כלכלני לאומי מזהירים: "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה"
"בקרב הניטש בין הדובים לשוורים בשבועות האחרונים ידם של האחרונים היא על העליונה. עם פרץ כזה של אופטימיות קשה שלא להדבק ברוח העליזה השוררת בשווקים. לא מפליאה אם כך העובדה כי נוכח העליות החדות בשווקים, שוקלים רבים לחזור ולקחת חלק בשוק המניות". כך אומרים כלכלני בנק לאומי בסקירה על השווקים הבינלאומיים שפרסמו היום.
אנו מקווים אמנם, אומרים בלאומי, "כי הנתונים הטובים מהצפוי, שהתפרסמו בשבועות האחרונים, מהווים את תחילתה של מגמה חיובית ארוכת טווח, אך עדיין איננו יכולים לראות בהם עדות מספיקה למגמה שכזו. בכדי להשתכנע על זרם הנתונים החיוביים להמשיך גם בחודשים הקרובים".
"לנו, או לאף אחד אחר, אין אפשרות לדעת בוודאות מה ייפול בגורל השווקים בעתיד ולכן אנו מאמינים כי הדרך הנכונה ליהנות מהשקעה בשוק המניות לאורך זמן היא לקנות מניות בחברות טובות ויציבות במחירים נמוכים מהשווי ההוגן שלהן".
להערכתנו, מדגישים בלאומי, "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה וחששותינו מתגברים במיוחד נוכח העליות החדות בשבועות האחרונים. בין אם הערכתנו נכונה ובין אם לאו, אנו עדיין מאמינים כי קיימות הזדמנויות השקעה במניות אך זו מומלצת אך ורק למשקיעים לטווח ארוך, בעלי הסובלנות והאיתנות הפיננסית לעמוד בטלטלות בשווקים".
בנוגע לשוקי אגרות החוב בארה"ב מציינים כלכלני לאומי כי ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.35%- בטווחים הקצרים (0.43%- לפני שבוע) ו- 1.41% בארוכים (1.43% לפני שבוע).
"אנו נשארים עם העדפתנו ל- TIPS על פני האיגרות הרגילות במיוחד בחלק הארוך של העקום. באפיק הקונצרני, אנו ממשיכים להעדיף אג"ח בדרוגים גבוהים של חברות מסקטורים דפנסיביים כדוגמת יצרניות מוצרי המזון ומוצרי הצריכה. העדפתנו למח"מ קצר נותרת בעינה. השקעה מעניינת נוספת היא אג"ח של בנקים שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב".
בנוגע לאירופה סבורים בלאומי שרמת התשואות לאורך העקום האירופאי היא נמוכה ומשקפת את המיתון בגוש האירו. במהלך השבועות הקרובים המסחר התנודתי סביב רמת התשואות הנמוכה, צפוי להימשך ולפיכך ממליצים למשקיעים סולידיים להתרכז בחלק הקצר של העקום.
בנוגע למסחר במטבעות אומרים בלאומי כי "להערכתנו, על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
