השר איתן על גלנט: "לא מדובר בטעויות, לא בתום לב ולא בהתרשלות"

לדבריו של איתן בדיקת המבקר אינה מותירה ספק- "גלנט אינו ראוי להיות רמטכ"ל"
סתיו שירייב | (8)

השר מיכאל איתן שיזם את הפנייה למבקר המדינה ועיין בממצאי הבדיקה אומר כי: "אם עד עכשיו דובר על עננות שמרחפות מעל למינויו של האלוף גלנט, דו"ח המבקר חושף פרטים קשים, ותמונת המצב הברורה שעולה מהם חוסמת את דרכו לתפקיד הרמטכ"ל.

עוד הוסיף השר איתן כי: "מהדו"ח עולה דמותו של גלנט כמי שפעל במצח נחושה ובתכנון קר ותוך הפעלה פרוטקציוניסטית של גורמים שלטוניים להכשרת האינטרסים הפרטיים שלו, ולהשתלטות על קרקעות על חשבון האינטרס הציבורי. גלנט שיקר, היתמם ושם ללעג את חובת הציות לחוק. לא מדובר בטעויות, לא בתום לב ולא בהתרשלות. הגרוע מכל הוא שאין כל הבעת צער או חרטה וגלנט ממשיך לדבוק בהסברים שיקריים".

דוגמאות המגובות בממצאי דו"ח מבקר המדינה

גלנט רתם פקידים ובעלי תפקידים לקדם ולהכשיר את ההשתלטות הבלתי חוקית על שטחים ציבוריים, והשחית את מידותיהם כדי לקדם את ענייניו: מדו"ח המבקר עולה כי גלנט הסתייע בממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים, יגאל שחר, כדי לקדם בדרכים שונות את הכשרת הדרך שנסללה לביתו. גלנט בטח בעצמו ובקשריו, וביטחונו לא נסדק כאשר פנתה אליו הממונה על אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רמטכ" ל שאינו ישר -לא יכול לפקד על צה" ל. (ל"ת)
    דורון 29/01/2011 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מגן הציבור 28/01/2011 13:13
    הגב לתגובה זו
    הבא..מדובר בתפקיד ייצוגי,בובתי,..אבל לפקידיי היופי החן התמימות והרישעות איכפת?יש צדיקים ערבים שראויים להביא את צה" ל לקרב האחרון שלו(יחד עם כל היהודים)
  • 4.
    אזרח מהשורה 28/01/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    מדובר באדם שבמקרה הוא פולטיקאי בעל יושרה וערכים. למרות שיכולתיו של גלנט אינם מוטלים בספק הוא עשה לביתו בגלל מעמדו והדוגמה הכי חמוצה שיש זה חלוץ שבשלהי המלחמה מכר חלק מתיק ההשקעות שלו והעלה את חמתם של כולם.
  • 3.
    יצחק 28/01/2011 00:13
    הגב לתגובה זו
    יש לו חוש צדק בריא מאד, אומץ לב, יושרה ושיקול דעת שאין להרבה שרים. רובם יס מנים אומרי הן על כל שטות של ביבי את ברק.
  • 2.
    ויקטור חסון 27/01/2011 23:52
    הגב לתגובה זו
    מספיק לצטט פוליטיקאים בשקל שמעבירים ביקורת על משהו שהוא במקרה הרע שטות וסיכסוך שכנים שנופח על מנת לקדם את הריטינג של עיתון צולע
  • גם הוא זכאי. (ל"ת)
    דרעי 29/01/2011 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד איש 27/01/2011 21:45
    הגב לתגובה זו
    ברור שיש גורמים עוינים למדינה - גם בתוכה - שכוונתם להחליש את צה" ל ומקרה גלנט משמש בידם כקרדום לחפור בו. על כן יש להזהר מאוד מפסילתו.
  • ee 28/01/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    אתה אומר-כדי לא להשפיל את צהל שרמטכל מיועד נזרק כי הוא לא ראוי צריך לתת ללא ראוי להיות רמטכל. רק שלא יגידו דברים רעים. אתה מאוד מאוד טיפש, מאוד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.