בריטיש ישראל מציגה תוצאות: רווח נקי של כ-122 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת בריטיש ישראל, בניהולו של עמיר בירם, מסכמת את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 עם המשך גידול בהיקפי פעילותה.
הכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, צמחו ברבעון השלישי של שנת 2009 בכ-17.5% והסתכמו בכ-181.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-154.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. הגידול בסעיף זה נבע בעיקרו משיפור בהכנסות במרכזים מסחריים קיימים, וכן, כתוצאה מרכישת שני מתחמי משרדים במסגרת עסקת טמרס נדל"ן.
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 רשמה החברה גידול של כ-13% בהכנסות מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה שהסתכמו בכ-500.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 442.9 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.
בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון גידול ברווח הנקי לסך של כ-136.5 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-122 מיליון שקל), בהשוואה להפסד של כ-13.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (מתוכו מיוחס לבעלי המניות הפסד של כ-12.3 מיליון שקל).
את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיכמה החברה עם רווח נקי של כ-321 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-304 מיליון שקל), גידול של למעלה מפי-2.7 לעומת כ-115.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008 (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-114.5 מיליון שקל). יצויין, כי בעקבות החלטת הממשלה על ההפחתה בשיעור מס החברות, רשמה החברה ברבעון השלישי של השנה הכנסות מס חד פעמיות בהיקף של כ- 138 מיליון שקל עקב הקטנת ההפרשה למסים נדחים.
הצמיחה בעסקי החברה משתקפת גם בפרמטרים התפעוליים, ה-NOI, וה-EBITDA. ה-NOI הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2009 בכ-120 מיליון שקל, גידול של כ-24% בהשוואה לכ-97 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 רשמה החברה NOI של כ-338 מיליון שקל, גידול של כ-15% לעומת כ-294 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.
ה-NOI מנכסים קיימים, אותו מציגה החברה לראשונה בדוחותיה ומציג את השיפור בנכסי החברה בנטרול הנכסים שנרכשו במהלך התקופה, צמח ברבעון השלישי של השנה בכ- 9.6% לכ-104.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. יצויין, כי גם בהשוואה לרבעונים הראשון והשני של שנת 2009 חל גידול בפרמטר זה. הגידול נובע, בין היתר, מעלייה ריאלית בדמי השכירות, עליית מדד המחירים לצרכן, אליו צמודים חוזי השכירות וכן מאכלוס של בניין 6 בפארק אזורים בפתח-תקווה.
ה-EBITDA של החברה ברבעון הסתכם בכ-111 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ה- EBITDA בכ-16% לכ-315 מיליון שקל, בהשוואה לכ-271 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008. הגידול בנתוני ה- NOI וה-EBITDA נבע בעיקרו מרכישת הנכסים במסגרת עסקת טמרס ומרכישת 50% מקניון הגבעה וכן, כתוצאה משיפור בביצועים התפעוליים של הנכסים שבבעלותה.
יצויין, כי ברבעון השלישי רשמה החברה עלייה בשווי הנדל"ן להשקעה בסך של כ-51 מיליון שקל, בהשוואה לעלייה של כ-69.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה עלייה של כ-56.5 מיליון שקל, בהשוואה לעלייה של כ-289.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2008. הקיטון בסעיף עלייה בשווי הנדל"ן להשקעה נרשם בין היתר בעקבות השקעות ושיפורים שביצעה החברה בחלק מהנכסים, שטרם תרמו לגידול ב-NOI ולכן לא נרשמה בגינם עליית ערך.
הוצאות המימון נטו ברבעון הסתכמו בכ-178.7 מיליון שקל, בהשוואה ל- 184.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 רשמה החברה הוצאות מימון, נטו, בסך 268.1 מיליון שקל לעומת כ- 424 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הקיטון בהוצאות המימון נבע בעיקרו מהכנסות מימון שרשמה החברה מתיק ניירות ערך וכן ממדד נמוך יותר בהשוואה לתקופה המקבילה. יצויין כי הוצאות המימון כוללות מרכיב מהותי של שערוך לא תזרימי של ההלוואות למדד המחירים לצרכן.
הונה העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות, נכון ל-30 בספטמבר 2009 עמד על כ-1.58 מיליארד שקל. יחס חוב ל-Cap (נטו), המשקף את רמת המינוף של החברה, ירד בעקבות השלמת עסקת טמרס והרווחים שהחברה זקפה בתקופה ועמד בתאריך ה-30.9.09 על כ-73% - ירידה בהשוואה לכ- 77% ב-31.12.08.
בנוסף, במקביל לאישור הדוחות הכספיים, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 18.75 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה). מתחילת השנה (כולל החלוקה הנוכחית) החברה חילקה והכריזה על דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של כ-77.5 מיליון שקל (מייצג 57 אגורות למניה).
החברה שומרת על נזילות גבוהה: בקופתה מזומנים, שווי מזומנים, השקעות לזמן קצר, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-860.9 מיליון שקל. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, הסתכם ברבעון השלישי של השנה בכ-61.5 מיליון שקל ובכ-140 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. יתרת הנדל"ן להשקעה של החברה הסתכמה ב-30 לספטמבר 2009 בכ-7 מיליארד שקל.
טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אנו שמחים להציג רבעון נוסף של צמיחה בפעילות החברה. למרות המצב בשווקים אנו יכולים לומר היום, כי נכון למועד הדו"ח, המשבר לא נתן את אותותיו על התוצאות התפעוליות של החברה, כפי שמתבטא בגידול ב-NOI מנכסים זהים, בשמירה על שיעורי תפוסה גבוהים של כ - 97% בנכסים המניבים שבבעלותנו והתזרימים הגבוהים שהחברה יצרה מפעילות שוטפת. בתום הרבעון השלמנו את הרחבת קניון חדרה. בנוסף, החברה נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח והקמה של מספר נכסים (ביניהם הרחבת קניון אבנת, הרחבת קניון רחובות והקמת מבנה מסחרי בכיכר ציון) שהשבחתם תסייע להמשיך ולהציג שיפור בביצועים התפעוליים גם בעתיד."
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
