בריטיש ישראל מציגה תוצאות: רווח נקי של כ-122 מיליון שקל ברבעון השלישי

ה-NOI הכולל צמח ברבעון השלישי בכ-24% לכ-120 מיליון שקל. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של כ-18.8 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת בריטיש ישראל, בניהולו של עמיר בירם, מסכמת את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 עם המשך גידול בהיקפי פעילותה.

הכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, צמחו ברבעון השלישי של שנת 2009 בכ-17.5% והסתכמו בכ-181.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-154.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. הגידול בסעיף זה נבע בעיקרו משיפור בהכנסות במרכזים מסחריים קיימים, וכן, כתוצאה מרכישת שני מתחמי משרדים במסגרת עסקת טמרס נדל"ן.

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 רשמה החברה גידול של כ-13% בהכנסות מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה שהסתכמו בכ-500.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 442.9 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.

בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון גידול ברווח הנקי לסך של כ-136.5 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-122 מיליון שקל), בהשוואה להפסד של כ-13.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (מתוכו מיוחס לבעלי המניות הפסד של כ-12.3 מיליון שקל).

את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיכמה החברה עם רווח נקי של כ-321 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-304 מיליון שקל), גידול של למעלה מפי-2.7 לעומת כ-115.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008 (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-114.5 מיליון שקל). יצויין, כי בעקבות החלטת הממשלה על ההפחתה בשיעור מס החברות, רשמה החברה ברבעון השלישי של השנה הכנסות מס חד פעמיות בהיקף של כ- 138 מיליון שקל עקב הקטנת ההפרשה למסים נדחים.

הצמיחה בעסקי החברה משתקפת גם בפרמטרים התפעוליים, ה-NOI, וה-EBITDA. ה-NOI הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2009 בכ-120 מיליון שקל, גידול של כ-24% בהשוואה לכ-97 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 רשמה החברה NOI של כ-338 מיליון שקל, גידול של כ-15% לעומת כ-294 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.

ה-NOI מנכסים קיימים, אותו מציגה החברה לראשונה בדוחותיה ומציג את השיפור בנכסי החברה בנטרול הנכסים שנרכשו במהלך התקופה, צמח ברבעון השלישי של השנה בכ- 9.6% לכ-104.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. יצויין, כי גם בהשוואה לרבעונים הראשון והשני של שנת 2009 חל גידול בפרמטר זה. הגידול נובע, בין היתר, מעלייה ריאלית בדמי השכירות, עליית מדד המחירים לצרכן, אליו צמודים חוזי השכירות וכן מאכלוס של בניין 6 בפארק אזורים בפתח-תקווה.

ה-EBITDA של החברה ברבעון הסתכם בכ-111 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ה- EBITDA בכ-16% לכ-315 מיליון שקל, בהשוואה לכ-271 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008. הגידול בנתוני ה- NOI וה-EBITDA נבע בעיקרו מרכישת הנכסים במסגרת עסקת טמרס ומרכישת 50% מקניון הגבעה וכן, כתוצאה משיפור בביצועים התפעוליים של הנכסים שבבעלותה.

יצויין, כי ברבעון השלישי רשמה החברה עלייה בשווי הנדל"ן להשקעה בסך של כ-51 מיליון שקל, בהשוואה לעלייה של כ-69.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה עלייה של כ-56.5 מיליון שקל, בהשוואה לעלייה של כ-289.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008. הקיטון בסעיף עלייה בשווי הנדל"ן להשקעה נרשם בין היתר בעקבות השקעות ושיפורים שביצעה החברה בחלק מהנכסים, שטרם תרמו לגידול ב-NOI ולכן לא נרשמה בגינם עליית ערך.

הוצאות המימון נטו ברבעון הסתכמו בכ-178.7 מיליון שקל, בהשוואה ל- 184.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 רשמה החברה הוצאות מימון, נטו, בסך 268.1 מיליון שקל לעומת כ- 424 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הקיטון בהוצאות המימון נבע בעיקרו מהכנסות מימון שרשמה החברה מתיק ניירות ערך וכן ממדד נמוך יותר בהשוואה לתקופה המקבילה. יצויין כי הוצאות המימון כוללות מרכיב מהותי של שערוך לא תזרימי של ההלוואות למדד המחירים לצרכן.

הונה העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות, נכון ל-30 בספטמבר 2009 עמד על כ-1.58 מיליארד שקל. יחס חוב ל-Cap (נטו), המשקף את רמת המינוף של החברה, ירד בעקבות השלמת עסקת טמרס והרווחים שהחברה זקפה בתקופה ועמד בתאריך ה-30.9.09 על כ-73% - ירידה בהשוואה לכ- 77% ב-31.12.08.

בנוסף, במקביל לאישור הדוחות הכספיים, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 18.75 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה). מתחילת השנה (כולל החלוקה הנוכחית) החברה חילקה והכריזה על דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של כ-77.5 מיליון שקל (מייצג 57 אגורות למניה).

החברה שומרת על נזילות גבוהה: בקופתה מזומנים, שווי מזומנים, השקעות לזמן קצר, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-860.9 מיליון שקל. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, הסתכם ברבעון השלישי של השנה בכ-61.5 מיליון שקל ובכ-140 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. יתרת הנדל"ן להשקעה של החברה הסתכמה ב-30 לספטמבר 2009 בכ-7 מיליארד שקל.

טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אנו שמחים להציג רבעון נוסף של צמיחה בפעילות החברה. למרות המצב בשווקים אנו יכולים לומר היום, כי נכון למועד הדו"ח, המשבר לא נתן את אותותיו על התוצאות התפעוליות של החברה, כפי שמתבטא בגידול ב-NOI מנכסים זהים, בשמירה על שיעורי תפוסה גבוהים של כ - 97% בנכסים המניבים שבבעלותנו והתזרימים הגבוהים שהחברה יצרה מפעילות שוטפת. בתום הרבעון השלמנו את הרחבת קניון חדרה. בנוסף, החברה נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח והקמה של מספר נכסים (ביניהם הרחבת קניון אבנת, הרחבת קניון רחובות והקמת מבנה מסחרי בכיכר ציון) שהשבחתם תסייע להמשיך ולהציג שיפור בביצועים התפעוליים גם בעתיד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.