פסגות מעמידים את בזן ופז ראש בראש: הפעם האסטרטגיה מנצחת
מי שרכש בתחילת השנה את מניית בזן, וכעת בוחן את מניית פז נפט עלול למצוא את עצמו מאוכזב, בשל פערי התשואות. בשעה שבזן צנחה מתחילת השנה בכ-32%, מניית פז נפט השילה 5.96% בלבד. יתרה מכך, ברזולוציה רחבה יותר, על פי 12 החודשים האחרונים, בזן ירדה בכ- 24% ואילו פז עלתה בכ- 20%, על פי נתוני בית ההשקעות פסגות שבחן את ההבדלים המהותיים בין המניות האמורות. "הסיבות המרכזיות לפער שנוצר כוללות ביצועים טובים יותר של פז במהלך הרבעונים האחרונים, מנוף חיובי ממגזרי הפעילות האחרים בפז ובעיקר קמעונאות ומסחר, בעוד שבבזן, מגזר הפולימרים דווקא היווה משקולת ואכזבה מתוצאות הערכת השווי לפעילות הזיקוק של בזן שבוצעה לקראת העסקה לרכישת מלוא האחזקות בכאו"ל", מציינים פלי שביב לימור גרובר מפסגות. לדבריהם, בשבועות האחרונים סובלת בזן מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע עסקת כאו"ל, לאחר עליה בשער המניה ביום ההודעה היא ירדה בכ 12% עד היום. הערכות השווי עליהן מתבססת העסקה יצרה תחושה לא נוחה בשוק, לאור העובדה שטווח המחיר למניה נע בין 0.842 ל- 0.993 דולר למניה, לעומת המחיר בו נרכשה ע"י החברה לישראל ופטרוכימיים שהיה 0.785 דולר. "חלק ניכר מפעילות החברות מגיע ממגזר הזיקוק כאשר בבזן הוא המגזר המרכזי ובפז הוא השני בהיקפו. בבזן המגזרים הנוספים מתמקדים כיום בתעשיות הפטרוכימיות, מהלך שבזן החלה בו לפני 14 שנה. ואילו, בפז המגזר המרכזי האחר הוא מגזר הקמעונאות והמסחר שכולל בתוכו גם את הפעילות בתחנות המשלבת תדלוק וחנויות נוחות וגם את המכירה בסיטונאות. פז היא החברה המובילה בשוק בהעברת תחנות לבעלות ולהפעלה עצמית ובכך ממקסמת את רווחיה מהתחנות. פריסתה של פז וכמות חנויות הנוחות שלה שמקנים לה מיצוב מוביל בשוק גם מגבילים לדעתנו את יכולת ההתרחבות שלה בתוך מפת התדלוק בישראל", מציינים האנליסטים בפסגות. בנוסף, מסבירים בפסגות, הרבעון האחרון של פז היה טוב משמעותית מהמקביל לו אשתקד וטוב בהרבה מזה של בזן. ההסבר המרכזי לתוצאות טמון, מעבר לחולשה כללית של בתי זיקוק בכלל, בפריטים חד פעמיים בפז. פז הציגה רווחי גידור של 74 מיליון שקל ובנוסף רווחי מלאי משמעותיים. לפז גם רווחים משמעותיים מתחום הקמעונאות, שם מגזר חנויות הנוחות צמח בקצבים גבוהים. אך על פי דברי האנליסטים אל למשקיעים להיחפז לשינוי הפוזיציות, היות ולטווח הבינוני עד ארוך לבזן פוטנציאל רחב המבוסס על התכנית האסטרטגית שלה, בעוד פז קרובה למיצוי הפוטנציאל ללא בניית אפיקי התפתחות חדשים או מהלך משמעותי בתחומים קיימים. הדיסקאונט האטרקטיבי של 31% בבז"ן, יחד עם העובדה שהמניה נסחרת במחירי שפל ולעומת רמות השיא של פז, יוצרים לדעתנו הזדמנות לתשואת יתר משמעותית בבזן.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
