הספקולנטים מכים את מנהלי ההשקעות

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, מסתכל על התנודתיות בשוק המט"ח אל מול זו בשוק המניות
מיכה צ'רניאק |

המסחר בשוק המט"ח בסוף השבוע האחרון היה סוער וגבל בתגובות היסטוריות מצד המשקיעים, והמחיש שוב, שהמטבע הישראלי נתון לתנודות כעלה נידף ברוח. בשבועות האחרונים הזדמן לי להיפגש עם מספר מנהלי כספים של חברות ציבוריות, במיוחד יצואניות, והשיחה בסופו של דבר נסובה סביב דבר אחד, חוסר היכולות לעבוד בתנאי אי הוודאות שיוצר שוק המט"ח.

דוגמא מצוינת לכך ניתנה בחודש האחרון שלאחר חודשים ארוכים של קריסת הדולר בעולם מול רוב המטבעות הדולר תיקן בעוצמה ביולי אוגוסט והתחזק בכ-5%-10% מול רוב המטבעות, רוב המטבעות זה כמובן לא כולל את השקל, שהצליח שוב להוכיח את עוצמתו ותיקן תוך 24 שעות את כל התחזקות הדולר באוגוסט כאשר עלה ב-3% מול הדולר וזה ללא כל התרעה או נתון כלכלי, השקל מצליח לדחוק את מרבית המטבעות בעולם ולהתחזק מולם בשיעור של 3%-6% וזאת למרות התערבות הנגיד, ההאטה שבפתח, חוסר הוודאות הפוליטי והסיכונים הביטחוניים.

סטנלי פישר לא מצליח בינתיים לייצב את המסחר במט"ח, וללא ספק 2008 הינה השנה העצבנית ביותר בשוק המט"ח שזכורה לי, כשבאתי לבדוק את נתוני התנודתיות של המט"ח, גילתי נתונים מדהימים:

בתחילה בדקתי כיצד השפיע המשבר העולמי על העצבנות בשוק המניות, וגיליתי שהשנה, למרות שהמעו"ף ירד למעלה מ-15% , מתוך 162 ימי מסחר, רק ב59 ימים הייתה תנודה של למעלה מ-1% (למעלה או למטה), כלומר ב-36% מימי המסחר סבל השוק מתנודה שנגדירה כחריפה.

לאחר מכאן בחנתי את התנודות בשער הדולר, מתוך 161 ימי מסחר מתחילת השנה ב-61 ימים הייתה תנודה של מעל ל-0.8% (ירידה או עליה) לעומת השקל, (אני מגדיר תנודה של 0.8% בשערי המט"ח כתנודה חריפה וזאת בגלל שסטיית התקן ההיסטורית של מדד המעו"ף הינה כפולה מזו של שוק המט"ח ), וזה אומר ש-38% מימי המסחר התאפיינו בתנודה חדה. כך גם בבדיקה שערכתי ליורו שם הנתונים הינם זהים – 38% מימי המסחר נסחרו בתנודה חריפה.

הנתון בלתי נתפס, התנודתיות בשוק המט"ח 2008 בישראל גבוה מזו של שוק המניות, נתון שאין לו אח ורע בעולם. שערו בנפשכם כיצד יכול מנהל כספים של חברה להגן על זרמי התקבולים שלו בתנודתיות שכזו, עלות ההגנה על הכנסות הוצאות מזנקת כאשר המטבעות כה תנודתיים.

לסטנלי פישר שתי משימות חשובות , שמירה על יעד האינפלציה , בה כרגע הוא נכשל ,קצב האינפלציה הינו גבוה מ 5% לעומת יעד אינפלציה רשמי של 1%-3% ולמרות נסיבות מקלות עדיין מדובר בכישלון ,והמשימה השנייה שמירה על יציבות מוניטארית ובא בלי ספק הכישלון המשמעותי, כפי שניתן לראות מהנתונים הנ"ל .

הייתי מעז ואומר שבכל מדינה מתוקנת, כישלונות כאלו היו גוררים פיטורים או התפטרות של נגיד בעל אחריות ציבורית, אבל לא בישראל, מדינה "שהנורמות השלטוניות" שלה הן שם ודבר בעולם, ולקיחת אחריות, למרות הכישלונות הנ"ל מעולם לא נתפסה כדבר הכרחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"