הדולר חזר לנפילות: נחלש ב-0.5% בעקבות האכזבה מנתוני המאקרו בארה"ב
המטבע האמריקני התחיל את שבוע המסחר ברקע לדו"ח התעסוקה המאכזב שהתפרסם ביום שישי האחרון בארה"ב, אשר הצביע על אובדן משרות בהיקף גבוה מן התחזיות המוקדמות.
כאמור, ביום שישי האחרון התפרסם דו"ח התעסוקה, כאשר בחודש יולי נגרעו 131 אלף משרות, הרבה מעל תחזיות האנליסטים אשר ציפו לגריעה של 60 אלף משרות. לדעתם של כלכלני בנק לאומי "דו"ח זה הגביר את החששות הנוגעות לכלכלה האמריקנית ועימן את הספקולציות כי זו תידרש לצעדי תמיכה נוספים."
על רקע הפרסום, הדולר נחלש אל מול היין היפני ונסחר סביב 85.43 יין לדולר. רמת מחירים זו קרובה מאוד לשפל של 15 שנים הנרשם במסחר בין המטבעות בנובמבר האחרון, אז נסחר הדולר סביב 84.82 יין.
ביום שישי הדולר הרים קצת את הראש ורשם עליות שערים במסחר הבין בנקאי, כאשר סגר בעלייה של 0.375% ברמה של3.775 שקל ואילו האירו עלה 0.3% ושערו היציג נקבע על 4.98 שקלים.
הדולר נחלש אל מול השקל בכ-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.7560 שקלים. האירו התחזק אל מול השקל ב-0.062% ושערו היציג נקבע על 4.9831 שקלים
לנוכח נתוני המאקרו המפתיעים לטובה בגוש היורו והרגיעה בחזית החוב הלאומי, היורו המשיך להתאושש ביחס לדולר האמריקני ורשם מולו כאמור תיסוף שבועי בשיעור של 1.8%.
עיני המשקיעים יהיו נשואות השבוע להחלטת ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי בארה?ב אשר תתכנס ביום שלישי הקרוב בהרכבה המלא ותקבע את הריבית המוניטרית.
ההחלטה תתפרסם עם סיום הועדה בת היומיים (21:15 שעון) כאשר הערכות בשוק הן כי החלטת הועדה תהיה להותיר את הריבית על כנה. בתוך כך, עשויה הועדה להודיעה על הרחבת הצעדים המוניטריים לתמרוץ הכלכלה, אשר סובלת מקשיים בדרך להתאוששות של ממש.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.