הספקולנטים מכים את מנהלי ההשקעות
המסחר בשוק המט"ח בסוף השבוע האחרון היה סוער וגבל בתגובות היסטוריות מצד המשקיעים, והמחיש שוב, שהמטבע הישראלי נתון לתנודות כעלה נידף ברוח. בשבועות האחרונים הזדמן לי להיפגש עם מספר מנהלי כספים של חברות ציבוריות, במיוחד יצואניות, והשיחה בסופו של דבר נסובה סביב דבר אחד, חוסר היכולות לעבוד בתנאי אי הוודאות שיוצר שוק המט"ח.
דוגמא מצוינת לכך ניתנה בחודש האחרון שלאחר חודשים ארוכים של קריסת הדולר בעולם מול רוב המטבעות הדולר תיקן בעוצמה ביולי אוגוסט והתחזק בכ-5%-10% מול רוב המטבעות, רוב המטבעות זה כמובן לא כולל את השקל, שהצליח שוב להוכיח את עוצמתו ותיקן תוך 24 שעות את כל התחזקות הדולר באוגוסט כאשר עלה ב-3% מול הדולר וזה ללא כל התרעה או נתון כלכלי, השקל מצליח לדחוק את מרבית המטבעות בעולם ולהתחזק מולם בשיעור של 3%-6% וזאת למרות התערבות הנגיד, ההאטה שבפתח, חוסר הוודאות הפוליטי והסיכונים הביטחוניים.
סטנלי פישר לא מצליח בינתיים לייצב את המסחר במט"ח, וללא ספק 2008 הינה השנה העצבנית ביותר בשוק המט"ח שזכורה לי, כשבאתי לבדוק את נתוני התנודתיות של המט"ח, גילתי נתונים מדהימים:
בתחילה בדקתי כיצד השפיע המשבר העולמי על העצבנות בשוק המניות, וגיליתי שהשנה, למרות שהמעו"ף ירד למעלה מ-15% , מתוך 162 ימי מסחר, רק ב59 ימים הייתה תנודה של למעלה מ-1% (למעלה או למטה), כלומר ב-36% מימי המסחר סבל השוק מתנודה שנגדירה כחריפה.
לאחר מכאן בחנתי את התנודות בשער הדולר, מתוך 161 ימי מסחר מתחילת השנה ב-61 ימים הייתה תנודה של מעל ל-0.8% (ירידה או עליה) לעומת השקל, (אני מגדיר תנודה של 0.8% בשערי המט"ח כתנודה חריפה וזאת בגלל שסטיית התקן ההיסטורית של מדד המעו"ף הינה כפולה מזו של שוק המט"ח ), וזה אומר ש-38% מימי המסחר התאפיינו בתנודה חדה. כך גם בבדיקה שערכתי ליורו שם הנתונים הינם זהים – 38% מימי המסחר נסחרו בתנודה חריפה.
הנתון בלתי נתפס, התנודתיות בשוק המט"ח 2008 בישראל גבוה מזו של שוק המניות, נתון שאין לו אח ורע בעולם. שערו בנפשכם כיצד יכול מנהל כספים של חברה להגן על זרמי התקבולים שלו בתנודתיות שכזו, עלות ההגנה על הכנסות הוצאות מזנקת כאשר המטבעות כה תנודתיים.
לסטנלי פישר שתי משימות חשובות , שמירה על יעד האינפלציה , בה כרגע הוא נכשל ,קצב האינפלציה הינו גבוה מ 5% לעומת יעד אינפלציה רשמי של 1%-3% ולמרות נסיבות מקלות עדיין מדובר בכישלון ,והמשימה השנייה שמירה על יציבות מוניטארית ובא בלי ספק הכישלון המשמעותי, כפי שניתן לראות מהנתונים הנ"ל .
הייתי מעז ואומר שבכל מדינה מתוקנת, כישלונות כאלו היו גוררים פיטורים או התפטרות של נגיד בעל אחריות ציבורית, אבל לא בישראל, מדינה "שהנורמות השלטוניות" שלה הן שם ודבר בעולם, ולקיחת אחריות, למרות הכישלונות הנ"ל מעולם לא נתפסה כדבר הכרחי.
תשאלו אם כן, מדוע פישר כה פופולארי בקרב המשקיעים הזרים? ובכן מי לדעתכם מאפשר להם להשתולל בצורה כה חסרת רסן בשוק המט"ח בישראל? ואפילו טוען בפומבי כי אין פעילות ספקולטיבית בישראל.
