דעה/ CARRY TRADE: הסכנות באסטרטגיה וכאבי הראש של ראשי הכלכלות בעולם

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה, מומחה המעו"ף Bizportal, מתייחס לסכנות שבאסטרטגיית ה-CARY TRADE
זיו פניני |

מה הסכנה ב-CARRY TRADE?, איזה סוגים יש? ומדוע זה כה מטריד את קברניטי המשקים המערביים.

כדי להרוויח כסף צריך מנהל ההשקעות/סוחר לעבוד קשה מאוד, לנתח הרבה נתונים (הן מיקרו והן מאקרו) ,להבין בכלכלה, פסיכולוגיה, מסחר ולנסות ולתזמן אירועים בצורה כמעט בלתי אפשרית.

להוציא מסחר בניגזרים, יחפש מנהל ההשקעות השקעות שיניבו לו רווח לאורך זמן ללא צורך לתזמן, ולקנות/למכור את התיק בצורה תדירה. השקעות לפי תשואה לפדיון אכן נותנות את הפיתרון אך בדר"כ מאופיינות בתשואה נמוכה או בסיכוי ריאלי לאי פירעון...

בעסקאות C-T בעצם מצא מנהל ההשקעות המודרני (שאינו מוגבל בהשקעה מסורתית) את הפיתרון לרוב בעיותיו... הוא יכול לבצע השקעה בשוק/מכשיר בעל תשואה לפדיון גבוהה ולממן זאת ע"י שוק/מכשיר בעל תשואה לפידיון נמוכה יותר. בדרך זאת לא רק שהוא בונה "פיקדון" בעל ריבית גבוהה, הוא גם מממן זאת ע"י מכשיר בשורט אשר יוצר לו הלוואה בריבית נמוכה יותר...

אכן ההפרש בין ריבית ההלוואה לריבית ההפקדה לא גבוהה במיוחד (בדר"כ 2% - 3%) אך אם אין צורך בהון עצמי (ההלוואה מממנת את הפקדון) הרי שניתן למנף זאת כול עוד הברוקר יאשר את הביטחונות ואז הפרש תשואה של כ-2.5% נראה מעניין הרבה יותר כשממנפים זאת פי 2.5, 5, 10 או 20...

בצורה זאת לא צריך מנהל ההשקעות לתזמן שינויי מחיר אלה לחכות תקופה מסויימת ולספוג אם צריך מחירי MTM עד שהפרש הריביות יעשה את שלו...

נהוג לחלק עסקאות אלו ל-3 חלקים ראשיים:

1.מוכרים מטבע בעל ריבית נמוכה וקונים בכסף מטבע בעל ריבית גבוהה.

2.מוכרים בחסר אג"ח ממשלתי לשנה ובכסף קונים אג"ח ממשלתי ל10 שנים.

3.מוכרים בחסר אג"ח קונצרני מפוזר בעל תשואה נמוכה (תלבונד20) וקונים בכסף אג"ח מפוזר בעל תשואה גבוהה (תלבונד40).

כל קבוצה ניתנת לחלוקה משנית נוספת אך המעניין הוא שיש הפרשי ריבית וזמן לטובת המחזיק באסטרטגיה בשל המינוף הגבוהה.

אסטרטגיות אלה מקובלות על הרבה קרנות גידור ושחקני נוסטרו, וזרימת ההון מקנה לראשונות אף רווח הון לא צפוי כיוון שככול שניכנס כסף אליהם, וככול שגדל המינוף והתיאבון בהם כך גם מרוויחים רווח הון נוסף אלו שנכנסו ראשונים לאסטרטגיות אלה.

המסוכן והמטריד בעסקאות אלו שהכניסה אליהם נעשית בדר"כ לאט לאט, לאורך זמן בצורה מדודה, אך כאשר מתחיל אירוע שלילי ההולך נגד כיוון ההשקעה ומסב נזק של שערוך הגדל מאוד בגלל אפקט המינוף, צריכים מחזיקי האסטרטגיה לפרום את חלקה או כולה בפרק זמן קצר תוך לחץ חזק על מחירי הנכסים המשתתפים באסטרטגיה ושחיקה מהירה בהון המשמש גם כמרג'ין על אסטרטגיות אלה ואז חוזר חלילה מעגל הקסמים בניצוחו של הברוקר בו מתנהלת הפוזיציה.

בצורה זו נלחצו מחירי ה-CDO לדוגמא במשבר הסבפריים וכן מטבעות במדינות אשר היוו גורם מממן קלאסי באסטרטגיות אלה...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.