו.
- 1.קודם שיהיה גז אחר כך נדבר מדרובים (ל"ת)אלון 17/08/2011 10:45הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
