כלכלני בנק לאומי: "קצב הצמיחה של היצוא עלול להתמתן בשנת 2011"
שנת 2010 מגיעה לסיומה וכעת הגיעה הזמן להיערך לשנה החדשה ולבדוק מה צופן לנו העתיד. לפיכך, כלכלני בנק לאומי עושים עבורנו את העבודה בכך שהם סיכמו את התוצאות בשוק ההון במהלך השנה החולפץ וכן מספקים לנו תחזית בנוגע לקצב הצמיחה בשנה החדשה.
מתחילת חודש יולי ועד סוף נובמבר, הוסיפו רוב המדדים המובילים בין 15% ל-25% לערכם (להוציא את מדד התל-טק שעלה בשיעור מתון יותר בהשפעת האווירה השלילית בעולם), זאת, לאחר ירידות בחודשים אפריל-יוני.
"העליות בבורסה נמשכו גם במהלך אוקטובר, אולם בנובמבר, המסחר במרבית המדדים התאפיין בחולשה מסוימת ואף בירידות, לעומת החודש הקודם. לחולשה זו קדמה עלייה של מדדי המניות לרמות שיא ולא מן הנמנע שבעוד שנתוני המאקרו של ישראל הם אמנם טובים ביחס ליתר העולם, עדיין היה חשש מפני האפשרות של השפעה שלילית של הקשיים הכלכליים שבעולם המפותח ובפרט במדינות החלשות יותר של אירופה", כך נמסר מהסקירה של בנק לאומי.
אנשי מחלקת המחקר בבנק מציינים כי "אמרנו לא פעם שהעליות בשוק ההון הישראלי נתמכות על ידי תנאי הרקע הטובים של הכלכלה המקומית, לצד הרמה הנמוכה של שערי הריבית, המניעה את המשקיעים לעבור לאפיקי השקעה המאופיינים ברמת סיכון גבוהה יחסית. אולם, מדי פעם, עלינו לשוב ולשאול את עצמנו, האם גם הפעם נשמרים תנאי הרקע תומכי הגאות בבורסה?".
בתשובה לשאלה משיבים כי "מצד אחד, צמיחת הכלכלה הישראלית מעודדת. לפי אומדן ראשוני של הלמ"ס, צמח המשק הישראלי ברבע השלישי של השנה בקצב שנתי של 3.8%. זאת בהמשך לשיעורי הצמיחה הגבוהים ברבעונים הקודמים. מנגד, ההאטה בצמיחה המסתמנת במדינות המערב, מקרינה על היצוא הישראלי שהוא מנוע צמיחה חשוב ביותר".
הראייה להחלשות בקצב היצוא ניתן היא נתוני סחר החוץ לתחילת הרבע האחרון של השנה אשר הצביעו על חולשה ביצוא הישראלי שמקורה בחולשה של השווקים במדינות היעד. עם זאת, הענפים הקשורים בפעילות המקומית בישראל, כמו בנייה וצריכה, המשיכו להראות צמיחה נאה.
מבט קדימה
במבט קדימה צופים בלאומי כי "קצב הצמיחה של היצוא עלול להתמתן במהלך שנת 2011, בין השאר, בשל המצב העגום באירופה ובארה"ב. על רקע ההרחבה המוניטארית הגדולה בישראל, שאינה מתאימה למשק הצומח בקצב של 4% עם אינפלציה של 3%, אנו מתחילים לזהות מהלכים של אינפלציה של מחירי נכסים".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
