כלל פיננסים בתגובה לדוחות מוזאיק: "החברה לא מזהה התעוררות בביקושים בטווח הנראה לעין"
כבר זמן רב שמניות חברות הדשנים נלחצות מטה על רקע המיתון העולמי והתחזיות לירידה בביקושים ממעצמות מתפתחות כמו סין והודו. אחרי המסחר בוול סטריט קיבלו המשקיעים בסקטור את התמונה העגומה כשיצרנית הדשנים מוזאיק (סימול: MOS) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון הפיסקלי שלה.
בתגובה לדוחות מפרסם היום האנליסט אבירן רביבו מכלל פיננסים סקירה מעודכנת קצרה על השוק. "הדוח היה חלש, מתחת לקונצנזוס האנליסטים. חברות הדשנים ממשיכות לבחון את סבלנות המשקיעים בנוגע ל"התאוששות הגדולה" המובטחת. עם זאת, יש בירידה של 15% במחיר מניית מוזאיק בשבועיים האחרונים להעיד כי הציפיות בשוק אכן היו לרבעון חלש במיוחד. המניה אף עלתה קלות לאחר המסחר", אומר רביבו.
מגזר הפוספאט מתחיל לגלות סימני התייצבות, אם כי ברמת מחירים נמוכה מבעבר. החברה מדווחת על מכירות בהיקף של 2.1 מיליון טונות ברבעון הנוכחי, במקביל לזה של השנה שעברה. עם זאת, מחיר המכירה הממוצע נמוך ועמד על 276 דולר ברבעון האחרון. מדובר על צניחה לעומת מחיר מכירה של 1,013 דולר ברבעון המקביל.
חשוב מכך, אומר רביבו, "מדובר על ירידה נוספת במחירים גם בהשוואה לרבעון האחרון, אז עמד מחיר המכירה הממוצע על 345 דולר לטון. אולם ההתאוששות במכירות הובילה לשיפור במרווח התפעולי, שעמד על 7.5% ברבעון האחרון. להערכתנו נחזה במגמות דומות, קרי התאוששות יפה במכירות ושחיקה במחירים, גם אצל כיל".
לגבי שוק האשלג אומר רביבו כי כצפוי, ההתאוששות של מגזר זה איטית וקשה בהרבה. חשוב לשים לב לכמות המכירות - 800 אלף טונות בלבד. מדובר בשיפור קל לעומת מכירות של 600 אלף טונות ברבעון האחרון למרות הדיבורים על רבעון חזק בברזיל וההתאוששות בהודו. מחיר המכירה היה נמוך, בעיקר בשל תמהיל מוטה לחוזי האשלג למגזר התעשייתי. מוזאיק מדווחת על מחיר מכירה של 382 דולר לטון אשלג ברבעון, ירידה חדה ממחיר מכירה ממוצע של 540 דולר לטון שהשיגה ברבעון האחרון".
עוד מציין רביבו כי תוצאות החברה חושפות את העובדה כי שוק הפוספט חוזר לתפקוד כמעט רגיל מבחינת כמויות המכירה. החברה מדווחת על מכירות כמותיות בקצב זהה לזה של השנה שעברה, ודומה כי הירידה החדה המחיר הדשן הובילה לשיפור בביקושים אליו ע"י החקלאים גם בשנה מאתגרת מבחינת רווחיותם.
ההוכחה הטובה ביותר לביטחון שחשה מוזאיק בביקושים קדימה היא החזרה לתפוקה בקצב קרוב לנורמאלי לקראת סוף הרבעון. החברה מעריכה כי תמכור 1.8-2.2 מיליון טונות פוספט גם ברבעון הבא בטווח מחירים של 265-305 דולר לטון.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
