כלכלני לאומי מזהירים: "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה"

"בכדי להשתכנע שמדובר בתחילתה של מגמה חיובית ארוכת טווח על זרם הנתונים החיוביים להמשיך גם בחודשים הקרובים"
קובי ישעיהו |

"בקרב הניטש בין הדובים לשוורים בשבועות האחרונים ידם של האחרונים היא על העליונה. עם פרץ כזה של אופטימיות קשה שלא להדבק ברוח העליזה השוררת בשווקים. לא מפליאה אם כך העובדה כי נוכח העליות החדות בשווקים, שוקלים רבים לחזור ולקחת חלק בשוק המניות". כך אומרים כלכלני בנק לאומי בסקירה על השווקים הבינלאומיים שפרסמו היום.

אנו מקווים אמנם, אומרים בלאומי, "כי הנתונים הטובים מהצפוי, שהתפרסמו בשבועות האחרונים, מהווים את תחילתה של מגמה חיובית ארוכת טווח, אך עדיין איננו יכולים לראות בהם עדות מספיקה למגמה שכזו. בכדי להשתכנע על זרם הנתונים החיוביים להמשיך גם בחודשים הקרובים".

"לנו, או לאף אחד אחר, אין אפשרות לדעת בוודאות מה ייפול בגורל השווקים בעתיד ולכן אנו מאמינים כי הדרך הנכונה ליהנות מהשקעה בשוק המניות לאורך זמן היא לקנות מניות בחברות טובות ויציבות במחירים נמוכים מהשווי ההוגן שלהן".

להערכתנו, מדגישים בלאומי, "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה וחששותינו מתגברים במיוחד נוכח העליות החדות בשבועות האחרונים. בין אם הערכתנו נכונה ובין אם לאו, אנו עדיין מאמינים כי קיימות הזדמנויות השקעה במניות אך זו מומלצת אך ורק למשקיעים לטווח ארוך, בעלי הסובלנות והאיתנות הפיננסית לעמוד בטלטלות בשווקים".

בנוגע לשוקי אגרות החוב בארה"ב מציינים כלכלני לאומי כי ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.35%- בטווחים הקצרים (0.43%- לפני שבוע) ו- 1.41% בארוכים (1.43% לפני שבוע).

"אנו נשארים עם העדפתנו ל- TIPS על פני האיגרות הרגילות במיוחד בחלק הארוך של העקום. באפיק הקונצרני, אנו ממשיכים להעדיף אג"ח בדרוגים גבוהים של חברות מסקטורים דפנסיביים כדוגמת יצרניות מוצרי המזון ומוצרי הצריכה. העדפתנו למח"מ קצר נותרת בעינה. השקעה מעניינת נוספת היא אג"ח של בנקים שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב".

בנוגע לאירופה סבורים בלאומי שרמת התשואות לאורך העקום האירופאי היא נמוכה ומשקפת את המיתון בגוש האירו. במהלך השבועות הקרובים המסחר התנודתי סביב רמת התשואות הנמוכה, צפוי להימשך ולפיכך ממליצים למשקיעים סולידיים להתרכז בחלק הקצר של העקום.

בנוגע למסחר במטבעות אומרים בלאומי כי "להערכתנו, על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: