כלכלני לאומי מזהירים: "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה"

"בכדי להשתכנע שמדובר בתחילתה של מגמה חיובית ארוכת טווח על זרם הנתונים החיוביים להמשיך גם בחודשים הקרובים"
קובי ישעיהו |

"בקרב הניטש בין הדובים לשוורים בשבועות האחרונים ידם של האחרונים היא על העליונה. עם פרץ כזה של אופטימיות קשה שלא להדבק ברוח העליזה השוררת בשווקים. לא מפליאה אם כך העובדה כי נוכח העליות החדות בשווקים, שוקלים רבים לחזור ולקחת חלק בשוק המניות". כך אומרים כלכלני בנק לאומי בסקירה על השווקים הבינלאומיים שפרסמו היום.

אנו מקווים אמנם, אומרים בלאומי, "כי הנתונים הטובים מהצפוי, שהתפרסמו בשבועות האחרונים, מהווים את תחילתה של מגמה חיובית ארוכת טווח, אך עדיין איננו יכולים לראות בהם עדות מספיקה למגמה שכזו. בכדי להשתכנע על זרם הנתונים החיוביים להמשיך גם בחודשים הקרובים".

"לנו, או לאף אחד אחר, אין אפשרות לדעת בוודאות מה ייפול בגורל השווקים בעתיד ולכן אנו מאמינים כי הדרך הנכונה ליהנות מהשקעה בשוק המניות לאורך זמן היא לקנות מניות בחברות טובות ויציבות במחירים נמוכים מהשווי ההוגן שלהן".

להערכתנו, מדגישים בלאומי, "הסכנה בשווקים עדיין לא חלפה וחששותינו מתגברים במיוחד נוכח העליות החדות בשבועות האחרונים. בין אם הערכתנו נכונה ובין אם לאו, אנו עדיין מאמינים כי קיימות הזדמנויות השקעה במניות אך זו מומלצת אך ורק למשקיעים לטווח ארוך, בעלי הסובלנות והאיתנות הפיננסית לעמוד בטלטלות בשווקים".

בנוגע לשוקי אגרות החוב בארה"ב מציינים כלכלני לאומי כי ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.35%- בטווחים הקצרים (0.43%- לפני שבוע) ו- 1.41% בארוכים (1.43% לפני שבוע).

"אנו נשארים עם העדפתנו ל- TIPS על פני האיגרות הרגילות במיוחד בחלק הארוך של העקום. באפיק הקונצרני, אנו ממשיכים להעדיף אג"ח בדרוגים גבוהים של חברות מסקטורים דפנסיביים כדוגמת יצרניות מוצרי המזון ומוצרי הצריכה. העדפתנו למח"מ קצר נותרת בעינה. השקעה מעניינת נוספת היא אג"ח של בנקים שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב".

בנוגע לאירופה סבורים בלאומי שרמת התשואות לאורך העקום האירופאי היא נמוכה ומשקפת את המיתון בגוש האירו. במהלך השבועות הקרובים המסחר התנודתי סביב רמת התשואות הנמוכה, צפוי להימשך ולפיכך ממליצים למשקיעים סולידיים להתרכז בחלק הקצר של העקום.

בנוגע למסחר במטבעות אומרים בלאומי כי "להערכתנו, על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.