וואלה! ו-yes סוגרים שנה: שיא של 60 מיליון צפיות וידאו; מקאן אריקסון נכנס לשת"פ אסטרטגי

הערכת החברות ל-2009: היקף התוכן באתר יוכפל; למעלה ממיליון צופים בחודש ו- 100 מיליון צפיות וידיאו במהלך השנה
משה בנימין |

yes ו- וואלה! הציגו היום את תוצאות סיכום השנה הראשונה לפעילות האתר המשותף וואלה! yes, את המהלכים הקרובים ואת תוכניותיהן העתידיות.

על-פי נתוני החברות, מאז השקת המיזם לפני כשנה, גלשו באתר וואלה! yes כ-700 אלף משתמשים ייחודיים בכל חודש. במהלך השנה היו 40 מיליון צפיות וידיאו ונצפו 220 מיליון דפים. משך הזמן הממוצע לביקור עמד על כ- 7:30 דקות עם שיא של 8:50 דקות; ממוצע דקות ליוניק בחודש: 40:20 דקות לעומת 10 דקות בלבד באתרים המתחרים (מקור: קומסקור). במהלך חודש יוני הגיע האתר לשיא של 5 מיליון צפיות וידיאו כאשר 60% מהגולשים שצפו בפרקים ארוכים ראו את האייטם עד סופו.

לדברי אילן ישועה מנכ"ל וואלה!, הצלחת המיזם המשותף עם yes עולה על כל התחזיות: "הגולשים מצביעים בעיניים ובניגוד לחששות רובם צופים בפרקים מלאים. מהפכת ה- BB Video הגיעה לישראל ו-וואלה! גאה להוביל אותה בשיתוף עם yes. ההצלחה עם הגולשים מובילה להצלחה עם מפרסמים".

תוך 3 שנים - 100 מיליון שקל יוסטו מהטלוויזיה לפרסום בתכני וידאו באינטרנט

ישועה: "אנו סוגרים עסקאות עם רוכשות המדיה הגדולות בשוק ומובילים את המגמה של הצמדת פרסום לתוכן טלוויזיוני באינטרנט. כפי שחזינו וכפי שקורה בעולם, מתחיל תהליך זליגה של תקציבי פרסום מהטלוויזיה המסחרית לפרסום וידיאו באינטרנט. אנו מעריכים, כי תוך שלוש שנים, כ-100 מיליון שקל יוסטו מהטלוויזיה לפרסום בתכני וידיאו באינטרנט. מדובר במגמה צרכנית ברורה שאינה בשליטתם של ערוצי הטלוויזיה".

רון אילון מנכ"ל yes: "האתר הוביל את השינוי בהרגלי הצפייה של הגולשים, מפרקי זמן קצרים של מספר דקות לפרקים שלמים בני חצי שעה ויותר וכעת נוביל גם את השינוי בהרגלי הפרסום באינטרנט".

רון אילון: המתחרים שלנו חשבו שאין צורך במיזם כזה ועכשיו הם מקימים משהו דומה להפליא

אילון: "כאשר הקימה yes לפני שנה את המיזם המשותף עם וואלה! טענו המתחרים כי אין להם צורך בפלטפורמה כזו, והנה כעבור שנה הם מקימים מיזם דומה להפליא ואין מחמאה גדולה מכך. אתר וואלה! yes מוכיח, כפי שהוכיחו אתרים כאלה בחו"ל כי הוא מנוע חזק לקידום תוכן טלוויזיוני, לחיזוק האינטרנט כמדיום צפייה, הזדמנות לחשיפה רחבה מאוד ובלתי אמצעית ואנו בטוחים כי ערכו רק יגדל".

אילון וישועה העריכו, כי בתוך שנה יוכפל היקף התוכן באתר ובמהלך שנת 2009 מספר צפיות הווידיאו בו יגיע לכ-100 מיליון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.