גיוס ענק לשלמה החזקות: נרשמו ביקושים של למעלה ממיליארד שקל
שלמה החזקות הודיעה היום ( ב') על סגירת מכרז מוסדי לקבלת התחייבות מוקדמת לרכישת איגרות החוב של החברה, סדרות י"א וי"ב, בהיקף של כ- 500 מיליון שקל.
מדובר בגיוס האג"ח הגדול ביותר שביצעה החברה אי-פעם, אליו נרשמו ביקושים במכרז המוסדי של למעלה ממיליארד שקל. ההנפקה נועדה לצורך המשך הפעילות השוטפת של החברה בתחום הליסינג, ולמימוש תכניות העבודה של החברה לשנת 2011. את ההנפקה מוביל אייל בן יוסף, סמנכ"ל הכספים של שלמה החזקות. לאור ביקושי היתר שנרשמו במכרז המוסדי, הוחלט על הרחבת הגיוס מהיקף של 400 מיליון שקל להיקף של 600 מיליון שקל כאמור.
במסגרת המכרז המוסדי, הוגשו הזמנות לרכישת 730,932,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יא'), הצמודות (קרן וריבית) למדד המחירים לצרכן, מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מסווגים בהיקף של 324,700,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יא'), בשיעור ריבית צמודה מקסימלית של 2.4% לשנה.
עבור איגרות החוב (סדרה יב'), שאינן צמודות, הוגשו הזמנות לרכישת 353,133,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב, מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מסווגים בהיקף של 173,592,000 ש"ח ערך נקוב איגרות חוב (סדרה יב'), בשיעור ריבית שקלית מקסימלית של 5.4% לשנה.
שתי סדרות אגרות החוב, מגובות בביטחונות (שעבוד על כלי רכב ועל תשלומים המגיעים לחברה במסגרת החכירה של הרכבים המשועבדים), והינן מדורגות בדירוג ilA באופק יציב ע"י Standard & Poor's Maalot
.
לדברי אייל גור, מנכ"ל חטיבת הרכב בקבוצת שלמה Sixt, "מדובר בהנפקה חסרת תקדים בהיקפיה, ואנו מודים בראש ובראשונה על הבעת האמון החזקה שנתן שוק ההון לחברה ולבעל השליטה בה, מר שלמה שמלצר, העומד בראשה. ההנפקה המוצלחת מוכיחה, כי בזכות יציבותה הפיננסית של החברה, חוסנה, גודלה ויתרונה התחרותי בענף, המערכת הפיננסית מוצאת את אגרות החוב של החברה אטרקטיביות במיוחד. בימים אלה החלה שנת עבודה חדשה, עמוסה באתגרים והזדמנויות. אנו מעריכים כי שנת 2011 תהיה שנה טובה מאוד, ונערכים לביצוע פעילות משמעותית".
- 4.העדר מטמטם יש אגחים טובים בהרבה בשוק של דלק (ל"ת)8% 18/01/2011 02:29הגב לתגובה זו
- 3.מתי תקבלו את הכסף בחזרה......???????????????? (ל"ת)אמיר 17/01/2011 20:24הגב לתגובה זו
- 2.חם או יפת 17/01/2011 19:34הגב לתגובה זואיזה ריביות נמוכות משלמים חברות הליסינג. זה פשוט לא להאמין. תראו גם ההנפקה של אלבר מלפני פחות משבועיים ועכשיו שלמה. לא מבין למה המוסדיים משקיעים את כספנו באג" ח עם תשואה כלכך נמוכה יחסית לסיכון. מספיק קצת שינויים רגולטיבים וערך ציי הרכב של חברות הליסינג יצנח.
- 1.אדם 17/01/2011 18:56הגב לתגובה זולא מסודר, אני לא אקנה אגח של חברה כזו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
