דעה/ CARRY TRADE: הסכנות באסטרטגיה וכאבי הראש של ראשי הכלכלות בעולם
מה הסכנה ב-CARRY TRADE?, איזה סוגים יש? ומדוע זה כה מטריד את קברניטי המשקים המערביים.
כדי להרוויח כסף צריך מנהל ההשקעות/סוחר לעבוד קשה מאוד, לנתח הרבה נתונים (הן מיקרו והן מאקרו) ,להבין בכלכלה, פסיכולוגיה, מסחר ולנסות ולתזמן אירועים בצורה כמעט בלתי אפשרית.
להוציא מסחר בניגזרים, יחפש מנהל ההשקעות השקעות שיניבו לו רווח לאורך זמן ללא צורך לתזמן, ולקנות/למכור את התיק בצורה תדירה. השקעות לפי תשואה לפדיון אכן נותנות את הפיתרון אך בדר"כ מאופיינות בתשואה נמוכה או בסיכוי ריאלי לאי פירעון...
בעסקאות C-T בעצם מצא מנהל ההשקעות המודרני (שאינו מוגבל בהשקעה מסורתית) את הפיתרון לרוב בעיותיו... הוא יכול לבצע השקעה בשוק/מכשיר בעל תשואה לפדיון גבוהה ולממן זאת ע"י שוק/מכשיר בעל תשואה לפידיון נמוכה יותר. בדרך זאת לא רק שהוא בונה "פיקדון" בעל ריבית גבוהה, הוא גם מממן זאת ע"י מכשיר בשורט אשר יוצר לו הלוואה בריבית נמוכה יותר...
אכן ההפרש בין ריבית ההלוואה לריבית ההפקדה לא גבוהה במיוחד (בדר"כ 2% - 3%) אך אם אין צורך בהון עצמי (ההלוואה מממנת את הפקדון) הרי שניתן למנף זאת כול עוד הברוקר יאשר את הביטחונות ואז הפרש תשואה של כ-2.5% נראה מעניין הרבה יותר כשממנפים זאת פי 2.5, 5, 10 או 20...
בצורה זאת לא צריך מנהל ההשקעות לתזמן שינויי מחיר אלה לחכות תקופה מסויימת ולספוג אם צריך מחירי MTM עד שהפרש הריביות יעשה את שלו...
נהוג לחלק עסקאות אלו ל-3 חלקים ראשיים:
1.מוכרים מטבע בעל ריבית נמוכה וקונים בכסף מטבע בעל ריבית גבוהה.
2.מוכרים בחסר אג"ח ממשלתי לשנה ובכסף קונים אג"ח ממשלתי ל10 שנים.
3.מוכרים בחסר אג"ח קונצרני מפוזר בעל תשואה נמוכה (תלבונד20) וקונים בכסף אג"ח מפוזר בעל תשואה גבוהה (תלבונד40).
כל קבוצה ניתנת לחלוקה משנית נוספת אך המעניין הוא שיש הפרשי ריבית וזמן לטובת המחזיק באסטרטגיה בשל המינוף הגבוהה.
אסטרטגיות אלה מקובלות על הרבה קרנות גידור ושחקני נוסטרו, וזרימת ההון מקנה לראשונות אף רווח הון לא צפוי כיוון שככול שניכנס כסף אליהם, וככול שגדל המינוף והתיאבון בהם כך גם מרוויחים רווח הון נוסף אלו שנכנסו ראשונים לאסטרטגיות אלה.
המסוכן והמטריד בעסקאות אלו שהכניסה אליהם נעשית בדר"כ לאט לאט, לאורך זמן בצורה מדודה, אך כאשר מתחיל אירוע שלילי ההולך נגד כיוון ההשקעה ומסב נזק של שערוך הגדל מאוד בגלל אפקט המינוף, צריכים מחזיקי האסטרטגיה לפרום את חלקה או כולה בפרק זמן קצר תוך לחץ חזק על מחירי הנכסים המשתתפים באסטרטגיה ושחיקה מהירה בהון המשמש גם כמרג'ין על אסטרטגיות אלה ואז חוזר חלילה מעגל הקסמים בניצוחו של הברוקר בו מתנהלת הפוזיציה.
בצורה זו נלחצו מחירי ה-CDO לדוגמא במשבר הסבפריים וכן מטבעות במדינות אשר היוו גורם מממן קלאסי באסטרטגיות אלה...
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
