לידיעת משקיעי כיל: גובה התמלוגים למדינה יעלה ב-85% בשנת 2010

ממשרד התשתיות נמסר כי סכום התמלוגים ששולמו בין השנים 2000-2009 עבור פוספטים עמד על כ- 16.5 מיליון דולר
סתיו שירייב |

בעקבות המעבר תחום המכרות לאחריות משרד התשתיות הלאומיות וטענתו של המפקח על המכרות, כי גובה התמלוגים המשולם בפועל הינו נמוך, החלה בדיקה יסודית של שיעור התמלוגים והיום מודיע כי מינהל רישוי אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות עדכן את שיעור התמלוגים הנגבים בגין כריית הפוספטים.

לאחר בדיקות מעמיקות ודיונים ארוכים הסתיים בחודש אוגוסט הליך בדיקת הנתונים ונקבע כי גובה התמלוגים יעלה בשנת 2010 ל- 44.3 סנט לטון. מדובר בעלייה של 84.5% לעומת התמלוג שהיה נהוג עד לשנה שעברה, ובעלייה של מאות אחוזים מהתמלוג שהיה נהוג עד שנת 1997.

במסגרת הליך הגישור נקבע כי אחת לחמש שנים, החל משנת 2000, יחושב הערך הבסיסי לטון פוספט גולמי לצורך התמלוג. כך נבדקו ונקבעו התמלוגים של 10 השנים שחלפו בשתי תחנות בדיקה, כאשר שנת 1999 מהווה את תחנת הבדיקה הראשונה ושנת 2004 מהווה את תחנת הבדיקה השנייה ועל פי נתוניה חושב תמלוג בסיסי של 8.76 סנט לטון לשנים 2005-2009, מוצמד למחיר סלע הפוספט. בהתאם לכך בשנת 2009 עמד התמלוג המוצמד לערך סלע פוספט, על 26.34 סנט לטון.

ממשרד התשתיות נמסר כי סכום התמלוגים ששולמו עבור השנים 2000-2009 עבור פוספטים עומד על כ- 16.5 מיליון דולר. מתוכם כ -11 מיליון דולר בעקבות שינוי שיטת החישוב במסגרת הליך הגישור.

מה יהיה עם החובה?

ב-2006 שלח החשב הכללי דאז, ירון זליכה, מכתב להנהלת כי"ל בו טען כ מפעלי ים המלח התחמקו במשך שנים מתשלום התמלוגים הראויים למדינה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

כעבור 4 שנים נחשף בעתונות כי משרד האוצר הזמין בשנה החולפת דו"ח חדש ממשרד רו"ח ברלב, כדי לעדכן את נתוני גביית החסר של התמלוגים מכיל. מהטיוטה אשר בחנה את התמלוגים שהעבירה כיל למדינה בשנים 2000 2008, עולה כי פער התמלוגים גדל ועלול להגיע עד 115 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.