הצרות בכביש 9 נמשכות: מע"צ הציעה לבעלי קרקעות פיצוי נמוך ב-35 מ' ש' מהערכות שמאי

ביהמ"ש המחוזי הורה לחברה הלאומית לדרכים לשלם לבעלי הקרקעות שהופקעו לצורך סלילת כביש 9, לשלם לבעלי הקרקע כמקדמה מחצית מהסכום בו נקב השמאי המוסכם
לירן סהר |

הצרות בסלילת כביש 9 נמשכות. לאחר הכרעת בג"צ כי כי עד לבחינת חלופות אחרות לתוואי הכביש, ייסלל רק החלק המקשר בין כביש חוצה ישראל לכביש 4 ללא החיבור לכביש 2, עצר בית המשפט המחוזי בחיפה את כוונת החברה הלאומית לדרכים בישראל לשלם סכומים נמוכים משמעותית מהערכות השמאי המוסכם כפיצויים לבעלי קרקעות שהופקעו מידיהם לצורך סלילת כביש 9. ההפרשים בין שתי הערכות הפיצויים עומדת על כ-35 מיליון שקל. כביש 9 הוא כביש רוחב שתוכנן להיסלל מדרום לחדרה ולחבר בין כביש החוף, כביש 4 וכביש חוצה ישראל. לאור העובדה שבעלי הקרקעות לא היו שבעי רצון מהפיצוי הנמוך אשר הועבר על ידי מע"צ, הוסכם למנות שמאי מוסכם, אשר יקבע את שיעור הפיצויים לו זכאים בעלי הקרקעות בגין ההפקעה. לאחר בחינה ראשונית של הערכת הנזק לפיצויים, קבע השופט א. קיסרי כי "ישנו "פער של ממש" בין הסכומים אליהם הגיע שמאי מע"צ לבין הסכומים אליהם הגיע השמאי המוסכם, ועל כן נראה בשלב זה כי הסכומים אליהם הגיע השמאי המוסכם משקפים את האיזון הראוי". עוד ציין השופט כי טענות בעלי הקרקעות נראות לו יותר על פני טענותיה של מע"צ ועל כן קבע כי בשלב זה, מע"צ תשלם באופן מיידי מחצית מהסכומים אותם קבע השמאי המוסכם. מבחינת מע"צ, סך הסכומים שהוצעו על ידה לפיצויים הסתכמו כולם בכ-10 מיליון שקל. מנגד הערכת השמאי המוסכם עומדת על כ-39 מיליון שקל. ההפרש בין שתי הערכות הפיצוי, העומד על כ-30 מיליון שקל, אינו כולל טענה נוספת אותה העלו עורכי הדין ממשרדו של צבי שוב, לפיה גובה הריבית לפיה מחשבת מע"צ את ההצמדה, בהתאם לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964, נמוך משמעותית מהדרוש, כך שלמעשה בעלי הקרקעות נפגעים ככל שחולף הזמן ומע"צ לא משלמת את הסכום הנתבע ו/או את חלקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.